אוי תמי, צימררת אותי..../images/Emo24.gif
היום הזה של אובדן התמימות. לכל אחת מאיתנו כאן יש את היום הזה שבו השתנו חייה לעולמים, שבו קרסה האמונה ואבדה התמימות לעולמים. אני נזכרת ביום שלי וצמרמורת עוברת בגופי, כאילו כל הכאב שב ומציף אותי מחדש. תמי יקרה, החזרת אותי שנתיים אחורנית. מילותייך חדרו בדיוק אל אותם מקומות כואבים, אל אותם זכרונות שאני מנסה להדחיק בחיי היום-יום ולא מצליחה. הם תמיד כאן ברקע מסביבנו. כל-כך מזדהה, כל-כך מבינה את הקושי הזה לעכל שהכל כבר נגמר. סידרתי היום את חדר הארונות. היו שם בגדים של שני, שכבר קטנים עליה, ושחשבנו בזמנו שיעברו אליה, אל אחותה. הלב נצבט. היא כבר לא תקבל אותם. תמיד חלק מאיתנו, חלק מהחיים שלנו. שתדעי רק טוב מהיום עם המשפחה המקסימה שלך. מדליקה איתך
ושולחת חיבוק גדול וחם. שלא תדעי עוד צער לעולם.
היום הזה של אובדן התמימות. לכל אחת מאיתנו כאן יש את היום הזה שבו השתנו חייה לעולמים, שבו קרסה האמונה ואבדה התמימות לעולמים. אני נזכרת ביום שלי וצמרמורת עוברת בגופי, כאילו כל הכאב שב ומציף אותי מחדש. תמי יקרה, החזרת אותי שנתיים אחורנית. מילותייך חדרו בדיוק אל אותם מקומות כואבים, אל אותם זכרונות שאני מנסה להדחיק בחיי היום-יום ולא מצליחה. הם תמיד כאן ברקע מסביבנו. כל-כך מזדהה, כל-כך מבינה את הקושי הזה לעכל שהכל כבר נגמר. סידרתי היום את חדר הארונות. היו שם בגדים של שני, שכבר קטנים עליה, ושחשבנו בזמנו שיעברו אליה, אל אחותה. הלב נצבט. היא כבר לא תקבל אותם. תמיד חלק מאיתנו, חלק מהחיים שלנו. שתדעי רק טוב מהיום עם המשפחה המקסימה שלך. מדליקה איתך