5G בישראל

לוייםLEVIM

Well-known member
תמונת מצב אחרי כניסת הדור החמישי בסלולר לישראל
באיזה מקום אנחנו בעולם
כמה אנטנות פרוסות בישראל

רשת הדור החמישי בסלולר תפסה תאוצה בשנה האחרונה כשמפעילות הסלולר קיבלו אישורים לכך והחלו לפרוס אותה בישראל, זו בשורה משום שברשת הדור החמישי מהירות האינטרנט גבוהה בהרבה הקליטה יציבה מאוד וכך רשת האינטרנט הרבה יותר איכותית



1) איפה ישראל ממוקמת בהשוואה לעולם במהירות האינטרנט הסלולרית?

ישראל במצב לא טוב אבל משתפרת
אם אנחנו מסתכלים על מהירות האינטרנט בישראל לעומת העולם התוצאות לא מלבבות, אתר בדיקת המהירות SPEEDTEST עורך סקר לבדיקת מהירות האינטרנט בכל מדינה ובמהירות האינטרנט הסלולרית ישראל נמצאת במקום ה73, אחד הנמוכים בעולם המערבי עם מהירות אינטרנט סלולרי ממוצעת של 29.88 מגה ביט בלבד
לשם השוואה בלבנון מהירות האינטרנט הממוצעת עומדת על 40 מגה ביט, באלבניה על 52 מגה ביט, ובבולגריה על 80 מגה ביט
אם תרצו לדעת מהי המדינה עם האינטרנט הסלולרי המהיר ביותר בעולם, אז זוהי קטאר עם מהירות אינטרנט ממוצעת של 178 מגה ביט לשנייה
עם זאת בעקבות ההתקדמות האיטית בפריסת הרשתות הסלולריות בישראל בשנה האחרונה עלינו מאז השנה שעברה 13 מקומות בדירוג, ובוודאי עם הפריסה המתקדמת של רשתות הדור החמישי המסוגלות כעת להציע אינטרנט במהירות של 100 מגה ביט לשנייה מהירות האינטרנט שלנו כמו גם המיקום בדירוג יעלה



2) כמה אנטנות דור חמישי כבר פרוסות בישראל?

שאלה שקשה לענות עליה משום שהמשרד להגנת הסביבה שמפרסם את רשימת האנטנות ברחבי הארץ, לא מפריד בצורה מסודרת את אנטנות הדור החמישי, אבל חברות הסלולר מספרות לנו על פריסת האנטנות שלהן
כיום יש קרוב לאלף אנטנות דור חמישי פזורות בישראל, פרטנר ופלאפון מדווחת לנו על מעל ל250 אנטנות שנפרסו לכל חברה, סלקום והוט מובייל מדווחות על מאות אתרים נוספים שפרסו
כל חברות הסלולר בישראל ממשיכות לפרוס בקצב גבוה ומבטיחות כיסויים גדולים של המדינה בשנתיים הקרובות

למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?
כי ברשת הדור החמישי המרחק בין אנטנה לאנטנה צריך להיות כמה מאות מטרים בלבד, בניגוד לאנטנות הדור הרביעי שיכולות להיות גם במרחק של קילומטר האחת מהשנייה על כן צריך הרבה יותר אנטנות והפריסה לוקחת יותר זמן
 

JEK12345JEK

Well-known member

קמפיינים מבטיחים מהירות גלישה מדשדשת: למה "מהפכת הדור החמישי" לא באמת מצליחה?​

ההתלהבות שנראתה אחרי המכרזים על תדרי הדור החמישי שככה, ונראה כי הקמת המערכת מתנהלת לאט והצרכנים עצמם כמעט שאינם רוכשים חבילות
בחברות הסלולר מפנים אצבע מאשימה לעלויות הכבדות ולרווחיות הקטנה שלהן אבל זו רק חלק מהתמונה


