Aero Club
אתמול ביקרתי ב- Aero Club - באר וויסקי בסאן דייגו. ארו קלאב קיים מ- 1947 ולמרות היותו באר וויסקי עם מבחר ענק ואנשים שמבינים את המשקה, הוא לא מתהדר בקירות עץ וכורסאות עור יקרות. זהו באר פשוט, מהסוג שבאמריקה מכנים Dive Bar. מין באר שכונתי שאנשים מגיעים אליו בסוף היום להירגע עם כוסית ופחות כדי למצוא כוסית.
כשנכנסנו, ראינו באר מאורך, כמה אנשים ישבו על הבאר, ובסמוך לקיר שממול היו שולחנות ותאים (Booth) מעוגלים ונוחים. בקצה החדר היו זוג שולחני ביליארד שאוכלסו ע"י כמה לקוחות. גולת הכותרת היא הבאר עצמו : קיר עם בקבוקים על גבי בקבוקים (מצורפת תמונה של חלק מהקיר). חלק מהחוויה היא לראות את המוזג מטפס על הבאר כדי לשלוף את הבקבוק הרצוי מבין למעלה מ- 650 בקבוקים. תפריט המשקאות הוא בעובי של מגזין בינוני והוא מכיל מאלטים מכל העולם.
התיישבנו בתא (אני והחצי השני), היא הזמינה Moscow Mule עם וויסקי במקום וודקה. שם קראו לזה Whisky Mule. לא רע, אבל אני לא באתי בשביל קוקטיילים. החלטתי לנצל את העובדה שחושי עדיין חדים ולהזמין משהו מורכב שעוד לא ניסיתי. ביקשתי ספרינגבנק 14. המוזג מיד אמר שנגמר לו אז קיבלתי ספרינגבנק 15 במקום. המזיגה לא היתה מדודה ולא כלום. קיבלתי כמות יפה מאד (כפול בשקט) וחזרנו לתא. זה הפעם השניה שאני טועם ספרינגבנק (או קמפבלטאון וויסקי בכלל). הפעם הראשונה היתה לפני כ- 3 שנים ואז לא היו לי את הכלים להעריך את הוויסקי הזה. מאלט מורכב ונפלא, מעושן עם נוטים של עור, גחלים ושרי. זה מהזכרון, לא רשמתי נוטים,
לאחר שסיימתי את הספרינגבנק, הזמנתי Independent Bottlers Flight או בתרגום חפשי "סדרת מבקבקים עצמאיים". סדרה של ארבעה שוטים. אני מצרף תצלום מהתפריט עם רשימת המאלטים והנוטים. המוזג החליט לפנק בשוט נוסף של Highland Park 18. הסדרה היתה מוצלחת מאד, במיוחד נהניתי מהפרחוניות של הגלנליווט 21 ומהנוקשות של הבואומור.
לסיום החלטתי לאמץ את המלצתו של מני מהפורום ולנסות Compass Box Hedonism. כבר על האף בלט ריח תפוחים ירוקים. זה כל כך בלט שאפילו החברה שלי הריחה את הנוט הזה (במקום הנוט הרגיל "וויסקי"). בלנד עדין ומענג, פרחוני, פירותי ונעים. סיום טוב לערב וויסקי.
המחירים טובים עד טובים מאד. השירות מצויין. ללא ספק אחזור לשם, אולי אפילו בשבוע הבא...
אתמול ביקרתי ב- Aero Club - באר וויסקי בסאן דייגו. ארו קלאב קיים מ- 1947 ולמרות היותו באר וויסקי עם מבחר ענק ואנשים שמבינים את המשקה, הוא לא מתהדר בקירות עץ וכורסאות עור יקרות. זהו באר פשוט, מהסוג שבאמריקה מכנים Dive Bar. מין באר שכונתי שאנשים מגיעים אליו בסוף היום להירגע עם כוסית ופחות כדי למצוא כוסית.
כשנכנסנו, ראינו באר מאורך, כמה אנשים ישבו על הבאר, ובסמוך לקיר שממול היו שולחנות ותאים (Booth) מעוגלים ונוחים. בקצה החדר היו זוג שולחני ביליארד שאוכלסו ע"י כמה לקוחות. גולת הכותרת היא הבאר עצמו : קיר עם בקבוקים על גבי בקבוקים (מצורפת תמונה של חלק מהקיר). חלק מהחוויה היא לראות את המוזג מטפס על הבאר כדי לשלוף את הבקבוק הרצוי מבין למעלה מ- 650 בקבוקים. תפריט המשקאות הוא בעובי של מגזין בינוני והוא מכיל מאלטים מכל העולם.
התיישבנו בתא (אני והחצי השני), היא הזמינה Moscow Mule עם וויסקי במקום וודקה. שם קראו לזה Whisky Mule. לא רע, אבל אני לא באתי בשביל קוקטיילים. החלטתי לנצל את העובדה שחושי עדיין חדים ולהזמין משהו מורכב שעוד לא ניסיתי. ביקשתי ספרינגבנק 14. המוזג מיד אמר שנגמר לו אז קיבלתי ספרינגבנק 15 במקום. המזיגה לא היתה מדודה ולא כלום. קיבלתי כמות יפה מאד (כפול בשקט) וחזרנו לתא. זה הפעם השניה שאני טועם ספרינגבנק (או קמפבלטאון וויסקי בכלל). הפעם הראשונה היתה לפני כ- 3 שנים ואז לא היו לי את הכלים להעריך את הוויסקי הזה. מאלט מורכב ונפלא, מעושן עם נוטים של עור, גחלים ושרי. זה מהזכרון, לא רשמתי נוטים,
לאחר שסיימתי את הספרינגבנק, הזמנתי Independent Bottlers Flight או בתרגום חפשי "סדרת מבקבקים עצמאיים". סדרה של ארבעה שוטים. אני מצרף תצלום מהתפריט עם רשימת המאלטים והנוטים. המוזג החליט לפנק בשוט נוסף של Highland Park 18. הסדרה היתה מוצלחת מאד, במיוחד נהניתי מהפרחוניות של הגלנליווט 21 ומהנוקשות של הבואומור.
לסיום החלטתי לאמץ את המלצתו של מני מהפורום ולנסות Compass Box Hedonism. כבר על האף בלט ריח תפוחים ירוקים. זה כל כך בלט שאפילו החברה שלי הריחה את הנוט הזה (במקום הנוט הרגיל "וויסקי"). בלנד עדין ומענג, פרחוני, פירותי ונעים. סיום טוב לערב וויסקי.
המחירים טובים עד טובים מאד. השירות מצויין. ללא ספק אחזור לשם, אולי אפילו בשבוע הבא...
