smile2life
New member
61 יום מחכים לאריק
שישים ואחד יום זה סיפורם העצוב של טובי בנינו ובנותינו שנשלחו ע"י הציבור כולו (כמעט) בכדי לדאוג לעתידם של הנכים. חמישים השובתים בקריית בן גוריון בירושלים - אני מצדיע לכם!
ו...
חמישים השובתים שנותנים מבריאותם - הלקויה גם כככה - בכדי שלכלל הנכים במדינה (המונים עשרות אלפים) יהיו תנאים טובים יותר. חמישים השובתים שמחנכים אומה שלמה משוסעת ומצולקת גם ככה. נדמה כי שכחנו את אנושיותנו ונדמה גם כי למדנו לחיות עם שביתת הנכים, ש"לא מזיקה לאף אחד". הישראלים יקפצו אם תהיה שביתה בחברת חשמל או ברשויות המקומיות ויקראו לזה "חוצפה" אבל אלו ועדי עובדים חזקים ששולטים על הכלכלה הישראלית ולכן כל אחד מאיתנו נפגע ישירות מהם כאשר הם שובתים. הנכים לעומת זאת "הם ציבור בלתי מזיק", קל להזדהות איתם אבל זהו - זו כל ההזדהות שהציבור הישראלי מוכן לתרום לזכויות הנכים. בחברה מתוקנת אדם נמדד לפי יחסו אל החלשים בחברה, אלו שצורכים יותר אבל תורמים פחות (לא בגלל שאינם רוצים אלא בגלל שהמציאות לא נתנה להם האפשרות הפיזית לתרום יותר לחברה) ולהם אנו קוראים "נכים". החברה לא מאפשרת לאדם מוגבל לנצל את מלוא יכולותיו הפיזיות והמנטליות ולרוב עוצרת (פשוטו כמשמעו) מנכה לממש עצמו. נכות לא מדבקת - אני רואה לפעמים בני אדם מסתכלים עליי ברתיעה (אני לא יושב בכסא גלגלים אבל המיפלג = חצי גוף שלי משותק - צד שמאל אם זה מעניין אתכם) ותוהים אם זה פעם יכול לקרוא להם. ובכן הסטטיסטיקה לא משקרת: רוב הסיכויים שכן בצורה זו או אחרת (CVA, תאונה - דרכים\עבודה\בית, פיגוע, פעילות בצבא, ילד שנולד עם מום, פוליו. גורמים לא חסרים וגם סיבות לנכויות בין אם גופניות ובין אם נפשיות ותחשבו על זה
שישים ואחד יום זה סיפורם העצוב של טובי בנינו ובנותינו שנשלחו ע"י הציבור כולו (כמעט) בכדי לדאוג לעתידם של הנכים. חמישים השובתים בקריית בן גוריון בירושלים - אני מצדיע לכם!