.

מצב
הנושא נעול.
.

.
שלום לכולם
כבר פתחתי שירשור כזה לפני כמה ימים אבל מכיוון שלא מצאתי את מבוקשי, אני פותח מחדשאת אותו אחד. אשמח לקבל מידע ואו על תחנות תל אביב דרום ותל אביב בית הדר. אני מבקש את זה לאחר הרבה מאוד חיפושים מתקדמים, ונבירות בארכיון. תודה,
 

curi

New member
נצל"ש לשאלה....

.
שלום לכולם
כבר פתחתי שירשור כזה לפני כמה ימים אבל מכיוון שלא מצאתי את מבוקשי, אני פותח מחדשאת אותו אחד. אשמח לקבל מידע ואו על תחנות תל אביב דרום ותל אביב בית הדר. אני מבקש את זה לאחר הרבה מאוד חיפושים מתקדמים, ונבירות בארכיון. תודה,
נצל"ש לשאלה....
היום גלשתי באתר של הרכבת ומצאתי כתבה של העיתון שלהם מלפני כמה שנים, שהיה כתוב שרכבת ניסיון טיטלינג נסעה בתוך 49 דקות מתל אביב לבאר שבע, במקום 98 דקות היום. עכשיו השאלה היא למה החליטו בסוף לא לקנות רכבות כאלה ובמקום זה לשדרג (וגם להכפיל) את הקו? הרבה יותר זול ומהיר במקום לשדרג את הקו לרכוש רכבות כאלה, מה גם שהיה אפשר להשתמש בהם בקו לירושלים. למישהו יש תשובה?
 

ronatd

New member
למיטב ידיעתי

נצל"ש לשאלה....
היום גלשתי באתר של הרכבת ומצאתי כתבה של העיתון שלהם מלפני כמה שנים, שהיה כתוב שרכבת ניסיון טיטלינג נסעה בתוך 49 דקות מתל אביב לבאר שבע, במקום 98 דקות היום. עכשיו השאלה היא למה החליטו בסוף לא לקנות רכבות כאלה ובמקום זה לשדרג (וגם להכפיל) את הקו? הרבה יותר זול ומהיר במקום לשדרג את הקו לרכוש רכבות כאלה, מה גם שהיה אפשר להשתמש בהם בקו לירושלים. למישהו יש תשובה?
למיטב ידיעתי
למיטב ידיעתי אנשים עם בעיות רפואיות מסוימות, כמו מחלת הנפילה, לא יכולים לנסוע ברכבות רוכנות (טילטינג). ישנם עוד סיבות, שאינני זוכר כרגע.
 
רכבות רוכנות

נצל"ש לשאלה....
היום גלשתי באתר של הרכבת ומצאתי כתבה של העיתון שלהם מלפני כמה שנים, שהיה כתוב שרכבת ניסיון טיטלינג נסעה בתוך 49 דקות מתל אביב לבאר שבע, במקום 98 דקות היום. עכשיו השאלה היא למה החליטו בסוף לא לקנות רכבות כאלה ובמקום זה לשדרג (וגם להכפיל) את הקו? הרבה יותר זול ומהיר במקום לשדרג את הקו לרכוש רכבות כאלה, מה גם שהיה אפשר להשתמש בהם בקו לירושלים. למישהו יש תשובה?
רכבות רוכנות
הסיבה שרכבות רוכנות לא נרכשו לבסוף על-ידי רכבת ישראל, למרות שהיה מכרז והיתה בו זוכה, היא כספית - גם לא היתה הקצאת כסף למימוש הרכישה, וגם הרכבת רצתה להמנע מהכנסת מערכת שונה נוספת לציוד הנייד שלי, מערכת שדורשת תחזוקה רבה נוספת ושונה. באופן עקרוני ניתן להקים מערך תחזוקה חדש נפרד עבור מערכת כזאת, אבל מערך כזה אינו כדאי להקמה עבור מספר הרכבות הקטן שנדרש לאחר שדרוג הקו לבאר שבע - ההערכה היא שעבור הקו לירושלים דרושים רק ארבעה מערכים רוכנים. שדרוג הקו לבאר שבע היה מחויב המציאות בכל מקרה, ולו בכדי לאפשר את הגדלת הקיבולת שלו (על-ידי הכפלת המסילה). אני חושב שההחלטה לנצל את הפרויקט גם לשיפור התוואי באותה הזדמנות היתה טובה וחשובה, ותחזיר דיבידנדים רבים לרכבת ולמדינה.
 

