7 עצות למנהיג מתחיל

7 עצות למנהיג מתחיל

לא מתאפקת... מאת יואל מרקוס, "הארץ" 1. אף כי יש לך סיבה למסיבה, אל תתן למיציך לעלות לך לראש. אל תתחשבן עם מי שהיה נגדך, כפי שעשו רבין, ביבי וברק. אל תעשה טיהורים פרסונליים ואל תתהדר באמירות מסוג "אני אנהיג" ו"אני אנווט". אמנם ניצחת במירוץ, אך מבחינת הבשורה למפלגתך ולאומה, דה-גול עדיין לא בא וגם לא התקשר. אתה בסך הכל בשר טרי שנשאב לריקנות המנהיגותית. עשה כמצוותו של צ´רצ´יל: בניצחון, גדלות נפש. שכן כל אלה שתרמוס בדרכך למעלה, יחכו לך עם נבוטים ברדתך למטה. 2. עם כל הכבוד לעברך, זכור שבעיני רוב הציבור אתה חומר בלתי ידוע. יש לך בקושי חודשיים לחשוף מי אתה, וממה קורצת. האם השלווה שאתה מקרין מבשרת חוזק או אי הבנת חומרת המצב? האם אתה חתול ביתי או חתול ממשפחת הנמרים? זכור שכל המנהיגים שבאו אחרי רבין כשלו בזה אחר זה, וכל אחד מהם הרס חלק מהמדינה. הישראלי אינו תולה תקווה רבה במנהיג מוצנח. חובת ההוכחה עליך. 3. זכור שניצחונך הוא בינתיים ניצחון דמה. כרגע נבחרת לראש ועד הבית. הרחוב היה אדיש לפריימריס במפלגת העבודה, משום שרובו אינו מאמין לאף אחד מכם. זכור שלליכוד התפקדו פי שלושה יותר אנשים מאשר לעבודה. אתה תיבחן ביכולתך לעשות כמעט את הבלתי אפשרי: לשים את העבודה על המפה כמובילה בליגה הלאומית. 4. המבחן הבא שלך יהיו הפריימריס בליכוד, כלומר - עם מי תתמודד על הדבר האמיתי. אם בצד השני יעמוד ביבי, מצבך יהיה יותר קל. הוא לחיץ, הוא פאניקיסט ורוב הציבור לא מאמין ביושרתו. אך שרון, קרוב לוודאי המתמודד מולך, יהיה יריב קשה. הוא הגיע למעמד חסר תקדים שבו ככל שהמצב יותר גרוע, העם סומך עליו יותר. וכגודל כישלונותיו, כך גודל כישרונו לאכול פוליטיקאים חדשים ונאיווים כמוך לארוחת בוקר. 5. ממשלת האחדות היא הנשק הסודי של שרון, שבו הוא לוקח את העבודה בשבי בחצי מחיר. עליך להתחייב באוזני בוחריך שבשום מקרה לא תיכנס לממשלת אחדות עם הליכוד, אלא אם כן הממשלה תהיה בראשותך והקו יהיה הקו שלך. 6. דבר אל העם אמת. תאמר לו שהטרור לא ייגמר עד שלא נצא מהשטחים. תתחייב להידבר עם הפלשתינאים גם תחת אש. תן מועד של שנה ליציאה בהסכם או באופן חד-צדדי מהשטחים ותתחייב שאם לא תעמוד בדיבורך - תלך הביתה. זכור ששני הצדדים עייפים ומיואשים. אם תיצור תחושה שאתה מסוגל, ושאתה תחנת ההזדמנות האחרונה - זה עשוי לעבוד. 7. אמנם אתה מנהיג מתחיל, אך תחשוב בגדול. היעד הוא לא להיות בוטיק אליטיסטי של יאפים, לא להיות ביילין עם זקן, לא להיות ראש אופוזיציה, אלא להביא למהפך בנוסח 77´. בוחריך מצפים ממך להפיל את הליכוד, לפני שיספיק להפיל את המדינה. אתה מבין את זה, עמרם? רק שנהיה בריאים. (צופ, ´סתובב רגע
)
 

קרמבובת

New member
סאמק..

בסדנא לטיפוח מנהיגות האחרונה שהייתי אמרו לנו דברים אחרים..חחחח קרמבו
 

הצופה.

