F u n k y M o n k
New member
A Flower?../images/Emo20.gif
השנה 1972, המקום: אנגליה. בין להקות הפרוג ששוטפות את המדינה ישנה עוד להקה אחת, של כמה חברים מהתיכון וכמה מגוייסים חדשים יותר. genesis כבר הספיקו לעשות כמה וכמה דברים. שלושה אלבומים, החלפת מתופף וגיטריסט, החלפת חברת הפקה, ויצירת חובות כספיים קשים- כמה מהאלמנטים ההכרחיים ללהקת פרוג טובה. מה לא הספיקו לעשות? להצליח! מה עושים? לאולפן נכנסים. ומהאולפן יוצאים עם אלבום. עדיין רוק מתקדם, עדיין מתוחכם וקשה לעיכול, עדיין מורכב ברובו מיצירות ארוכות...בעצם, אין ממש הבדל משמעותי מקודמו, אבל משום מה, דווקא האלבום Foxtrot הוא האלבום שהפך את ג'נסיס מעוד חבורה שמנסה להיכנס לתודעה העולמית- לאחת שנכנסה. כמו בכל אלבום של ג'נסיס, לדעתי העטיפה דורשת התייחסות פרטנית. עוד עטיפה גאונית מני רבות, פרי הצייר פול וויטהאד. בחזית האלבום נראית אישה בעלת ראש שועל העומדת על קרחון באמצע הים, אך הסתכלות בצידו האחורי של האלבום מראתה את התמונה כולה. האישה-שועל (foxy lady? מחווה להנדריקס?) נמלטת מקבוצת ציידים-אצילים וכלבי הצייד שלהם. לציידים פרצופים של חייזרים, עניין שרק מוסיף ללעג הרב כלפי ספורט הצייד בפרט ומעמד האצולה בכלל. המסר סתמי ושחוק- הציור עצמו מהמם לטעמי. ומה בפנים? האלבום נפתח בשיר watcher of the skies, שאילו לא היה מכיל את הפתיחה בת שתי הדקות של האורגנים הכנסייתים- יכל להיות שיר מושלם. שיר ארוך למדיי שעיקרו עבודת קלידים מעולה של טוני באנקס. כבר בשיר הזה ניכר השיפור המשמעותי היחיד לעומת האלבום הקודם- איכות ההפקה גבוהה בהרבה. time table הוא נסיון של ג'נסיס לכתוב להיט שיזכה להשמעות ברדיו. ה"להיט" יצא מתוחכם מדיי בשביל קהל הרדיו, וחלש מדיי בשביל מאזיני הפרוג. ג'נסיס היא ג'נסיס, כך שהשיר עדיין לא רע, אבל נעדרים המאפיינים של ג'נסיס בגדולתה- הקלידים, האפיות, הדחיסות. השיר הבא, get 'em out by friday, הוא שיר שכל כולו פיטר גבריאל. הלחן והעיבוד המוזיקלי, שעליהם לרוב היו מופקדים שאר חביר הלהקה, אמנם מעולה, אך אינו יותר מבסיס ורקע לביצועים המדהימים של גבריאל. יכולת שינוי קולות, משחק, וממש מחזה של איש אחד. גבריאל, שהיה ידוע בהערצתו למונטי פייטון, נוטה אף להישמע כמוהם לעיתים- אך איש לא יערער על העובדה שיכולותיו הווקליות מרשימות הרבה יותר מאלו של "המקור". can utility and the costliners הוא שיר מקסים, הכולל עבודה מרשימה של גבריאל ועבודה מרשימה לא פחות של האקט על גיטרת 12 המיתרים החביבה עליו. משום מה, לימים השיר נזנח מן הרפרטואר של ג'נסיס, שלא בצדק. מגרעתו היחידה- הוא קצר מדיי. רק 6 דקות. בהחלט יש הרגשה שהיה אפשר לפתח אותו יותר. horizons הוא קטע אינסטרומנטלי קצר מבית היוצר של סטיב האקט. עיבוד לגיטרה של יצירה של באך, שבמקור נכתבה לצ'לו (את הגרסא המקורית, לכל המעוניין, אפשר לשמוע בסרט "הפסנתרן"). אתנחתא נחמדה לפני השיא. והרי הוא, השיא, שיר אחד שמכסה צד שלם. על supper's ready נשפכו אינסוף סופרלטיבים, ועוד ימשיכו להישפך כמים בנהר התמזה, וכולם ביחד לא יצליחו לגעת בגאונות המוזיקלית שמתבטאת ביצירה. 23 דקות אחידות, בלי רגע אחד מיותר, זורמות נפלא ועם זאת מכילות בתוכן מגוון רב של מקצבים ותזמורים. היצירה אמנם מחולקת לפרקים, אך מוטיבים מסויימים חוזרים לכל אורכה והופכים אותה ליצירה אחת שלמה. השיר נחשב לפסגת היצירה של הלהקה, ובצדק. ולמי שחושב ש-23 דקות זה כבד לשמיעה, קשה לעיכול ובלתי קליט, שיקשיב טוב. שיקשיב לאמצע היצירה. קרא לי סוזי והלבש לי כובע פרחוני אם לא תצטרף לגבריאל בשירת: there's winston churchill dressed in drag he used to be a british flag plastic bag what a drag!!
