אנימוכרח לסתור את ההערה הזו!!
זיוה דינה, עם כל הכבוד וההערכה, ובלי לפגוע בשום צורה, ADHD אינה הפרעה גנטית, ובטוח שלא ב 90%!!!
נכון להיום ההפרעה הנחשבת ל"גנטית ביותר" היא אוטיזם, ועל פי המחקרים המחמירים ביותר מדובר על כ 80% התאמה בין תאומים זהים (זאת אומרת שאם לתאום אחד יש אוטיזם, אז 80% שגם לשני יהיה). המחקר העדכני ביותר מצביע על קשר של סביב ה 40% בלבד לגנטיקה וכ 60% לסביבה (ששוב לאוטיזם), אז על אחת כמה וכמה בנוגע ל ADHD.
חשוב להבחין בין תורשה גנטית לבין תורשה אפיגנטית. תורשה גנטית אומרת שגנים מסוימים עוברים לצאצא, ובגלל נוכחותם של גנים אלו יש מצב (חיובי או שלילי). תורשה אפיגנטית אומרת שאין שינוי במבנה הגנטי, אך גנים עוברים הפעלה או השתקה ע"י גורמים סביתיים(זיהום, לחץ, רעלים, חסכים תזונתיים ועוד) ובשל המצב המופעל/מושתק יש ביטוי של תסמין זה או אחר (חיובי או שלילי), ולא עצם נוכחותם של הגנים. מצב זה ניתן לשינוי בהתאם לחשיפה לגורמים סביבתיים במהלך החיים, לפחות במידה מסוימת (בבגרות יותר קשה לעשות שינויים שכאלו, אך זה אפשרי). דוגמה לתורשה אפיגנטית ניתן למצוא למשל בעכברי גאודה, שידועים בפרוותם הצהובה, ונטייתם לפתח השמנת יתרוסרטן קטלניים. בניסוי שינו לעכברה את הדיאטה, וכל צאצאיה יצאו חומים, רזים, וללא סרטן. שינוי זה החזיק מעמד 4 דורות!! (השינוי התזונתי היה רק לעכברה הראשונה), זאת אומרת שללא שינוי גנטי, ניתן לשנות ביטוי של גנים (צבע פרווה, נטייה להשמנה, נטייה לסרטן נחשבות כולן תכונות גנטיות).
אם הטענה היא ש ADHD היא "הפרעה גנטית", אז על מנת שניתן יהיה להסביר את העלייה המטאורית במספר הילדים המאובחנים, יש צורך לזהות מוטציה גנטית חדשה, אשר עוברת בתורשה!! אין מוטציה כזו. יתרה מכך, אין דבר כזה מגפה גנטית, זה פשוט לא אפשרי מבחינה אבולוציונית. שני הגנים שהזכרת הם רק שני גנים שזוהו כמגבירים את הסיכוי ל ADHD, הם אינם מבטיחים נוכחות של ההפרעה, והיעדר שלהם לא מבטיח שההפרעה לא קיימת, ועל כן הם ללא ספק אינם "הגנים" שגורמים ל ADHD. ועל כן, כיוון שהתיאוריה הגנטית לא יכולה להסביר את העלייה המגפתית במספרים, ועל פי מחקרים סטטיסטיים, ניתן להסביר כ 50% בלבד מהעלייה במספרים ע"י עלייה במודעות, שינויי קריטריונים ועוד, נותר רק להסיק שיש עלייה אמיתי לפחות ב 50%, אותה לא ניתן להסביר ע"י גנטיקה, אך בהחלט ניתן להסבירה ע"י שינויים סביבתיים.
דבר אחרון, הגנים שהוזכרו הינם גנים המקודדים לחלק מקולטני הדופמין בגוף. אחת התיאוריות היא ש ADHD היא תוצאה של בעיה בפעילות המעגלים הנוירונליים הקשורים בדופמין, וזאת הסיקו כיוון שריטלין משפר את התסמינים. מבחינת פעילות, למיטב ידיעתנו, ריטלין מהווה מעכב ספיגה מחדש של דופמין, ובכך לכאורה מעלה את ריכוז הדופמין וכו'. לעומת זאת, כבר הוכח שבילדים בריאים, ריטלין גורם לירידה ברמות הדופמין במוח! מה זה אומר לגבי התיאוריה הנ"ל? האם הבעיה היא אכן בדופמין והקולטנים שלו, או שמא הבעיה היא אולי בעיבוד מידע כללי במוח? בעוד שיש עדויות לכך שהאפשרות הראשונה אינה הבעיה, ישהיום היותר ויותר עדויות לכך שהבעיה ב ADHD, ובהפרעות נוספות, היא בעיה של קישוריות (connectivity), ולא בעיה של נוירוטרנסמיטר (שליח עצבי) זה או אחר או הקולטן שלו.
בקיצור, בלי קשר לדרך הטיפול המקובלת היום, והדיון סביבה, להמשיך ולטעון ש ADHD היא הפרעה גנטית בעיקרה (בלי להבהיר שמדובר בתורשה אפיגנטית, ולא גנטית) שקול, לדעתי, כמו להמשיך לטעון שכדור הארץ שטוח או שהשמש סובבת את כדור הארץ (כמובן להבדיל, אבל המסר ברור נראה לי...).