הדור החמישי כבר כאן כך לפחות בישרו לנו חברות הסלולר באמצעות קמפיינים אגרסיביים מושקעים ועתירי ידוענים שהופיעו בפריים-טיים
"חוויית הגלישה של הדור הבא" ו"גלישה במהירות שלא הכרתם" הן רק חלק מהסיסמאות שכיכבו שם
על הדרך, ניסו בחברות או לפחות בחלקן להעלות במעט את מחיר חבילות הסלולר לטריטוריה של כ50 שקל לחודש
הוט מובייל הייתה החלוצה, ואליה הצטרפו גם החברות הגדולות פרטנר סלקום ופלאפון

הניסיון להעלאת מחירים לא צלח
אבל גם הדור החמישי בישראל נמצא (לפחות בינתיים) בעיקר בפרסומת
אמנם הרשתות פרוסות בכל חלקי הארץ ובכל המפעילים ובעלי טלפונים מתאימים יכולים להתחבר אליה, אבל השירות שהם מקבלים לא מספק

מה הסיכויים שנראה התקדמות בתחום בשנה הקרובה איפה כן אפשר למצוא רשת דור 5 ואיך זה נראה בפועל למי שגולש?

בשבוע הבא יקיים משרד התקשורת כנס עם הרשות לחדשנות לעידוד שיתופי-פעולה בין מפעילים סלולריים לחברות סטארט-אפ במטרה להעיר את הדור החמישי בארץ
הכנס עצמו אמנם מבורך אבל הוא גם מפנה זרקור לכך שבישראל הטכנולוגיה מדשדשת

כאשר בכירים בתעשייה נשאלים לאן נעלמה ההתלהבות מהשוק? התשובה הראשונה היא שאין כסף!
עם זאת אין בהכרח קשר ישיר בין הרווחיות הנמוכה של התעשייה לבין התקדמות הדור החמישי
ברור שאם היה יותר כסף היה אפשר אולי להקים עוד כמה אתרים ואולי לייצר תחרות, אבל האמת היא שבישראל בדומה למדינות רבות בעולם עדיין לא יודעים מה לעשות עם הדבר הזה שנקרא "דור חמישי"




להלן סקירה של המכשולים שעומדים בפני התקדמות טכנולוגיית הדור החמישי בישראל:




1) פריסה חלשה שלא מספקת חוויה:
האופן שבו בחרה ישראל לקדם את הדור החמישי בנוי על תמריצים למפעילים, התמריץ הראשון הוא הנחות שמגיעות בתמורה ל250 אתרי סלולר שהחברות נדרשו להקים לפי המכרז החברות נדרשות להשקיע ב2021 בהרחבת הפריסה בדור החמישי, אבל הדרישות להשקעה בדור הרביעי גדולות יותר גם 250 אתרי הדור החמישי הם לא הרבה

גם אם החברות ירחיבו את הפריסה של כל חברה בעוד 200 אתרים (וזה לא יקרה) נחזור לנקודת ההתחלה, לפיה אין יותר מדי מה לעשות עם זה
הלקוח יקבל עוד כמה עשרות מגה בקצב הגלישה, בתנאי שהוא יושב בזווית קליטה נכונה על הכיסא בחדר העבודה

אז הנה עוד סיבה שלקוחות לא קונים חבילות דור חמישי: מדוע לשלם 50-60 שקל על חבילה כשאין רשת ואין שירותים חדשים ואפשר לקבל חוויה לא רעה ברשתות דור רביעי עם פריסה טובה במחיר של 30 שקל לחודש?