אוהד11

New member
תחנות הרכבת המבוקשות

.
שלום לכולם
כבר פתחתי שירשור כזה לפני כמה ימים אבל מכיוון שלא מצאתי את מבוקשי, אני פותח מחדשאת אותו אחד. אשמח לקבל מידע ואו על תחנות תל אביב דרום ותל אביב בית הדר. אני מבקש את זה לאחר הרבה מאוד חיפושים מתקדמים, ונבירות בארכיון. תודה,
תחנות הרכבת המבוקשות
יצאו מהתחנות הללו רכבות לירושלים ובאר שבע. קו הרכבת העותומאני לירושלים החל לפעול ב- 1892 מיפו. שנים לאחר מכן קיצרו את הקו והוא החל לפעול מתחנת בית הדר, כאשר כל חצית רכבת בדרך פ"ת (בגין כיום) חסמה את התנועה לזמן רב. בשנות השבעים החליטו לצמצם את הסיוט הזה ופתחו את תחנת הרכבת דרום, מאחורי בי"ס הולץ. התחנה הזו פעלה מספר שנים, ומאחר שמספר הנוסעים בקו לירושלים פחת והלך וכך גם לבאר שבע, החליטו לסגור את התחנה ולהפסיק את פעולתם של שני הקווים. מאוחר יותר חיברו את המסילה לת"א מרכז (ארלוזרוב) והפעילו את הקו לבאר שבע, והתוואי פוסח על תחנת ת"א דרום, וכיום המקום משמש את רכבת ישראל אך לא את הנוסעים.
 
>>

תחנות הרכבת המבוקשות
יצאו מהתחנות הללו רכבות לירושלים ובאר שבע. קו הרכבת העותומאני לירושלים החל לפעול ב- 1892 מיפו. שנים לאחר מכן קיצרו את הקו והוא החל לפעול מתחנת בית הדר, כאשר כל חצית רכבת בדרך פ"ת (בגין כיום) חסמה את התנועה לזמן רב. בשנות השבעים החליטו לצמצם את הסיוט הזה ופתחו את תחנת הרכבת דרום, מאחורי בי"ס הולץ. התחנה הזו פעלה מספר שנים, ומאחר שמספר הנוסעים בקו לירושלים פחת והלך וכך גם לבאר שבע, החליטו לסגור את התחנה ולהפסיק את פעולתם של שני הקווים. מאוחר יותר חיברו את המסילה לת"א מרכז (ארלוזרוב) והפעילו את הקו לבאר שבע, והתוואי פוסח על תחנת ת"א דרום, וכיום המקום משמש את רכבת ישראל אך לא את הנוסעים.
>>
תודה. בנוסף רציתי לדעת - שתי התחנול הנ"ל - ביחס לתחנות הקימות, היו צפון או דרום
זאת אומרת - נניח - בית הדר היתה צפונית לת"א האוניברסיטה
וגם אשמח לקבל תמונות של התחנות..
 

ronatd

New member
יובל, נדמה לי שכבר ענו לך

>>
תודה. בנוסף רציתי לדעת - שתי התחנול הנ"ל - ביחס לתחנות הקימות, היו צפון או דרום
זאת אומרת - נניח - בית הדר היתה צפונית לת"א האוניברסיטה
וגם אשמח לקבל תמונות של התחנות..
יובל, נדמה לי שכבר ענו לך
יובל, נדמה לי שכבר ענו לך על זה בפורום. הנה הקישור:
 
