A friend of the Devil is a friend if mine..

[spych kid]

A friend of the Devil is a friend if mine..

האם מישהו מכיר ויכול להמליץ על אלבומים שיש בהם הרבה גיטרות אקוסטיות/קלאסיות שבאות מהרבה צדדים. אני לא יודע איך בדיוק להגדיר את זה אבל אני מחפש אלבומים עם הרבה גיטרות ספרדיות אבל לא בהכרח. כמו השיר השני של הגרייטפול דד באמריקן ביוטי - Friend of the Devil עם הפתיחה הכי יפה שאי פעם שמעתי לשיר. עם הגיטרות הנעימות שנכנסות ואז גם הבאס הגרובי והרך - אז לא בהכרח אני מחפש סגנון של גיטרות ספרדיות אבל גם (!). אז אם אפשר המלצות או אם אפילו קיים ז'אנר כזה של גיטרות ספרדיות (או דברים דחוסים בגיטרות אחרים).

 

[spych kid]

If = Of כמובן..

 

[וינסנטי]

לא יודע עד כמה מתאים..

אבל קח שני אלבומים להתרשם: love- forever love crosby, stille & nash- s/t שני אלבומי פולק כעיקרון [הראשון מעט פסיכדלי, אבל לדעתי הוא בעיקר פולק עם ליווי קלאסי..], לא יודע עד כמה יש גיטרות, אבל הם די מזכירים לי את האלבום של הדד. [שהוא אחלה אלבום!]

 

[psychodoodle]

הנה משהו שאולי יתאים לך

למרות שלא יצא בהדפסה מחודשת (אבל מסתובבים קבצים שלו ) זה נשמע לי משהו מתאים למה שאתה מחפש . הנה סקירה קצרה ומרתקת בנושא.

 

[psychodoodle]

בקשר לרוק עם גיטרות ספרדיות

יש בספרד מספר הרכבים שמשלבים גיטרת פלמנקו בפרוג הסימפוני שלהן ,כמו למשל להקת TRIANA . כדאי לחבב ספרדית בשביל להנות מהסגנון, אני למשל לא מבין כלל את השפה אבל מסמפט אותה מאד (מקום שני אחרי אנגלית ) מה שמאפשר לי להנות גם מרוק דרום אמריקאי .

 

[spych kid]

יאבא דאבא דו!!! (קלעו לטעם שלי!!)

לפי הסקירה של ה- PCC נשמע שזה בול קולע לטעם שלי, אחד הסיבות שגיליתי שאני שומע מוזיקה מהסוג הזה היא שהתמימות בה כ"כ כיפית ונעים להשתחרר ולהתפרק בה .נראה לי גם אחת הסיבות שהשם "רוק סימפוני" עושה לי רע, אני צריך להתגבר על הטראומה הזאת לפני שאני אוכל לשמוע רוק מתקדם וממש להנות ולהשתחרר בה כי כרגע כל מה שאני מרגיש כשאני שומע את זה : "הקטעים נורא יפים אבל המוזיקה לא מהנה" או שבחלק מהמקרים "יומרה! יומרה! יומרה!" ואני לאט לאט צריך לעכל את זה שזה בסדר לפעמים להיות מתיימר אבל כרגע הרבה יותר כיף, וזה מה שחשוב, להקשיב לדברים שיש בהם את האנרגיה של הסיקסטיז הקסומה. אפשר לראות כמה "רוח סיקסטיז" יש בהם לפי הכתבה: חיים בקומונה, מקליטים עם הקומונה, שיר עם ילדים וכלבים, ועוד!!!. ואם אתה אומר עוד שיש את הגיטרות שאני מחפש כרגע אז בכלל תודה {![!!!(!!!!!!)]} ה-S/T של קרוסבי ונאש לא שמעתי עליו בכלל (אני מודה שאני ממש (ממש) חלש בכל מה שקשור בזוג/שלישיה/רביעיה הזאת אבל אני מדגיש שמה שאני מחפש זה לא דברםי כמו האלבום אלא דברים כמו השיר "Friend of the Devil" באלבום (ואם להיות קטנוניים אז כמו הפתיחה). והשלישית סופרסטארים הזאת (שלא שמעתי על אף אחד מהם כמובן אבל מעכשיו כל אחד מהם יהיה סופרסטאר בשבילי, בתנאי שזה באמת טוב כמו שאתה מתאר, את זה נשאיר לאזניים הקלוקלות שלי) נשמעת כמו בדיוק מה שייחלתי לו לגבי הגיטרות הספרדיות אז שוב תודה רבה!

 

[spych kid]

שוב יצאתי אידיוט - S\T זה Same Title בטח.. :-

 

[Welsh]

self titled אני חושב../images/Emo13.gif

 

[spych kid]

שיט רק עוד יותר התפדחתי..

הנה לכם אתגר :נראה אתכם מורידים אותי עוד יותר נמוך =]

 

[almogi]

אלבום הגיטרות אקוסטיות האולטימטיבי

אל דימיולה, פאקו דילוצ'יה וג'והן מקלאפלין - Friday night in San Francisco. תיעוד מדהים של של שלושה גאוני גיטרה. הם מנגנים קטעים שלהם וגם של צ'יק קוריאה ואגברטו ג'יסמוני (קומפוזיטור ברזילאי) אלבום מהפנט. נראה לי בדיוק מה שאתה מחפש.

 

[Barmelai]

לא יומרני מדי? ../images/Emo8.gif

 

[melancholy man]

you think? ../images/Emo13.gif

 

[איתי מאיר]

לא הצלחתי להחזיק מעמד,

אל דימיולה בהופעה הזאת הוא כמעט כמו ינגווי מלמסטיין על קלאסית, אתה יודע שצריך הרבה כשרון בשביל לעשות את הדברים האלה, אבל מרוב ביצועים לא שומעים את המוזיקה. אלבום מעייף.