2) עלויות כבדות של הקמת אתרים:
עלות אתר בדור החמישי היא פי 4 מאשר עלות אתר דור רביעי, זה המון בהתחשב גם במשך ההקמה הנדרש להקים אתר חדש
זו עוד סיבה מדוע אתרי הדור החמישי נבנים על גבי אתרי הדור הרביעי ולא מוקמים כחדשים
מנגד אם לא מקימים אתרים חדשים בדור החמישי ולא מרחיבים פריסה למה שהציבור יעבור לדור חמישי? רק כדי שלקוח יראה חיווי דור חמישי באייפון 12?
אין מספיק אתרים שיאפשרו את החוויה השלמה ולא בטוח שהמשתמש הממוצע צריך את זה רק בשביל לקבל מהירות יותר גבוהה

יש גם מי שכופר בטענה שדור חמישי עולה פי 4 ומסביר שהעלות תלויה בהרבה גורמים, כמו הספקטרום סוג האנטנות וכו’
אתר דור חמישי איכותי מסוג MIMO64 כמו שמותקן במדינות מתקדמותעולה יותר
"כאן התקינו ציוד נחות יחסית מסיבה כלכלית" אומר גורם בתעשייה




3) מה בכלל עושים עם זה ואיך מרוויחים?:
בישראל עדיין מחפשים את הדרך ליצור מודל עסקי של דור חמישי
מדובר בתופעה עולמית כך שלא בטוח שהעובדה שאנחנו לא מתקדמים בפריסה גורמת לפיגור משקיאבל זו כמובן לא תשובה מספקת
בסלולר מקובל לחשוב על המשפט "If you build it he will come" במובן שבניית התשתית מייצרת את הביקושים
עם זאת במצב הפיננסי של חברות הסלולר בישרא הסיכוי שמישהו יהמר על הדור החמישי וישקיע ללא מודל של החזר השקעה הוא נמוך

מבלי להיכנס ליותר מדי פרטים טכניים הדור החמישי שנבנה בישראל הוא למעשה דור רביעי שמתחפש לדור חמישי
מדובר בתופעה שניתן גם למצוא בעולם "דור חמישי מחופש"
זה קורה בעיקר בגלל שליבות הרשתות רחוקות מתמיכה מלאה בדור החמישי, ועד שזה לא יקרה והליבה והרשת ינגנו דור חמישי בהרמוניה השירותים לא ימהרו להגיע

"צריך להבין שהדור החמישי הוא משהו שונה": אומר גורם בכיר: "זו לא אבולוציה זו רבולוציה"
הוא מדגיש את חשיבות חסרונו של המודל העסקי, "החברות הסלולריות מקוות שלא לומר מהמרות שהתעשייה והשוק העסקי ידרשו את הטכנולוגיה החדשה ורק כך אולי אפשר יהיה לראות כסף"

התעשייה הסלולרית מדברת על שתי תכונות שעשויות להשפיע על השוק העסקי בדור החמישי
הראשונה היא "סלייסינג" (network slicing), שמאפשר הקצאה וירטואלית של נתח מהרשת לטובת מפעיל עסקי שמפעיל אותה על פי צרכיו
התכונה השנייה היא שיהוי נמוך (Low Latency), שזו תכונה קריטית לזמני תגובה בתחומים כמו תחבורה אוטונומית
כרגע אי-אפשר באמת להפעיל את שתי התכונות האלה לטובת השוק העסקי בגלל ליבת הרשת שעדיין אינה מתאימה לדור החמישי

יש הטוענים שהדור החמישי בכלל לא מכוון לצרכנים הפרטים, אלא יותר לתעשייה ממשל ביטחון תחבורה ועוד
מגזרים אלו ישאפו לשירותי פרימיום בתשלום והם אלו שיצדיקו השקעה בתשתיות, למשל נחשוב על רופא מבוקש בבית חולים במרכז שמתחבר לניתוח בבבית חולים בפריפריה: הוא יצפה לאמינות מוחלטת ולזמני תגובה קצרצרים בזמן הניתוח הוא יסכים לשלם 500 שקל עבור השירות הזה

גורם בתעשייה מציין מנגד כי רואים מספר גדל של מפעלים ובתי חולים העוברים לשימוש בדור החמישי בתשלום פרימיום, זה קורה מפני שהתשלום נגזר ממידת הערך שהדור החמישי מביא ללקוח העסקי




