לנוירולוגית שמתארחת פה, למשל, אין
מודל רציני. היא טוענת שמה שהופך אדם לדיסלקט או ללקוי ריכוז הוא שינויים מינימליים בגודל של איברים מוחיים מסויימים. היא לא יודעת מה השינויים האלה (שספק אם הם משמעותיים סטטיסטית או ביולוגית) עושים ומה הקשר ביניהם לבין הסימפטומים. היא לא יודעת להסביר מה הקשר בין דיסלקציה לADHD ורוב החוקרים שותפים ל(חוסר) דעתה. לעומתם יש אסכולות אחרות. הרופא שלי נמנה עם אחת מהן: האסכולה הצרבלית. הרופא שלי משכנע הרבה אנשים, ביניהם אותי ששתי הבעיות הן בעיות קואורדינציה. תוכל לקרוא על זה באתר שלו וגם בספרים ובמאמרים המדעיים שלו ושל אחרים מהאבכולה. אבל לרוע המזל, הם לא טורחים לתת הוכחות חזקות מספיק שישכנעו את כלל האוכלוסיה. הרופא שלי, למשל, עשה שתי בדיקות עיוורות כפולות שלא פורסמו. הוא טיען שהן לא פורסמו בגלל קנוניה (ראה ספרו: Dyslexia the scientific watergate. אבל בינייו, אם הוא כן היה מצליח לפרסם, ואני בטוח שהבדיקות היו מוצלחות, אזי כל רופא היה מיישם את שיטתו ואנשים כמוני היו מפסיקים לנהור למרפאתו מכל העולם. בקיצור...מסריח פה. אולי המכנה המשותף החשוב ביתר ללקויות כתיבה וללקויות ריכוז הוא שהלוקים בהן פראיירים.