שאלה לי אליך, דין

כן,
אבל חוץ מזה רציתי לדעת על מיקומן ביחס לשאר תחנות הרכבת, כך ששמות הרחובות לא עזרו לי.
שאלה לי אליך, דין
אתה ישראלי ותיק, כלומר מעל 8 או 9 שנים בארץ? כי לא להתמצא עד כדי כך בעיר העברית הראשונה בארץ והשניה במס' תושביה שהיא המרכז המסחרי/תרבותי/תחבורתי/בלייני/תקשורתי של ישראל נראה לי תמוה. כתוב בכרטיסך שאתה בן 23, כלומר כבר לא ילד. נראה לי מוזר עד כדי כך לא להכיר את תל-אביב. אני לא תל-אביבי (חדרתי במקור וכיום בר"ג) וזה לא עניין של "לוקאל פטריוטיות", אבל זה בכל זאת טיפה מוזר/מוגזם עד כדי כך לא להתמצא. מה עוד שעל פניו לא נראה לי סביר שלא נסעת מאודך לת"א או באוטובוס או ברכבת. בנסיעה לת"א במכונית פרטית או אוטובוס (בכל מקרה בכביש ולא במסילה) על הכניסה לאיילון צפון בצד הדרומי שלו, לקראת מחלף קיבוץ גלויות, רואים את תחנת ת"א דרום (צמת הולץ/מקווה ישראל/צמת חולון) מצד שמאל שלך. רואים את הרציפים ואת התקרה המיוחדת שמעל רציפים 2/3. גיאוגרפית היא התחנה הכי דרומית מכל תחנות ת"א שישנם או היו אי פעם. כחצי ק"מ צפונית אליה יש את תחנת ההגנה, שכיום היא התחנה הכי דרומית בעיר תל-אביב. כ-400 מ' צפונית להגנה יש את מחלף לה-גארדיה. משם אם לוקחים מערבה כ-200 עד 250 מ' יש את רחוב הרכבת. הרחוב הולך לכוון צפון מערב. הולכים (או נוסעים) 350 עד 400 מטר לאורך רחוב זה ומגיעים לצמת גדולה. הצמת היא עם דרך בגין (לשעבר דרך פתח-תקוה). כ-50 מ' מערבית לצמת הזאת היתה תחנת ת"א דרום בית-הדר. נחזור לציר האיילון. כשלושת רבעי ק"מ צפונית ללה-גארדיה ישנה תחנת השלום, הצמודה לקניון עזריאלי (מרכז השלום. זה עם שני המגדלים הענקיים). התחנה נמצאת בתוך מחלף השלום של נתיבי איילון. כ-500 מ' צפונית לשלום יש את תחנת הרכבת המרכזית של ת"א, תרתי משמע. תחנת רכבת תל-אביב מרכז ע"ש סבידור (זה שהיה יו"ר הכנסת בשנות ה-80). תחנה זו נקראת גם, בטעות ע"י רוב הציבור, רכבת צפון. היא נקראת גם ע"י העם תחנת ארלוזורוב, שכן היא נמצאת 100 מ' מקצהו של רחוב ארלוזורוב בת"א. היא גם התחנה המרכזית בת"א מבחינת כמות הנוסעים בה. בשאר 3 התחנות של ת"א גם יחד יש את הכמות של הנוסעים בתחנה זו בלבד. כק"מ צפונית לתחנת ת"א מרכז/סבידור/ארלוזורב ישנה את התחנה הצפונית ביותר בעיר ת"א והיא "ת"א האוניברסיטה מרכז הירידים". צמודה לגני התערוכה ולא רחוק מגני יהושע-פארק הירקון-לונה פארק. אלו הן 6 התחנות התל-אביביות שישנן ו/או היו. היתה גם עד תחילת שנות ה-50 תחנת יפו הנמצאת היום היכן שנמצא מוזיאון צה"ל. ברחוב אילת או דרך יפו תל-אביב (זה אותו כביש שמתלף לו השם). תחנת יפו היא תחנת הרכבת הראשונה בתולדות ארץ ישראל. נחנכה בשנת 1892, יחד עם תחנת ירושלים החאן (לא רחוק מגן הפעמון ותיאטרון החאן).
 