4) גם בעולם הצרכנים לא נהנים במיוחד:
בחודשים האחרונים התקשורת העולמית מדווחת על כך שהדור החמישי מרוקן את סוללות המכשירים
ורייזון העלתה את הטענה ואח"כ הסתייגה ממנה, אבל מה שבטוח הוא שכנראה שמכשירי דור חמישי לא סגורים לגמרי מול הרשתות
בארה"ב למשל התפרסם שאפל מעלה דרישות בפני המפעילים הסלולריים להם היא מוכרת את האייפון 12 על מנת שניתן יהיה להאריך את חיי הסוללה
לדברי מומחים הבעיה קשורה לתקינה חסרה שבמקרה הטוב תגיע רק בסוף השנה
בתקשורת העולמית אף התפרסמו ידיעות על כך שמפעילים בסין הציעו ללקוחות לסגור את רשתות הדור החמישי במכשיר

גם בשווקים גדולים נוהגים בזהירות בתחום, לפי דיווחים בעולם לאחרונה קיבלו מפעילים בסין היתר לאחד ציוד רדיו בגלל העלויות הכבדות הכרוכות בפריסה
בנוסף עלויות האנרגיה הן כל-כך גבוהות שהמפעילים סוגרים את רשתות הדור החמישי בתשע בערב כדי לחסוך בחשמל





5) לאן נעלמו "הגלים המילימטריים"?:
לאחרונה פרסמנו על אי-הוודאות שקיימת בכל הקשור לסוגיית התדרים הקרויים "גלים מילימטריים"
בישראל הוחלט לא לכלול אותם במכרז הדור החמישי, אולם ככל שעובר הזמן מתברר שהגלים האלה קריטיים לדור החמישי ובלעדיהם אין למעשה דור חמישי "אמיתי" מדובר בתדרים שלא נמצאים במחסור והם אפקטיביים מאוד בטווחים קצרים יחסית שם הם מסוגלים לספק רוחב פס מאוד גבוה

כשמדברים על פתרונות לשוק העסקי או איצטדיונים מקומות שיש בהם ריכוז גבוה של משתמשים מדברים על הגלים המילימטריים
אלא שהתדרים האלה לא הוצעו במכרז ורק עכשיו מתחילים במשרד התקשורת להרהר באפשרות שאולי נעשתה טעות בכך שלא הקצו אותם במכרז המקורי





משרד התקשורת מסר בתגובה: כי הוא ממשיך להאיץ את פריסת הדור החמישי ברחבי המדינה
ועדת המכרזים ממשיכה את פעילותה במטרה למצות את מצאי התדרים להקצאה לטובת שירותי דור חמישי בהתאם לזמינות הציוד ולבשלות הטכנולוגית של שוק התקשורת בישראל
בחודש שעבר פרסם המשרד קול קורא בנוגע לשימושי סלולר בדור 5, הקצאת התדרים תמצב את ישראל כאחת המדינות הראשונות בעולם שיאפשרו שימוש בתדרים אלו המשרד פועל לקדם חדשנות ומקדם פיתוח יישומים בתחום הדור החמישי
 

JEK12345JEK

Well-known member

האם השיתוק הפוליטי יוביל לפגיעה בפריסת תשתיות הסלולר ובראשן אנטנות דור 5?​

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי באין תקציב מדינה מאושר משאבי המשרד להגנת הסביבה מוגבלים מאוד ולא יכולים לממן את המערכת הדיגיטלית הנדרשת לשם ניהול פריסת האנטנות​



האם השיתוק הפוליטי יוביל לפגיעה בפריסת תשתיות הסלולר והקמת אנטנות חדשות ובראשן אנטנות דור 5 שצפויות לשפר משמעותית את תשתיות הגלישה הסלולרית בישראל?

