9 שנים עברו

nofarfarit

New member
9 שנים עברו

שבוע שעבר נסעתי עם אבא שלי לבית חולים.שאלתי אותו איך אמא הרגישה ביום האחרון..כי אני הגעתי רק שעה לפני הסוף.הוא אמר שהיא היתה בסדר בבוקר..ובצהריים היא לא הפסיקה לבכות כי רצו להעביר אותה לגריאטרית..אמא שלי בכתה כל הצהריים...ואיפה אני הייתי..???אין סליחה על התנהגות כזאת.
 

irisgh

New member
בדיעבד

מה שלא יהיה, תמיד יהיה לגבי משהו התחושה ´איפה אני הייתי´. ובצדק. כי ברור שהיו המון דברים שלא עשיתי. אבל זה תמיד בדיעבד. ובאותו רגע אתה לא יכול לדעת איפה המוקד ומה חשוב, ומה קורה במקום רחוק ממך. ומתי זה מוצדק להתמקד בחיים של עצמי, ומתי לא. תמיד בסוף נרגיש אשמים, תמיד בדיעבד.
 
למעלה