באת אליי כמו מכול חלום נתת לי את החיבוק הזה..שכבר הרבה זמן אני מחכה לו. השכחת לי את העבר שכול כך רציתי להיפטר ממנו. הוצאת ממני דברים מדהימים... שאני איתך כמו כמו פרח...שלאט לאט פורח... אני יקלל את הרגע הזה שבו תצטרכי לנסוע. את משאירה אותי פה לבד עם הדמעות. נגמרו לי כבר כול הכוחות.אין לי כוח לאנשים.אין לי כוח לעבודה.רק אליך. רוצה רק אותך,פה ,קרוב אליי. היה לנו כול כך טוב...אני לא מבינה למה אנחנו צריכות להיפרד עכשיו. אולי תהיי רחוקה ממני בכמה עשרות קילומטרים,אבל את תמיד תהיי קרובה אליי. אני יעשה בשבילך הכול.רק תתקשרי ואני נוסעת אליך...לראות אותך...להצמיד אותך קרוב אליי ולא לעזוב. אני מרגישה כאילו לקחו לי את הלב....והלב שלי אצלך עכשיו. תשמרי עליו ...עד שתחזרי,אם תחזרי,אני לא מתכוון להשתמש בו. את היחידה שנמצאת שם.היחידה שראויה להיות שם. השארת לי כול כך הרבה זכרונות בזמן כזה קצר,ואין לי מושג איך להתמודד עם זה. השירים ששמענו ובכינו מזכירים לי אותך..המקומות שישבנו..הגן שלנו..J אולי ככה זה בחיים..אתה נהנה ממשהו טוב לקצת,ואז אתה צריך לסבול. כמו שאמרת לי שיש אנשים שנכנסים אליך לחיים בשביל לעשות לך משהו טוב ועוזבים. וזה כואב,אין לך מושג כמה. עוד לא נסעת ואני כבר משתגע מהמחשבה הזאת שאני לא יוכל לראות אותך בזמן הקרוב. שלא נוכל לצחוק ביחד..שלא תוכלי לרדת עליי... אני אוהבת אותך..ולא משנה מה יקרה,ומה יהיה,אני תמיד יהיה שם בשבילך.תמיד.