New member
לילי

תגידי למר..כוס מהארץ שהאויב הוא לא 84 אחוז מהאחרים שאינם מצביעים עבודה אלה אחר...כמו כן לפני שהוא מדבר על הפרדה..אולי שיחשוב על איחוד כי זה מה שנראה לי שחסר פה בעם
ועוד דבר..אם הוא יודע את המלאכה כל כך טוב אז שיקח את המושכות בידיים ולא יתן אותם להוא הרזה עם הזקן יועצים יש פה מספיק שאלי את סקסו
 
צופ

אמנם מר הכוס, אך כל מילה בסלע, גם אם בסופו של דבר יפול לו הסלע על הראש וגם אם מדובר ברזה עם זקן שעד עכשיו הוכיח את עצמו בעיקר באיסוף קקי של כלבים מרחובות חיפה. לפחות את זה הוא עשה טוב, וזה יותר ממה שתוכל לומר על מתחריו. אופטימיות זהירה, אתה יודע, עוד לא הרגה אף אחד. חרא, כן. ועוד משהו: לעניות דעתי, קצת פחות אנשי תחת-כסא ששום דבר פרט לצבירת כוח לא ממש מעניין אותם בפועל במדינה הזו, כולל גורלם המדכדך של יושביה, והרבה יותר אנשי מעשה מקצועיים שמדינאות היא פשוט מקצועם - נוכחות של כמה מאלה בצמרת השלטון עשוייה לחלץ אותנו מהחרא העמוק שנקלענו אליו, ולא רק בחיפה. ובוקר טוב
 

מו שיקו

New member
לילית

אני חושב שהעיצות נכונות והלוואי שהנבחר החדש יאמץ אותן אבל את נכנסת בויכוח הזה לשטח אש שבו יורים המשוכנעים חבל על הויכוח עם צופי,הוא כבר יודע מהיכן לא תבוא הישועה ואת נמצאת באיזור ההוא
 
דילוגים עליזים

בין מוקש למוקש בשטחי אש עושים לי את זה הרבה יותר מקפה פסיבי דלוח בקפיטריה... ולפחות גם שורפים כמה קלוריות
 

פיראט*

New member
בין מוקש למוקש ......./images/Emo66.gif

עלולים לעלות בטעות על אחד שמתפוצץ לך בפרצוף...
. לא נעים, ולפעמים אפילו נורא. יואל מרקוס הוא מוותיקי הוותיקים. אם המנהיגים היו בעלי יכולת ונסיון במנהיגות כמו אלה של מרקוס בעיתונות יתכן ודברים היו נראים טוב יותר. גם הדבקות בעמדה וברעיון חזקים אצלו מאשר אצל חלק ממנהיגינו המזגזגים, ובהחלט יש מקום שאלה יובילו את כתיבתו ואת עמדותיו העיתונאיות ללא שום צורך לנסות להסוות אותם... גם אורי אבנרי מכאן, וישראל אלדד מכאן אחר לא ניסו מעולם להסתתר מאחורי מסכות של חרזני חצר שווים לכל נפש. ובכל זאת אפשר להתווכח על פרטים מתוך הכלל.. לנטרל מוקשים שעלולים לפגוע. למה להכריז מראש על התנגדות לאחדות (אלא אם כן היא אחדות לפי התנאים שלך... האוזן הרגישה לא שומעת כאן טון צורם משהו?). ומה בקשר לכל אותם בוחרים שרוצים שקולם ישפיע, אבל מאמינים (אמונה ריאלית משהו) שהימין בכל מקרה יזכה בבחירות הקרובות. לאלה יהיה שיקול לחזק את האופוזיציה (העבודה) או לתמוך בימין המתון (שרון) כדי, שבהעדר התמיכה של העבודה, לא יאלץ לחבור לימין הקיצוני כדי לבסס את כוחו בשלטון. הכרזה כזו, של אי הליכה לאחדות "תעזור" למהססים רבים להחליט לחזק שרון (או, חו"ח ביבי, אם הוא יגבר על שרון במוקדמות) כדי שלא יוכרח להסחף יותר ימינה כדי לשרוד. כל זה, שלא לדבר על אותה הכרזה צורמת במצבנו היום שפוסלת מראש הליכה לממשלת אחדות. היום האחדות חייבת להוביל ולא להסיג. אז לא חייבים להסכים להכל או לפסול את הכל. יש עצות טובות יותר, עצות טובות פחות, וגם למרקוס הגדול, יש, לפעמים, גם עצות רעות. לשאר השש, אחרי שקראתי שוב, אני מסכים.
 

