900 ש"ח למונדיאל?

גלי10

New member
900 ש"ח למונדיאל?

או ג'וניור הבלתי נמנע . לא נמנע ממנו מעולם דבר כמעט. גם את שידורי המונדיאל {כבר סיפרתי} הצליח להשיג בדמי הכיס שלו {מכיס אל כיס
} ובערב חמישי משחק הפייבוריט שלו - איטליה מול אנא עארף? ובערב חמישי- גם טיול סוף שנה של היסודי , אל תוך הלילה. 600 ש"ח טבין וטקילין שולשלו על ידי לידי וועד הכיתה לארגון האירוע הכולל. ילד + הורה {יחיד} והוא: יש משחק של איטליה , אני לא הולך . שמונה שנים , החל מהחטיבה הצעירה {טרום חובה} הוא עם החברים האלו. בשנה הבאה הם נפרדים , הם לדרכם {ביחד} הוא לדרכו - התעקש ובחר בחטיבת ביניים נפרדת מכולם . הרחק מכולם. מה למנוע ממנו? מעולם לא הכרחתי אותו דבר שאינו עניין של חיים ומוות. והוא הפעם בוחר מונדיאל. הכצעקתה? הכצעקתו? הכצעקתי? לוידת. על אמת לוידת מה לאמר לו הפעם.
 

ספיישיל

New member
שלא ילך למסיבה!

אם זה רצונו. אבל את הכסף שתרמת למסיבה תדרשי חזרה מועד הורים!!! ...תמצאי איזו טענה.קצת מוגזם לספר הילד רואה מונדיאל.תגידי שיש לכם אירוע משפחתי.600 ש"ח?? למה מה קרה?? תקראי את הודעתי לפני, מאיתנו גבו 25 ש"ח ואסור לגבות על פי הוראת משרד החינוך שקל יותר מ-150 ש"ח.
 

גלי10

New member
לא

לא אומרת מה שלא אמת. והוא יודע את זה. וכך הוא. זו דרכנו עד היום ונמשיך לדבוק בה. האמת , שאין ממש צורך לאמר דבר . אנחנו לא מחוייבים בהסברים. הגביה היא של הוועד , לא של הביצפר ולכן לא חלים עליה חוקי משרד החינוך כמדומתני. ואולי אני טועה בזה , אבל חכמים ומנוסים ממני בטח כבר בדקו. אחרת לא היו כולם משלמים בהסכמה. יחד עם זאת , למרות שאמנם הכסף חשוב , הדילמה שלי היא חינוכית / חברתית יותר מאשר כספית {למרות הכותרת
) אני פשוט לא יודעת אם להכריח אותו ללכת לאירוע { הבאמת חשוב } או לאפשר לו לדבוק בבחירתו. שנאמר בחירה היא אכן זכות. שני הגורמים חשובים בעיני.
 

d a n i e l s 5

New member
דילמה חברתית אולי....

אבל לא הייתי אומרת חינוכית. מה גם שהמשחק ביום חמישי הוא באמת חשוב ו.....זה קורה פעם ב-4 שנים :)
 
שיקליט את המשחק

הייתי מנסה לשוחח איתו להסביר שאין בזה היגיון ולתתלו לבחור בכל מקרה
 
אלופתי

את לא יודעת שאת המשחקים האלה,אם לא רואים בזמן אמת, זה לא שווה?
אחרי שכולם כבר יודעים את התוצאה,זה אאוט. כדורגל <ובעיקר "כזה"> מקליטים רק בשביל רגעי נוסטלגיה עתידיים, לא במקום הצפיה בלייב
 

n o g a1

New member
ואוו

דילמה... להפרד מבית הספר/חברים שלווה במשך שנים זה חשוב. חושבת שלהנחיל ערך "בחירה" חשוב לא פחות. קשה להפרד ונראה לי לפעמים שילדים שיודעים פרידות מה הן קשה שבעתיים , לעיתים בוחרים דפוס של "להפרד לא יפה" או לחילופין "לא להפרד כלל" מתוך קושי עצום , הרי נראה לכאורה שיותר קל להפרד מאנשים וממקומות בצורה קרה וחותכת. ללמד להתמודד מול קושי הפרידה הוא ערך לא פחות חשוב מערך הבחירה עליו דיברת. לעיתים הבחירות שאנו מאפשרים להם מדומות כי הרי מתוקף היותינו הורים יש לנו אפשרות להפעיל את סמכותינו כהורים , מקום אשר בו נגזלת מהם חופש הבחירה . סמכותינו היא משמעותית והכרחית וכן , שם אין להם יכולת בחירה, שם אנו מנתבים את הדרך מתוך אמונה שלמה שיש לנו מה ללמד. חושבת שהייתי מחייבת להפרד , מפעילה את סמכותי ולא נותנת לו הפעם לבחור , מתוך בחירה שלי שגם היא לגיטימית לא פחות משלו.
 