 

[melancholy man]

כמה הצעות בשבילך

מה שהדד עשו באמריקאן ביוטי, היה קאנטרי רוק עם ניחוחות פולק מקילפורניה החולמת של הסיקסטיס, מי שהתמחה ב"ז'אנר" החביב הזה, היה ג'ארומה קאוקנן, איש המטוס של ג'פרסון לשעבר, לקראת הטיסה הסופית של המטוס, הקים קאוקאנן את הוט טונה, הרכב שהתחיל לפחות, כגירסא אקוסטית של האירפליין והפך להרכב הופעות נפלא, הצד האקוסטי המדליק של הוט טונה, מקבל ביטוי נפלא ב Classic Hot Tuna Acoustic אלבום שהוקלט בהופעה בתחנת הרדיו KSAN ביולי 1970, המוסיקה של הוט טונה, היא כמעט הארד קור קאנטרי בלוז אקוסטי עם איזה ריח של קאנטרי לבן, השילוב יחד עם ההרומינה הקולית שמזכירה מאוד את ג'פרסון איירפליין ברגעים היותר עדינים שלהם, יוצרים שילוב מדליק במיוחד. עוד הצעה שכדאי לך לבדוק היא הקרירה של גרהאם פרסונס, ראשית, להקתו הראשונה: International Submarine Band אולי הרכב הקאנטרי רוק הראשונה, פארסונס, הראה כבר אז, שבעוד קאנטרי, זה אחד הדברים הכי מרגיזים ומביכים בעולם (אם לא קוראים לך בילי בוב ואתה לא נשוי לאחותך, זאת אומרת) קאנטרי רוק, יכול להיות דבר מדליק, מלא אנרגיה וכיף. כמובן שאם מדברים על פרסונס, אי אפשר שלא להזכיר את האחים בוריטו המעופפים, אבל אני רוצה להמליץ על שני אלבומי הסולו שלו: G.P ו Grievous Angel, אלבומים בהם הוא מיזג את הקאנטרי והרוק כל כך טוב יחד, עד שלא ניתן היה להפריד בינהם יותר, זה בדיוק, מה שכל הרוק האמריקאי כמעט ניסה לעשות, לפחות בחלק הראשון של שנות השבעים, פרסונס, פשוט עשה את זה, לא רק ראשון, אלא גם הכי טוב. הגיטרות, כמובן, אקוסטיות ונפלאות לאורך כל האלבומים האלה, אם כי, אפשר כמובן לשמוע שם, לצד באנג'ו ושאר כלים קלאסיים גם גיטרות קאנטרי חשמליות עדינות משהו, בקיצור, תענוג.

 

[ציףציף1000]

ומעניין, לדעתי, גם לראות את ההשפעה

הקריטית שהיתה לפארסונס על הסטונס, באותה תקופה (68-73). זה ניכר לאורך כל האלבומים שהקליטו באותה תקופה. אגב, שמו הוא גראם - קיצור של אינגרם - ולא גראהאם. ססיל אינגרם קונור ה-III.

 

[melancholy man]

בהחלט

בתקופה הזאת אפשר לשמוע אצל הסטונס, ממש בלוגראס וקאנטרי, אי אפשר להחמיץ את ההשפעה של פרסונס (לא ידעתי שזה אינגרם, תודה).

 

[garcia]

Okay...

מכל בליל הדברים שלך אתה בעצם מתכוון לסגנון ה-bluegrass. כי זה בעצם הבסיס של Friend Of The Devil Is Friend Of Mind (למרות שבהופעות הדד הם סחבו את זה יותר לסגנון הרגאייטיים). אני לא חושב שאתה צריך ללכת רחוק מדי אלא להישאר בסביבה הקרובה של Jerry Garcia עם כל הפרוייקטים האקוסטיים שלו מחוץ לדד. קודם כל Almost Acoustic של Jerry Garcia Acoustic Band שכתבתי עליו פעם. אחרי זה כל סידרת הדיסקים של Jerry Garica & David Grisman שהאהובים עלי הם Shady Grove ו-Jerry Garcia/David Grisman (אם אתה רוצה לשמוע שילובים של גיטרה אקוסטית/מנדולינה/בס/כלי הקשה) וגם The Pizza Tapes שבו דיוויד וג'רי מצרפים אליהם עוד אמן גיטרה אקוסטית בשם Tony Rice (ויש לו אלבומי סולו לא רעים בכלל). וגם ההרכב Old & In The Way, הרכב בלו גראס של ג'רי גארסייה מ-1973 על אותו בסיס של בנג'ו/גיטרה אקוסטית/מנדולינה/כינור ובס). יש להרכב הזה אלבום אולפן אחד ועוד שני אלבומי הופעה חיה.

 

[garcia]

וכמובן

התבלבלתי בשיר שכתבתי Of mind. פשוט אני רגיל לכתוב בקיצור FOTD (Friend Of The Devil)

 

[melancholy man]

דווקא יוצא יותר טוב ככה ../images/Emo13.gif

האלבומים של גארסיה וגריסמן מצויינים, הנה ביצוע שלהם לשיר האמור, אצל דיוויד לטרמן.

 

[garcia]

אהה יפה

ודיוויד לטרמן מחזיק ביד ימין את הדיסק Jerry Garica/David Grisman שהמלצתי עליו. לפני 10 שנים בערך ראיתי את david grisman בהופעה חיה. הוא הופיע בכנסייה. קצת מקום ביזארי להופעות ובמיוחד שהוא ביצע שם שיר של הרב שלמה קרליבך.