כך עולה מפנייה אותה העביר (א') לחברות הסלולר ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה פרופ' סטליאן גלברג הטוען: כי באין תקציב מדינה מאושר משאבי המשרד להגנת הסביבה מוגבלים מאוד ולא יכולים לממן את המערכת הדיגיטלית הנדרשת לשם ניהול פריסת האנטנות

משרדי הממשלה כולם פועלים מזה כשנתיים במצב של היעדר תקציב, בתוך כך האתגרים השונים הולכים ונערמים במשרד להגנת הסביבה משתמשים במערכת ממוחשבת לפיקוח ורישוי בנוגע לתקנות העוסקות בקרינה, ואולם בתום שנת 2020 הסתיים החוזה מול החברה המפעילה את המערכת ולאחר התראות חוזרות ונשנות של כשלושה חודשים הוחלט במשרד לחדול להשתמש בה כדי לא לעבור על החוק

בפנייתו כתב גלברט: למנכ"לית משרד התקשורת ולמנכ"לי החברות הסלולריות המערכת בה משתמש המשרד להגנת הסביבה מאז שנת 2010 מאפשרת רישוי ממוחשב ופיקוח רציף ובו-זמני על כ80 אלף אנטנות סלולריות, המערכת הינה פרי פיתוח חברה ישראלית וההסכם עם החברה הסתיים בסוף שנת 2020 ולמרות המאמצים שנעשו לאורך 3 חודשים בהעדר תקציב ההסכם לא חודש ואף נמסר לנו שאין סיכוי לחדשו עד לאישור התקציב, אי חידוש ההסכם לא מאפשר למשרד להגנת הסביבה להמשיך בתהליך הרישוי והפיקוח הממוחשב ולאור זאת הוחלט על הפסקת מתן היתרים חדשים כל עוד המשרד יעסוק בפיקוח לא ממוחשב ולכן עתיר כוח אדם על האנטנות הפועלות היום

ללא מערכת דיגיטלית,למשרד להגנת הסביבה אין יכולת לבצע רישום ידני של האנטנות הסלולריות ואין די כוח אדם בכדי לעשות זאת, היות שמדובר במערכות תקשורת מורכבות הוספה של אנטנה חדשה גוררת שינוים שאינם רק רישוי אלא גם אופרציות תקשורת בין האנטנות עצמן על כך מופקדת המערכת הממוחשבת, עם תפוגת תוקפו של ההסכם מול החברה המפעילה את התוכנה עלה הצורך לעדכן את סעיפיו כך שהמערכת תוכל לתכלל כמות הולכת וגדלה של אנטנות ההסכם עצמו אושר במשרד להגנת הסביבה אך ממתין כאמור לתקציב מדינה

ואולם לפי שעה במשרד להגנת הסביבה פועלים תחת מגבלות תקציביות ולא יכולים לחדש את ההסכם שעלותו 2.5 מיליון שקלים לפרק זמן של שלוש שנים, בשנה החולפת גבה המשרד יותר מ10 מיליון ש"ח באגרות מהחברות הסלולריות, אך זהו היטל העובר לקופת האוצר ולא למשרד להגנת הסביבה כך שאותו תקציב לא מופנה באופן ישיר לתפעול המערך השוטף של פיקוח ורישוי המשרד להגנת הסביבה בתחום הקרינה הבלתי מייננת

עכשיו כאמור הוחלט במשרד להגנת הסביבה לא להמשיך להשתמש בתוכנה בניגוד לחוק ולהמתין לתקציב מצד משרד האוצר, לאחר שהתברר כי הדרך היחידה לתקצב כעת את התוכנה היא המתנה לתקציב מדינה, לכן צפויים כאמור עיכובים ניכרים בפריסת האנטנות ובתחילת הפעלתן, שכן ממשלה טרם הוקמה ובשלב זה לא ידוע האם בחודשים הקרובים אכן יאושר תקציב מדינה
 
למעלה