גלי10

New member
הערך המוסף

של פרידה, חשוב , אבל דפקא הייתי נותנת לו עוד זמן ללמוד אותו. האירוע אמנם כולל אלמנט של פרידה אבל בעיקר אמור להיות אירוע של שיתוף ושמחה ואני תמיד בעד מה שמשמח יותר. הפרידה עצמה תהיה כנראה במהלך חודשי החופש , שהרי חברים נשארים חברים ולפחות לחודשיים הקרובים הם עדיין ליד. יהיה לו את הזמן . תודה
 

d a n i e l s 5

New member
נשמע ש....

הוא כבר עשה את הבחירה שלו, הוא כבר נפרד מהחברים שלו ... "הם לדרכם (ביחד) הוא לדרכו " כנראה שבאמת המשחק יותר חשוב לו מהחברים. אני, אחרי שהייתי מניחה לפניו את כל הנסיבות למה עדיף הטיול הזה. משאירה את ההחלטה לו ! אמרת עקשן לא?
 

גלי10

New member
עקשן

ועומד על דעתו
לפעמים כשאני מנסה לעמוד על דעתי ומיתרי הקול שלו {בזמרה ובנעימים ובחינניות } עומדים לפקוע , הוא פשוט מקליט את עצמו וממשיך להשמיע לי את בקשתו ללא הרף. יש לו דרכים משלו
 

magic40

New member
הבן שלי קורא לזה "חפירה"

הוא טוען שאני "חופרת " והוא "חופר" בדיוק כמו הבן שלך התבגרות אמרנו?
 
את אומרת

שהוא בחר...מה שעושה הדיון כבר מאוחר,ואת בחירתו היתי מכבד. מה שלא סותר שלנקודה הזאת מראש לא היתי מגיע...ואת הערכה שזו בחירה שיכול הוא לעשות לבדו,לא היתי נוטע בראשו...
 
אכן דור בלתי נמנע

שורה תחתונה - הבחירה שלו. אבל, לא כל כך מהר
הנה הטעונים שהייתי מביאה בפני ג'וניור שלי (והעקרון החינוכי שמאחוריהם):
WIN WIN אפשר גם וגם. לצאת לטיול ולהקליט את המונדיאל. נכון, רוצים לראות בשידור חי. אבל באמת שיש אפשרות נוספת. לא נדרש ממנו לוותר על משחק לגמרי. רק לחכות להקלטה. ואז אין את הפסד הטיול לא לא, ולא לך.
עמידה בהתחייבות בעצם הסכמתו הראשונית להשתתף בטיול, וכאשר שילמת 600 ש"ח הוא הביע בפניך התחייבות מסוימת כי ייצא לטיול. הרי לא היית משלמת את הסכום אילו ידעת מראש שלא יוצאים. נכון, זה לא ענין של חיים ומוות. אבל אני כבר מזמן הודעתי לילדי - שאם הם נרשמים לחוג או לפעילות מסוימת שדורשת ממני גיהוץ (של כרטיס אשראי) עליהם לראות בזה התחיבות שלהם. כי אחרת גרמו לי לגהץ לחינם, ואמא לא אוהבת לגהץ במיוחד לא בקיץ
התחשבות (כאן מניחה שאת רוצה גם להשתתף בטיול). הטיול הוא פעילות של שניכם, ואת מעדיפה שתצאו. בינינו, לי דוקא נשמע שעשית אחלה עבודה בחינוך שלו. יש מחיר ללחנך אותם לחופש בחירה. וזו דוגמא לכל מיני מבחנים קטנים בדרך. כי עם כל מה שאמרתי למעלה, עומדת לכל אדם הזכות לא לפעול תמיד לפי WIN WIN, לסגת מתהחייבויות, ולא תמיד להתחשב. מה שכן - הייתי עושה איזשהו צעד בנוגע למחויבות הכספית. בחיים - כמו בחיים. כשלא עומדים בהתחייבות יש לזה איזשהוא מחיר.
אולי שולחת אותו לנסות לחלץ אץ הסכום מידי הועד, תוך כדי הקפדה על אמירת אמת. שיעמוד מאחורי הבחירה שלו. שורה עוד יותר תחתונה - שרק יהיו לנו בריאים, שנמשיך להוציא כסף רק על פינוקים. בוקר טוב גלי
 

החתולית

New member
אני מסכימה עם לימונדה

למרות שגם מבחינתי, כדורגל הוא עדיפויי - עדיין יש לעמוד בהתחייבויות. מעבר לכך, הוא ידע שהטיול הזה מתקיים בתקופת המונדיאל, ואם הוא רוצה לקבל החלטות כמו מבוגר, עליו לשקול דברים כמו מבוגר (למרות שאני בכלל לא בטוחה שיש לו כלים לכך). בשורה התחתונה, סמכות הורית היא דבר חשוב בעיני (גם אם לא החשוב ביותר) ולטעמי האישי, במקרה הזה יש לשמור עליה. חוץ מזהף את יכולה לומר לו שאיטליה תנצח בכל מקרה, אז זה ממש לא משנה.
 
למעלה