ותגיע לכמה קישורים. הגישה שלהם שונה לחלוטין מהגישה שלנו כאן, פשוט נדהמתי כאשר קראתי. הם נמצאים שנות אור לעומתנו. הם נוטים לא להמליץ על הטיפול התרופתי. בהצלחה
בחלק הצרפתי של שוויץ, למשל, אין שמץ של הכרה בבעיה (גרתי שם ולא אחזור על הטעות). אני יודע שבשכונה Saint Sulpice (אם לא שגיתי בכתיב) של פריס יש בית ספר מיוחד לדיסלקטים. הסנ ליצור איתם קשר אבל אל תצפה ליותר מדי.
האמריקאית ואילו שם פשוט לדעתי כמובן...הם תקועים עם דעות קדומות וחוסר מתן כלים לאותם התלמידים.... תמיד ברכתי על כך שבתי לא נולדה...לא יודעת מה היה קורה!!!! מאחלת לך הצלחה ומקווה שהצלחת לקחת איתך את הדברים הטובים משם...
השווצרים דוברי הצרפתית. המגורים בלוזן עם ילד בעל צרכים מיוחדים ועם רופאים ופסיכולוגים שלמדו את המקצוע שלהם רק ממעט החומר שתורגם לצרפתית ועם השכנים שיכולים לשמוע מתי אתה מדליק את האור ועם השוערת שמתווכחת על השעה הנכונה לזרוק את הזבל היו גהנום.
עם כל האטימות לפעמים מול הצרכים של הילדים שלנו במערכת החינוך ןלמרות שלא פעם הם נופלים בין הכיסאות, אנחנו במקום טוב הרבה יותר כך שממש אין לי מה להתגעגע....אלא רק לקראוסונים והבגטים הטריים. חג שמח