.......

Mאיה

New member
.......

פרידה...כמה בלבול. מוקפת חברים אבל כל כך לבד. הוא חובק אחרת ואני נושאת לבדי את המטען. הוא מחייך ואני חשה תקועה. לקחתי את עצמי לטיול, לנקות את הראש. הלכתי למקום בו היינו בירח דבש...לסגור מעגל, אמרתי. מה בסך הכל רציתי?...להתנקות...זה הכל! מה קיבלתי?...בלגן רציני בראש. אני מנסה לכתוב את מה שמרגישה. קשה לי. מרגישה אלומה והלומה. מרגישה שאני מלאה. מטענים. לא ישבתי בבית בחוסר מעש. בחרתי דרכים להעסיק את עצמי. בחרתי דרכים לשכוח ולהמשיך. בסה"כ זו הייתה פרידה מבחירה. בסה"כ היא הוחלטה ביחד. אז למה אני מרגישה כל כך לבד? למה אני מרגישה תקועה? למה הוא מצליח להמשיך ואני... אני באוויר. ואיך? איך הוא מסוגל לאהוב מישהי אחרת. איך הוא מסוגל להתאהב כ"כ מהר? שמישהו יסביר לי את זה, לעזאזל. כן, הוא אמר שקשה לו להיות לבד. גם לי קשה, מה הוא לא יודע? אבל הרבה יותר קשה לי להיות עם מישהו אחר. לא, אני לא רואה את עצמי חוזרת אליו. לא התאמנו, אני יודעת זאת מזמן. אז למה..למה אני עדיין תקועה? מישהו מכם בכלל מכיר את התחושה? דממה...
 

shush@

New member
זה שלב

שכמעט כל אחד אחרי פרידה עובר. בין אם עוזבים או נעזבים בין עם בהסכמת הצדדים. עד היום דרך אגב אין לי תשובה, מה עדיף יותר, להעזב, לשבת ללקק את הפצעים, לכאוב ולהתגבר. או לעזוב, ולחיות עם תחושות רגשי האשם, שאמנם מתקהים עם הזמן אבל לא לגמריי. שתי עצות קטנות (מכל הלב) אל תנסי להעסיק את עצמך, אל תקיפי עצמך חברים, זו תרופה זמנית, היא לא מגרשת את הוירוס לגמריי, רק משככת כאב. תהיי לבד, עם עצמך, עד שתתפוצצי - תראי שעם הזמן תהני מזה. זה שלב שאסור לדלג עליו, וחייבים לחוות אותו במלואו. דבר שני, נסי לא להסתכל על האקס, באם הוא המשיך, נהדר, פרגני, בסך הכל היתה לכם תקופה מאושרת ביחד. (אני משערת), חוץ מזה שאף פעם לא תדעי באמת מה עובר עליו. להיות עם מישהו אחר ? זמן, אמנם קלישאה, אבל רק זמן והסתגלות למצב חדש. תהני. ובהצלחה.
 

עתליה*

New member
כל שלב ואותותיו

על עצמי אני יכולה להעיד: שבשלב הראשוני הייתי מוקפת בהמון משפחה וחברים, שלא השאירו אותי רגע לבד להתמודד עם כל הסידורים - החיצוניים והפנימיים. בשלב שני, כנראה שלא יכולתי להיות רגע לבד - וקפצתי מקשר לקשר (או יותר נכון מדחי אל דחי). בשלב הנוכחי - סוף סוף ההשלמה. כל כך נהנית מהלבד. לא מדגדג לי לראות אפילו זוגות מאוהבים. אף יותר מזה (ויש שיאמרו - הרבה יותר גרוע) רוב הזוגות שאני נמצאת במחיצתם - מביאים לי אחרי שעה בחילה, וכל מה שיש לי להגיד לעצמי הוא - תודה לאל שאני לא צריכה לעלות עם כזה דבר הביתה. מחכה לראות מה יהיה השלב הבא....
 

Mאיה

New member
אני כל כך שמחה בשבילו...

הוא מקסים ומגיע לו לחוות אהבה שוב. אולי יותר קל לו כי ההורים שלו דוחפים אותו לקשר חדש. אולי יותר קשה לי כי ההורים שלי כועסים עליי ועליו. אז ביצעתי מהם ניתוק...עתה הוא חזר. ועדיין...מרגישה כל כך לבד...למרות שמוקפת חברים. מרגישה שרוצה להיות לבד, אבל כל כך קשה לי להיות לבד עם עצמי. ותמיד הייתי בחורה שנהנתה מהלד שלה. למה היום זה לא מצליח לי? למה כ"כ קשה לי? אני לא מצליחה להבין. הרי זו פרידה. וחוויתי כבר פרידות בחיי. זו הפרידה הכי קשה בעיניי. ואין לי ואין בי כוח לאף אחד כעת, ועדיין אני מוצאת את עצמי מעניקה לאחרים... אולי פשוט כי אין לי מקום כעת לעצמי לתת. מבולבלת- כבר ציינתי?
 

shush@

New member
בבקשה עתליה

ספרי לי על השלב הבא כשאת מגיעה אליו. ברצינות. כל שלב ושלב שעברתי הגיע כשלא הייתי מוכנה לו (אם אי פעם אפשר להיות) לא היו חברות שיספרו לי, לא גלשתי ברשת, וכל שלב חוויתי במלואו רק אחר כך למדתי (במיוחד מבעלי ניסיון) איך קוראים לילד. אני נהנית בשלב הנוכחי, אך אומרים שאסור להתמכר לזה ולהנות יותר מדי... וזה די מפחיד, כולל הגועל הזה מזוגות אחרים, או ציניות ולעג כשרואים מסיבות רווקות ואת האושר על טריים. שמא איבדנו את התמימות לגמריי או שהיא סתם צבעה עצמה בצבע אחר ובשלב מסויים (אפרופו שלבים) היא תחזור אלינו.
 
אולי מה שהוא מחפש

זה דברים שונים ממה שאת מחפשת. אולי הקשר שהוא צריך זה קשר הרבה פחות עמוק ואינטימי ממה שאת רוצה. בעבור גברים רבים קשר מינימלי, ושיהיה מין בלבד, או שיחות חולין, מספיק. לרוב הנשים - לא די בזה. וכשנשים יוצאות מקשר הן צריכות לשאול את עצמן ולחקור את עצמן "אולי לא עשיתי די"... והגברים צריכים לחפש לעצמם נחמה מהירה, גם אם זו נחמה פורתא. ובכל זאת אני בטוחה שבהגיון - את יכולה להזכר למה נפרדתם. ואם הרגש לא מסכים עם ההגיון - היי בטוחה שזה יגיע. הרגש קצת דופק את מצב הרוח לפעמים. ורק סליחה קטנה - כתבתי מאוד בהכללה (גברים - נשים) למרות שאני יודעת שזה לא תמיד נכון. ובכל זאת, לרוב...
 
למעלה