ADHD וגרושין.. עדכון
ביום שישי שעבר סיפרנו לו סוף סוף על הגרושין הייתי אצל פסיכולוגית אשר מכירה את הבן שלי והמליצה לנו להכין מן מסיבת פרידה, היא אמרה שהכי נוח יהיה לעשות זאת בארוחת ערב של יום שישי, אך אצלי לצערי אין ארוחות כאלה ביום שישי כי חלק מבני המשפחה הבוגרים כולל הבעל עובדים לכן ארגנתי ארוחת צהריים חגיגית... מוזר, נכון? ערכתי שולחן, מפה לבנה עם הכלים היפים מפיות צבעוניות... כאילו ערב חג הכנתי ארוחה חגיגית, במיוחד דברים שהוא אוהב הוא הסתובב מסביב לשולחן ולא הבין מדוע אני עורכת שולחן כזה אבל להפתעתי לא שאל שאלות אני ובן זוגי החלטנו להיות במצב רוח טוב לצחוק להתבדח לשוחח בשלווה כדי שהילד יהיה רגוע ושלו לאחר שסיימנו את הארוחה סיפרנו לו שאנחנו מתגרשים באותו רגע היה נדמה שהוא לא קלט או לא רצה להבין מה אנחנו מדברים איתו, ביקש לקום מהשולחן לא שאל שאלות יותר ולא ביקש לדעת והתחלתי לדאוג... רק שהילד לא ייסגר אך, ביום שני כנראה אחרי שיחה קצרה הוא פרץ בבכי קורע לב כל כך כאב לי ושוב ושוב שאל "למה אתם מתגרשים?" ושוב הסברתי לו חיבקתי.. נישקתי... ליטפתי... עד שנרגע וביקש לשוחח עם אבא שלו שוחח איתו כחצי שעה וכך הוא נרגע היום הוא מדבר על נושא הגרושין חופשי שואל המון שאלות, נראה רגוע יותר רק מקווה שהוא לא מרגיש שהוא אשם במה שקורה חזרנו ואמרנו לו שלא בו האשמה ושאנחנו אוהבים אותו זהו משבר שרק התחלנו ומקווה שהתפתח על הצד הטוב ביותר ושלא ייפגע רגשית ובלימודים כתוצאה מכך שבת שלום
ביום שישי שעבר סיפרנו לו סוף סוף על הגרושין הייתי אצל פסיכולוגית אשר מכירה את הבן שלי והמליצה לנו להכין מן מסיבת פרידה, היא אמרה שהכי נוח יהיה לעשות זאת בארוחת ערב של יום שישי, אך אצלי לצערי אין ארוחות כאלה ביום שישי כי חלק מבני המשפחה הבוגרים כולל הבעל עובדים לכן ארגנתי ארוחת צהריים חגיגית... מוזר, נכון? ערכתי שולחן, מפה לבנה עם הכלים היפים מפיות צבעוניות... כאילו ערב חג הכנתי ארוחה חגיגית, במיוחד דברים שהוא אוהב הוא הסתובב מסביב לשולחן ולא הבין מדוע אני עורכת שולחן כזה אבל להפתעתי לא שאל שאלות אני ובן זוגי החלטנו להיות במצב רוח טוב לצחוק להתבדח לשוחח בשלווה כדי שהילד יהיה רגוע ושלו לאחר שסיימנו את הארוחה סיפרנו לו שאנחנו מתגרשים באותו רגע היה נדמה שהוא לא קלט או לא רצה להבין מה אנחנו מדברים איתו, ביקש לקום מהשולחן לא שאל שאלות יותר ולא ביקש לדעת והתחלתי לדאוג... רק שהילד לא ייסגר אך, ביום שני כנראה אחרי שיחה קצרה הוא פרץ בבכי קורע לב כל כך כאב לי ושוב ושוב שאל "למה אתם מתגרשים?" ושוב הסברתי לו חיבקתי.. נישקתי... ליטפתי... עד שנרגע וביקש לשוחח עם אבא שלו שוחח איתו כחצי שעה וכך הוא נרגע היום הוא מדבר על נושא הגרושין חופשי שואל המון שאלות, נראה רגוע יותר רק מקווה שהוא לא מרגיש שהוא אשם במה שקורה חזרנו ואמרנו לו שלא בו האשמה ושאנחנו אוהבים אותו זהו משבר שרק התחלנו ומקווה שהתפתח על הצד הטוב ביותר ושלא ייפגע רגשית ובלימודים כתוצאה מכך שבת שלום