היו צריכים ללכת על הרעיון בפרייז'ר
אחרי שהשחקנים הפליאו בתאורה של מריס, אשתו הראשונה של ניילס, ההפקה ידעה שאין מצב שהם יצליחו למצוא שחקנית שתתאים לתיאורים האלה, ולכן מריס הייתה רק דמות שמדברים עליה, אך לא רואים אותה.
כנל במפץ הגדול, התיאורים על אימו של האוורד היו גדולים מכדי שכל שחקנית תוכל להכיל אותם, אז השתמשו באפקט הקול, ונתנו לצופים לדמיין איך נראית אימו באמת.
בסדרה הזו היו צריכים ללכת על אותו קו. עצם העובדה שבחרו עבורנו אימא, ובאמת לא משנה איזו שחקנית, הורידו באחת את כל הצפיות שהיו לנו ממנה. מוטב היה אילו הייתה נשארת עלומה, ואנחנו היינו ממשיכים לדמיין את מתאר פניה.
כי שאתה רואה דמות בשר ודם אחרי ששמונה שנים רק סיפרו לנו כמה היא נהדרת ושונה, וכמה היא מתאימה לטד וכו', אתה מתאכזב. אין אף שחקנית בכל העולם שיכולה בהצלחה להכיל כל-כך הרבה תיאורים כמו שתיאר טד את האם.
והצעת הנישואים הייתה מעפנה לחלוטין. באמת ציפנו שטד, הרומנטיקן, יחשוב על משהו יותר מלהיב ושונה.
ובכלל כל העונה הזאת נמרחת כמו מסטיק אין-סופי. ודפני עולה לי על העצבים.
ולא יכולה לשמוע יותר את הסיפור שמארשל הולך להיות שופט. די! כמה אפשר לטחון אותו סיפור שוב ושוב ושוב ושוב. ובינינו, לא מבינה א. איך לילי לא שיכורה מאוד מכל השתיה שהיא שותה? ב. אז היא לא תיסע לרומא? אז מה? היא תשאר איפה שהיא עם החברים שלה, בכלל לא רע.
לצערי, הקסם של הסדרה נמוג, ורק נשאר לראות (אחרי כל התיאורים) את רגע המפגש עם האם, ואני מקווה שלפחות הרגע הזה יהיה מרגש