72 שנים למבצע ברברוסה

[רוננין]

72 שנים למבצע ברברוסה

 

[אפונה ירוקה חמודה]

רוננין, ספר לנו על המבצע

 

[רוננין]

מבצע ברברוסה והקשר לתחילת ההשמדה של היהודים

באירופה
מבצע ברברוסה שהחל ב 22 ביוני 1941 ובו פלשה גרמניה לבריה"מ, פתח את תהליך ההשמדה של יהדות אירופה כולה. "מבצע ברברוסה" מהווה את השלב הראשון בתוכנית "הפיתרון הסופי" לבעיה היהודית. מבצע ברברוסה לא היה רק מבצע צבאי, היו לו גם מטרות אידיאולוגיות , פוליטיות וכלכליות לדוגמה:
• כיבוש מרחב מחייה לעם הגרמני, ניצול משאבי הטבע (נפט,ברזל חיטה) וניצול הגזע הסלאבי שנמצא שם לצרכים של הרייך השלישי.
• חיסול המשטר הקומוניסטי שהוא אויב למשטר הנאצי. ב"פקודת הקומיסארים" שניתנה לקציני הצבא הגרמני, הם הונחו לחסל את קציני הצבא הרוסי ואת בעלי המשרות האזרחיות. בנוסף הם גם הונחו לפגוע ביהודים היושבים באותם שטחים המזוהים עם הקומוניזם.
במהלך מבצע ברברוסה פלש הצבא הגרמני לשטחי בריה"מ כאשר נעו עימו 4 יחידות איינזצגרופן (עוצבות המבצע) שהיו שייכות למשטרת הביטחון הגרמני . יחידות אילו החלו בשמדה שיטתית של היהודים באותם שטחים שהם כבשו (אוקראינה, ביילורוסיה, ליטא, לטביה ואסטוניה). באותם השטחים התבצעה ההשמדה של היהודים בשיטת רצח ישיר אל תוך בורות הריגה כאשר שתי הדוגמאות הבולטות לשיטת רצח זה היו:
באבי יאר- הטבח שנעשה ביהודי קייב בבאבי – יאר שבמשך 3 ימים ובו נרצחו יותר מ 30 אלף מתושבי קייב. יער פונאר- טבח שנעשה ביהודי וילנה ביער פונאר הסמוך לעיר שבו נרצחו כ-70,000 מיהודי וילנה.
מבצע ברברוסה פתח את תהליך ההשמדה של היהודים מכיווןהקשר בין תחילת ההשמדה של היהודים לבין המבצע.)
1. הוא יצר לגרמניה את ההזדמנות גם לחסל את הקומוניזם בבריה"מ וגם את מיליוני היהודים שחיים שם המזוהים עימו. בעת הפלישה לבריה"מ במבצע ברברוסה, הנאצים יצרו זהות בין הקומוניזם לבין היהדות, בין הקומיסרים הפוליטיים הקומוניסטים אותם יש להרוג לפי פקודת הקומיסרים, כיון שהם מסכנים את מטרות גרמניה, לבין היהודים שמסכנים את האומה והתרבות הגרמנית, ולכן גם אותם יש להשמיד.
2. לגרמניה הנאצית לא הייתה הפריבילגיה לרכז את היהודים בגטאות כפי שנעשה בפולין בגלל גודלה של ברית המועצות וההתנגדות שציפתה לה, ולכן היא בחרה בשיטה של רצח ישיר לתוך בורות הריגה מיד עם כניסתה לאותם שטחים. בפלישה לבריה"מ "הבעיה היהודית" החריפה כיון שבשטחים הכבושים היו עוד מיליוני יהודים שצריך היה להחליט מה לעשות איתם.
3. גרמניה לקחה בחשבון שהאוכלוסייה המקומית באותם השטחים שהיא תכבוש לא תתנגד לכיבוש ואפילו תשתף פעולה עם מעשי הרצח שלה.

 

[Y. Welis]

הספר 'נוטות החסד' של ליטל עוסק במבצע ברובו

והוא אולי הרומאן המודרני הגדול הראשון שעוסק בו, למרבה הפלא (70 שנה).

עוד 2 נקודות -
* נעשה גם זיהוי בין היהודים לפרטיזנים, כך שהשמדתם תורצה כפעולת-אבטחה.
* הוקמו גיטאות, אבל לזמן קצר, כי לרוב הקהילות הושמדו תוך חודשים ספורים. שני גיטאות שרדו יותר מאחרים - ביאליסטוק ו-ווילנה (שניהם במקור חלק מפולין שעד 39').
* אכן קיצונים אוקראינים וליטאים פעלו בגרמניה לפני המבצע. לא ברור אם הגרמנים ציפו לשיתוף פעולה, אבל הם ניצלו אותו מהר מאוד (הוראה של הימלר שהוצאה חודש מתחילת המבצע, להקים יחידות שלהם).

אגב בכל אירופה במקומות שהאוכלוסיה עיינה את היהודים, אחוז ההשמדה היה גבוה. כך שכל 'עומד מהצד' כמו הילברג כינה אותם, היה בעצם יכול להכריע אם לעזור או שלא. נייטראליות לא היתה.