ד י ק ל ה היחידה
New member
6 שנים לזכרו ../images/Emo16.gif
יושבת מול מסך המחשב וכמו בכל שנה , היום בפעם השישית כותבת לך. כותבת והדמעות מסרבות להפסיק, זולגות מעצמן. כי כל כך הייתי רוצה שהמכתב הזה יהיה מכתב ברכה לשחרור מהצבא שלא זכית לו, מכתב ברכת דרך לטיול של אחרי הצבא שלא טיילת, לסיום לימודים או סתם להתחלה חדשה. אבל המכתב הזה הוא עוד מכתב של סוף. סוף ללא התחלה חדשה. הזמן לא הכהה את הזיכרון ממך דבר שכל כך פחדתי ממנו. אתה איתי, בתוכי ובנשמתי בכל צעד ושינוי בחיי. מידי פעם אני מרגישה אותך ממש מאחורי תומך פיזית ונפשית.. מייעץ לי, הופך את הדברים לבדיחה בדרכך המיוחדת ואומר שהכול יהיה בסדר. לפעמים כשצוחקים קולך נשמע צוחק ברקע.ובערבי שבת כמעט באופן קבוע אני מדמיינת אותך יושב בכסא הריק. ואז. אני מתפקחת ברגע, מציצה בתמונה מלאת החיים שלך שניצבת אצלי בחדר וההכרה שזה בעצם כל מה שנשאר ממך מכה חזק בפנים. רועי, אתה כל כך חסר לכולנו בכל תחומי החיים והדברים לא אותו הדבר בלעדייך. ועם זאת אתה נמצא איתנו בכל שנייה, בכל עשייה ומחשבה. חייך ימשיכו דרכנו בחיינו שלנו. יהי זכרך ברוך.
יושבת מול מסך המחשב וכמו בכל שנה , היום בפעם השישית כותבת לך. כותבת והדמעות מסרבות להפסיק, זולגות מעצמן. כי כל כך הייתי רוצה שהמכתב הזה יהיה מכתב ברכה לשחרור מהצבא שלא זכית לו, מכתב ברכת דרך לטיול של אחרי הצבא שלא טיילת, לסיום לימודים או סתם להתחלה חדשה. אבל המכתב הזה הוא עוד מכתב של סוף. סוף ללא התחלה חדשה. הזמן לא הכהה את הזיכרון ממך דבר שכל כך פחדתי ממנו. אתה איתי, בתוכי ובנשמתי בכל צעד ושינוי בחיי. מידי פעם אני מרגישה אותך ממש מאחורי תומך פיזית ונפשית.. מייעץ לי, הופך את הדברים לבדיחה בדרכך המיוחדת ואומר שהכול יהיה בסדר. לפעמים כשצוחקים קולך נשמע צוחק ברקע.ובערבי שבת כמעט באופן קבוע אני מדמיינת אותך יושב בכסא הריק. ואז. אני מתפקחת ברגע, מציצה בתמונה מלאת החיים שלך שניצבת אצלי בחדר וההכרה שזה בעצם כל מה שנשאר ממך מכה חזק בפנים. רועי, אתה כל כך חסר לכולנו בכל תחומי החיים והדברים לא אותו הדבר בלעדייך. ועם זאת אתה נמצא איתנו בכל שנייה, בכל עשייה ומחשבה. חייך ימשיכו דרכנו בחיינו שלנו. יהי זכרך ברוך.