לידיעתך,

שאלה לי אליך, דין
אתה ישראלי ותיק, כלומר מעל 8 או 9 שנים בארץ? כי לא להתמצא עד כדי כך בעיר העברית הראשונה בארץ והשניה במס' תושביה שהיא המרכז המסחרי/תרבותי/תחבורתי/בלייני/תקשורתי של ישראל נראה לי תמוה. כתוב בכרטיסך שאתה בן 23, כלומר כבר לא ילד. נראה לי מוזר עד כדי כך לא להכיר את תל-אביב. אני לא תל-אביבי (חדרתי במקור וכיום בר"ג) וזה לא עניין של "לוקאל פטריוטיות", אבל זה בכל זאת טיפה מוזר/מוגזם עד כדי כך לא להתמצא. מה עוד שעל פניו לא נראה לי סביר שלא נסעת מאודך לת"א או באוטובוס או ברכבת. בנסיעה לת"א במכונית פרטית או אוטובוס (בכל מקרה בכביש ולא במסילה) על הכניסה לאיילון צפון בצד הדרומי שלו, לקראת מחלף קיבוץ גלויות, רואים את תחנת ת"א דרום (צמת הולץ/מקווה ישראל/צמת חולון) מצד שמאל שלך. רואים את הרציפים ואת התקרה המיוחדת שמעל רציפים 2/3. גיאוגרפית היא התחנה הכי דרומית מכל תחנות ת"א שישנם או היו אי פעם. כחצי ק"מ צפונית אליה יש את תחנת ההגנה, שכיום היא התחנה הכי דרומית בעיר תל-אביב. כ-400 מ' צפונית להגנה יש את מחלף לה-גארדיה. משם אם לוקחים מערבה כ-200 עד 250 מ' יש את רחוב הרכבת. הרחוב הולך לכוון צפון מערב. הולכים (או נוסעים) 350 עד 400 מטר לאורך רחוב זה ומגיעים לצמת גדולה. הצמת היא עם דרך בגין (לשעבר דרך פתח-תקוה). כ-50 מ' מערבית לצמת הזאת היתה תחנת ת"א דרום בית-הדר. נחזור לציר האיילון. כשלושת רבעי ק"מ צפונית ללה-גארדיה ישנה תחנת השלום, הצמודה לקניון עזריאלי (מרכז השלום. זה עם שני המגדלים הענקיים). התחנה נמצאת בתוך מחלף השלום של נתיבי איילון. כ-500 מ' צפונית לשלום יש את תחנת הרכבת המרכזית של ת"א, תרתי משמע. תחנת רכבת תל-אביב מרכז ע"ש סבידור (זה שהיה יו"ר הכנסת בשנות ה-80). תחנה זו נקראת גם, בטעות ע"י רוב הציבור, רכבת צפון. היא נקראת גם ע"י העם תחנת ארלוזורוב, שכן היא נמצאת 100 מ' מקצהו של רחוב ארלוזורוב בת"א. היא גם התחנה המרכזית בת"א מבחינת כמות הנוסעים בה. בשאר 3 התחנות של ת"א גם יחד יש את הכמות של הנוסעים בתחנה זו בלבד. כק"מ צפונית לתחנת ת"א מרכז/סבידור/ארלוזורב ישנה את התחנה הצפונית ביותר בעיר ת"א והיא "ת"א האוניברסיטה מרכז הירידים". צמודה לגני התערוכה ולא רחוק מגני יהושע-פארק הירקון-לונה פארק. אלו הן 6 התחנות התל-אביביות שישנן ו/או היו. היתה גם עד תחילת שנות ה-50 תחנת יפו הנמצאת היום היכן שנמצא מוזיאון צה"ל. ברחוב אילת או דרך יפו תל-אביב (זה אותו כביש שמתלף לו השם). תחנת יפו היא תחנת הרכבת הראשונה בתולדות ארץ ישראל. נחנכה בשנת 1892, יחד עם תחנת ירושלים החאן (לא רחוק מגן הפעמון ותיאטרון החאן).
לידיעתך,
ת"א צפון היה שמה של תחנת בני-ברק של היום, עד שנבנתה ת"א מרכז. ישנה גם תחנה תפעולית "תל ברוך", בקודקוד הצפוני של משולש המסילות ע"י גני התערוכה (שקודקודו הדרומי הוא תחנת האוניברסיטה)
 
