../images/Emo186.gif../images/Emo189.gif../images/Emo186.gif../images/Emo189.gif../images/Emo186.gif../images/Emo189.gif
"הקטנה פורטת ברפטטיבית על מלוא הגשר ; הגדולה בוחרת בקפידה מיתר בס בודד ומטפלת בו בתשומת לב. הקטנה שרה באנגלית בקול עדין ושברירי, עומדת נוכח הקהל כמעט ללא תזוזה ; הגדולה בעמדה זוויתית, מטלטלת באיטיות את הבס על צדודית גופה, ומחווה פניה בתשוקה מיוסרת. הקטנה ציפור שיר שבורת כנף, מפללת לאהובה שיאחה את פצעיה ; הגדולה לביאה נסערת בייחומה, מטלטלת בין התשוקה לבן-זוגה לבין כאב ההזדווגות.ובמרחב שביניהן נפרש הנוף הרגשי הפועם הזה, מפלים של צלילים חלליים מהדהדים המתרסקים אל הקירות, קולות דקיקים פוצעים ומכות אגרוף הנשלחות לראש ולבטן. קצת קשה להאמין שגיטרה-בס-קולות מספיקים ליצור את הרושם המצטבר החזק שהן מעבירות. אני מבין את המסתייגים, שטענו שהרגישו בחסר כלשהו, והציעו לצוות להן נגינת תופים או קלרינט, אך לדעתי הרגשה זו של חוסר מוזיקלי נובעת דווקא מחוסר היכולת להתמודד עם העומס הרגשי והמחשבתי שהן משרטטות".
