....

לונה..

New member
....

יש אזורים בבית שאני ממעטת להביט בהם. התנור, למשל. לא מסוגלת להביט בו מעבר לשתי שניות. או המרפסת שלנו. היא כל כך אהבה לעמוד שם ולהתבונן ב... רק אלוהים יודע מה. זה תמיד מזכיר לי אותה. טריגרים קטנים ומטורפים כאלה שהופכים את כל העולם בשניה; ואם אני לא ביום טוב, זה אפילו נגרר למחשבות ועוד מחשבות וכשמתחילים לחשוב על זה יותר מדי, אתן יודעות מה קורה... אז היום, לגמרי בטעות הבטתי בתנור ופתאום שקעתי. נזכרתי שפעם אפיתי בבית עוגיות שלמדתי להכין בשיעור בישול, בכתה ה'. יצאו ממש יפות ושחומות, רק חבל שהיה להן טעם של קרש ומרקם של בטון. היא כל כך עודדה אותי. לא נורא, נשמה שלי, פעם הבאה יצא יותר טוב. או שזה בכלל היה ניסוח אחר, אני כבר לא כל כך זוכרת. דבר הוביל לדבר, ונזכרתי שבפעם אחרת, היא היתה ממש לפני ניתוח לניקוז נוזלים שהצטברו לה על גזע המוח כתוצאה מהניתוחים הקודמים, וזה כנראה גרם לה להזיות. היא ישבה במרפסת ואמרה לי "את לא רואה שם כריש?" ואני, כולה בת 11-12, הייתי בשוק של חיי. "הנה, את לא רואה? שם" ומצביעה לעבר מכונית או אלוהים יודע לאן, ואני זורמת, שלא תרגיש רע, "איפה? איפה?" ואחרי שאני מבינה שבאמת יש בעיה אני מסבירה בעדינות שאין שם כלום, ולמה סתם להתרגש. מה שהכי שבר אותי היה לראות בעיניים שלה שהיא כל כך מתכוונת לזה ולא מבינה איך אני לא רואה את זה גם. ובערב הלכתי לאבא וסיפרתי, מחכה לישועה. והוא שותק ושותק ושותק. חוץ מזה שהיא מתה כלום לא השתנה. הוא עדיין שותק, עד שהוא צועק, ולרוב אני משתדלת להתעלם, כי אי אפשר לתקן בני אדם. הגיגים, אתן יודעות. מקווה שנקום מחר עם חיוך, לפתוח את הסופ"ש ברגל ימין. שב"ש.
 
לונה...../images/Emo201.gif

הגיגים זה טוב, בעיקר כשהם משחררים משהו... מכירה את התחושה של ילדה קטנה שלא מבינה איך זה קורה ועל מה מדובר... או מה יהיה מחר... רק שבמקרה שלי היה זה אחי ששתק, כי אבי כבר לא היה... והוא עדיין שותק... רק שהיום אני כבר לא מחכה... והישועה? רק בתוכך... בטוחה שאת כבר בנקודה אחרת היום - עכשיו, אז המשיכי לשתף כשיש לך רגע כזה, כי תמיד טוב לשחרר... וכאן, לא שותקים, כאן מחבקים חיבוק גדול ומבין... אוהבת...
 

לונה..

New member
../images/Emo23.gif

לגבי הנקודה האחרת, אני לא כל כך בטוחה, למען האמת... תודה רבה
 

לונה..

New member
אוח!

פשוט לקפוץ עלייך ולחבק אותך! אני בסדר, תודה רבה
אוהבת המון. שתהיה שבת מדהימה.
 

Ofra m

New member
היי לונה

מאמינה שכבר יותר טוב, שמתי לב שכתבת את ההודעה בשעות הערב המאוחרות, וכל המחשבות הכי לא נעימות באות דווקא בשעות האלו, אני לא יודעת אם זה יינחם אותך, אבל לכל אחת מאיתנו יש את הזכרונות הללו שצובטות בלב ובנשמה ולומדים לחיות עם זה עם הכאב עם הגעגועים, ועיצתי לך ילדונת שתסתכלי לכאב בעיניים ולגעגוע ולכל רגש שיהיה ואל תדחיקי אותו כי הוא חוזר כל פעם יותר גדול ויותר כואב כי אנו לא נותנים לו מקום לכן תני לכאב הזה מקום ואחר כך שימי אותו בתוך צינצנת או קופסא באיזה ארון, וכששוב תוכלי תוציאי אותו מהקופסא, מה שאני רוצה להמחיש לך זה את עצם השליטה שלנו באותו הרגש ולא שהרגש ישתלט עלינו...מקווה שקצת עזרתי, שבוע נפלא לך עופרה.
 
אני אוהבת איך שאת כותבת.

כשאת כותבת, במקום מילים, אני רואה תמונות. ואני מרגישה כאילו אני הולכת לידך ונמצאת איתך בכל הסיפורים שאת מספרת עליהם.
 
למעלה