הצופה.

New member
לילי

מושיקו צודק הוא יודע מה אני חושב ויודע איך אני אגיב ויודע מה תאמרי ויודע מה יהיה ההמשך אז... ובכלל כולם ממוקמים אין טעם לתעמולת בחירות כי במילא...
 
למזלי לא קורא "הארץ"

כי בטח היה עושה אותי עצבני למשך מספר ימים. אבל הכותב מר. קוס יואל, לא מסתיר את עמדותיו הפוליטיות בסך הכל היה אמור לסקר את הארועים בעקבות הבחירה של מצנע ולא להביע תקוות או דיעות אישיות כמו " בוחריך מצפים ממך להפיל את הליכוד, לפני שיספיק להפיל את המדינה. אתה מבין את זה, עמרם? " אבל מה נותר לי לאמר השמאל בלחץ ולא נורא שיתרגל כי כולם יודעים מי יהיה ה"ראש" הבא נכון מר. קוס ????
 
עופי

לו היינו מניחים למשהו, קריאה בעיתון למשל, "לעצבן" אותנו, ייתכן והיינו יוצאים כבר מהאדישות הפסאודו-שלווה ומטמטום החושים שנפל עלינו, ומתחילים להזיז פה עניינים. גם, עבור זה המציאו את העיתונים, הכוללים, איזה מזל, לא רק מוספי סוף שבוע המסייעים להעביר שעה של נחת בשירותים. ו"הארץ" בהחלט עומד בציפיות: מעניין, מניע, מעורר, מרגיז אפילו (גם את המסכימים לאוריינטציה הפוליטית שהוא מבטא, ובמיוחד את אלה שלא - ראה למעלה..). עוד משהו: זהו העיתון היחיד שאינה נתון לשליטתה של משפחת "אצולת" הון כל שהיא (ועמוס שוקן אינו עונה להגדרה הזו), וכמעט נקי משיקולי כלכלה וכוחניות מושחתת. ובנוגע לתפקידו של עיתונאי - יואל מרכוס במקרה זה (מיצינו את עניין הכוס, לא...?) - הרשה לי לחלוק עליך: לא רק שאין לי שום עניין בסיקור "נייטרלי" של אירועים, אלא גם שלטעמי, עיתונאי המכבד את עיסוקו והראוי לעסוק בו, לא רק שלא יימנע מביטוי דעתו האישית והשקפותיו הימניות או השמאליות, גם אם יצרמו לאוזן נייטרלית וענוגה, אלא יותר מזה: יביע קו ברור באופן רהוט, יציע נקודות למחשבה וגם - שומו שמיים - יבטא עמדה פוליטית. כן. רפלקס הצנעת הדעות הפוליטיות שהתפתח כאן במשך השנים האחרונות מאפשר ל"ראשים", כמו שאתה קורא להם, לעשות במדינה כבתוך שלהם, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מצרכיהם ומצוקותיהם של האנשים היושבים פה, אתה ואני, שקולם הברור שוב אינו נשמע. אז במקום להשקיע אנרגיות יקרות בדו-קרב הלחץ משמאל ומימין, אולי נקרא עיתונים, דעות ונקודות השקפה שונות, נתעצבן קצת... ואז, אולי אז יזוז פה משהו.
 

giulietta

New member
אני לא מסכימה איתך פוליטית

אבל מתענגת על כל מילה
שבת שלום
 

נעמי 1

New member
ב´תקה...

את מוכשרת, חכמה, שנונה. וחוץ מזה שאני אוהבת אותך... (בלי קשר למרק(כ)וס
) בוקר טוב נעמי
 

נעמי 1

New member
ואת גם...

חכמה, שנונה, מוכשרת ויצירתית (
) ועל פוליטיקה לא בא לי... עייפתי. שבת שלום ג´ול נעמי
 
ליליתה

זה, בערך מה שציתי לכתוב לו. מזל שלא עשיתי את זה. לך זה יצא הרבה יותר יפה.
סקסופון
 

הצופה.

New member
זה די מעליב

שאת יודעת שרובנו פה לא מסוגלים לכתוב בסיגנון כזה וברמה כזו ובכל זאת את כותבת יפה את חייבת להעליב?
 
למעלה