השנה 1972, המקום: אנגליה. בין להקות הפרוג ששוטפות את המדינה ישנה עוד להקה אחת, של כמה חברים מהתיכון וכמה מגוייסים חדשים יותר. genesis כבר הספיקו לעשות כמה וכמה דברים. שלושה אלבומים, החלפת מתופף וגיטריסט, החלפת חברת הפקה, ויצירת חובות כספיים קשים- כמה מהאלמנטים ההכרחיים ללהקת פרוג טובה. מה לא הספיקו לעשות? להצליח! מה עושים? לאולפן נכנסים. ומהאולפן יוצאים עם אלבום. עדיין רוק מתקדם, עדיין מתוחכם וקשה לעיכול, עדיין מורכב ברובו מיצירות ארוכות...בעצם, אין ממש הבדל משמעותי מקודמו, אבל משום מה, דווקא האלבום Foxtrot הוא האלבום שהפך את ג'נסיס מעוד חבורה שמנסה להיכנס לתודעה העולמית- לאחת שנכנסה. כמו בכל אלבום של ג'נסיס, לדעתי העטיפה דורשת התייחסות פרטנית. עוד עטיפה גאונית מני רבות, פרי הצייר פול וויטהאד. בחזית האלבום נראית אישה בעלת ראש שועל העומדת על קרחון באמצע הים, אך הסתכלות בצידו האחורי של האלבום מראתה את התמונה כולה. האישה-שועל (foxy lady? מחווה להנדריקס?) נמלטת מקבוצת ציידים-אצילים וכלבי הצייד שלהם. לציידים פרצופים של חייזרים, עניין שרק מוסיף ללעג הרב כלפי ספורט הצייד בפרט ומעמד האצולה בכלל. המסר סתמי ושחוק- הציור עצמו מהמם לטעמי. ומה בפנים? האלבום נפתח בשיר watcher of the skies, שאילו לא היה מכיל את הפתיחה בת שתי הדקות של האורגנים הכנסייתים- יכל להיות שיר מושלם. שיר ארוך למדיי שעיקרו עבודת קלידים מעולה של טוני באנקס. כבר בשיר הזה ניכר השיפור המשמעותי היחיד לעומת האלבום הקודם- איכות ההפקה גבוהה בהרבה. time table הוא נסיון של ג'נסיס לכתוב להיט שיזכה להשמעות ברדיו. ה"להיט" יצא מתוחכם מדיי בשביל קהל הרדיו, וחלש מדיי בשביל מאזיני הפרוג. ג'נסיס היא ג'נסיס, כך שהשיר עדיין לא רע, אבל נעדרים המאפיינים של ג'נסיס בגדולתה- הקלידים, האפיות, הדחיסות. השיר הבא, get 'em out by friday, הוא שיר שכל כולו פיטר גבריאל. הלחן והעיבוד המוזיקלי, שעליהם לרוב היו מופקדים שאר חביר הלהקה, אמנם מעולה, אך אינו יותר מבסיס ורקע לביצועים המדהימים של גבריאל. יכולת שינוי קולות, משחק, וממש מחזה של איש אחד. גבריאל, שהיה ידוע בהערצתו למונטי פייטון, נוטה אף להישמע כמוהם לעיתים- אך איש לא יערער על העובדה שיכולותיו הווקליות מרשימות הרבה יותר מאלו של "המקור". can utility and the costliners הוא שיר מקסים, הכולל עבודה מרשימה של גבריאל ועבודה מרשימה לא פחות של האקט על גיטרת 12 המיתרים החביבה עליו. משום מה, לימים השיר נזנח מן הרפרטואר של ג'נסיס, שלא בצדק. מגרעתו היחידה- הוא קצר מדיי. רק 6 דקות. בהחלט יש הרגשה שהיה אפשר לפתח אותו יותר. horizons הוא קטע אינסטרומנטלי קצר מבית היוצר של סטיב האקט. עיבוד לגיטרה של יצירה של באך, שבמקור נכתבה לצ'לו (את הגרסא המקורית, לכל המעוניין, אפשר לשמוע בסרט "הפסנתרן"). אתנחתא נחמדה לפני השיא. והרי הוא, השיא, שיר אחד שמכסה צד שלם. על supper's ready נשפכו אינסוף סופרלטיבים, ועוד ימשיכו להישפך כמים בנהר התמזה, וכולם ביחד לא יצליחו לגעת בגאונות המוזיקלית שמתבטאת ביצירה. 23 דקות אחידות, בלי רגע אחד מיותר, זורמות נפלא ועם זאת מכילות בתוכן מגוון רב של מקצבים ותזמורים. היצירה אמנם מחולקת לפרקים, אך מוטיבים מסויימים חוזרים לכל אורכה והופכים אותה ליצירה אחת שלמה. השיר נחשב לפסגת היצירה של הלהקה, ובצדק. ולמי שחושב ש-23 דקות זה כבד לשמיעה, קשה לעיכול ובלתי קליט, שיקשיב טוב. שיקשיב לאמצע היצירה. קרא לי סוזי והלבש לי כובע פרחוני אם לא תצטרף לגבריאל בשירת: there's winston churchill dressed in drag he used to be a british flag plastic bag what a drag!!
