ההיא משם21
New member
...
אני נמצאת פה הרבה, לא מגיבה, בעיקר קוראת את מה שאתן כותבות ומודה- בוכה הרבה.... בעבר כתבתי פה כמה פעמים, תמיד היו לכן עצות ומילים מחזקות.. אני כבר שבועיים חולה במחלת הנשיקה (סוג של שפעת ויראלית מאוד מדבקת ומאוד ארוכהההה).. בשנתיים האחרונות מאז שאמא נפטרה אני שונאת להיות חולה.. אמא הייתה דואגת לי, רצה מסביבי, מחבקת, מנשקת, מלטפת מרגיעה... וגם כשהרגשתי הכי לא טוב בעולם, עצם העניין שלה לידי כבר גרמו לי לחוש טוב יותר.. היא הייתה אמא פולנייה כזו- בדיוק כמו בספר.. אני בת 23 לפני חודשיים עזבתי את הבית ואני משכירה דירה עם חבר טוב שלי, הקפדתי להישאר קרוב לאבא כי עדיין למרות הכל קשה לי להתנתק.. מעולם לא חשתי כל כך חסרת אונים, להיות חולה בדירה שלי.. לבדי.. למרות שאבא מתעקש שאבוא לישון אצלו, והוא מנסה להכין לי את המרק שאמא למדה מסבתא... זה כל כך דומה, אבל עדיין, זה לא זה... והוא כל כך משתדל.. אני ממש עצובה... מעולם לא הייתי ככה.. קשה לי כל כך ואני לא יודעת איך לאכול את עצמי.. אוףףףףףףף
אני נמצאת פה הרבה, לא מגיבה, בעיקר קוראת את מה שאתן כותבות ומודה- בוכה הרבה.... בעבר כתבתי פה כמה פעמים, תמיד היו לכן עצות ומילים מחזקות.. אני כבר שבועיים חולה במחלת הנשיקה (סוג של שפעת ויראלית מאוד מדבקת ומאוד ארוכהההה).. בשנתיים האחרונות מאז שאמא נפטרה אני שונאת להיות חולה.. אמא הייתה דואגת לי, רצה מסביבי, מחבקת, מנשקת, מלטפת מרגיעה... וגם כשהרגשתי הכי לא טוב בעולם, עצם העניין שלה לידי כבר גרמו לי לחוש טוב יותר.. היא הייתה אמא פולנייה כזו- בדיוק כמו בספר.. אני בת 23 לפני חודשיים עזבתי את הבית ואני משכירה דירה עם חבר טוב שלי, הקפדתי להישאר קרוב לאבא כי עדיין למרות הכל קשה לי להתנתק.. מעולם לא חשתי כל כך חסרת אונים, להיות חולה בדירה שלי.. לבדי.. למרות שאבא מתעקש שאבוא לישון אצלו, והוא מנסה להכין לי את המרק שאמא למדה מסבתא... זה כל כך דומה, אבל עדיין, זה לא זה... והוא כל כך משתדל.. אני ממש עצובה... מעולם לא הייתי ככה.. קשה לי כל כך ואני לא יודעת איך לאכול את עצמי.. אוףףףףףףף