...
חושבת כל כך הרבה עד שמתפוצץ לי כבר הראש! כל הזמן תוהה לעצמי מה חשבת כשזה קרה ? האם סבלת? האם כאבת? האם חשבת עלי ? אוףףףףףףףףףףף זה מתסכל, הידיעה הזאת שהיית שם לבד בחושך בקור ובגשם ואף אחד לא שם לב ואף אחד לא ידע. ורק הלב שלי שבאותה שעה נשאב פנימה כמו למין חור שחור הרגיש את אובדנך... ואני אטמתי אוזניים ולא הקשבתי לתחושותיי.. כל כך הייתי רוצה שתהייה פה ותראה את כל הדברים שעשינו מאז... ותייעץ לי כמו פעם ותחבק כשצריך! אביחי... לעולם לא אשכח אותך! אורית
חושבת כל כך הרבה עד שמתפוצץ לי כבר הראש! כל הזמן תוהה לעצמי מה חשבת כשזה קרה ? האם סבלת? האם כאבת? האם חשבת עלי ? אוףףףףףףףףףףף זה מתסכל, הידיעה הזאת שהיית שם לבד בחושך בקור ובגשם ואף אחד לא שם לב ואף אחד לא ידע. ורק הלב שלי שבאותה שעה נשאב פנימה כמו למין חור שחור הרגיש את אובדנך... ואני אטמתי אוזניים ולא הקשבתי לתחושותיי.. כל כך הייתי רוצה שתהייה פה ותראה את כל הדברים שעשינו מאז... ותייעץ לי כמו פעם ותחבק כשצריך! אביחי... לעולם לא אשכח אותך! אורית
)