עמית, מספר תשובות

לידיעתך,
ת"א צפון היה שמה של תחנת בני-ברק של היום, עד שנבנתה ת"א מרכז. ישנה גם תחנה תפעולית "תל ברוך", בקודקוד הצפוני של משולש המסילות ע"י גני התערוכה (שקודקודו הדרומי הוא תחנת האוניברסיטה)
עמית, מספר תשובות
ראשית, דברתי אך ורק ורק ואך על תחנות רכבת ציבוריות לנוסעים. לא על תפעוליות/תאי איתות ושליטה/מסופים של רכבות משא וכדומה. שנית, בני ברק נקראה גם בשם רמת-גן וכן לא ת"א צפון אלא : תל-אביב הצפון (עם ה' הידיעה). ת"א מרכז נקראה מאז ומעולם (3.11.54 או מהפתיחה הרשמית ב-4.11.54) תל-אביב מרכז או תל-אביב המרכזית. במודעת פרסומת במעריב מה-2.11.54 הציבור הוזמן לטקס הפתיחה של תחנת "תל-אביב המרכזית" שבקצה רחוב ארלוזורוב (כך היה כתוב במודעה). שלישית, כתבתי מפורשות שהציבור בטעות קורא לת"א מרכז בשם רכבת צפון. ההדגשה על המלה ב-ט-ע-ו-ת (אם כי, דה פאקטו זו ממש לא טעות. כי אם יש את ת"א דרום, בתחילה בית-הדר ואח"כ צומת הולץ, הרי התחנה הצפונית יותר שנמצאה אז, אמצע שנות ה-50, צפונית לצפון ת"א של אז, צריכה להקרא תל-אביב צפון).
 
יענקלה,

שאלה לי אליך, דין
אתה ישראלי ותיק, כלומר מעל 8 או 9 שנים בארץ? כי לא להתמצא עד כדי כך בעיר העברית הראשונה בארץ והשניה במס' תושביה שהיא המרכז המסחרי/תרבותי/תחבורתי/בלייני/תקשורתי של ישראל נראה לי תמוה. כתוב בכרטיסך שאתה בן 23, כלומר כבר לא ילד. נראה לי מוזר עד כדי כך לא להכיר את תל-אביב. אני לא תל-אביבי (חדרתי במקור וכיום בר"ג) וזה לא עניין של "לוקאל פטריוטיות", אבל זה בכל זאת טיפה מוזר/מוגזם עד כדי כך לא להתמצא. מה עוד שעל פניו לא נראה לי סביר שלא נסעת מאודך לת"א או באוטובוס או ברכבת. בנסיעה לת"א במכונית פרטית או אוטובוס (בכל מקרה בכביש ולא במסילה) על הכניסה לאיילון צפון בצד הדרומי שלו, לקראת מחלף קיבוץ גלויות, רואים את תחנת ת"א דרום (צמת הולץ/מקווה ישראל/צמת חולון) מצד שמאל שלך. רואים את הרציפים ואת התקרה המיוחדת שמעל רציפים 2/3. גיאוגרפית היא התחנה הכי דרומית מכל תחנות ת"א שישנם או היו אי פעם. כחצי ק"מ צפונית אליה יש את תחנת ההגנה, שכיום היא התחנה הכי דרומית בעיר תל-אביב. כ-400 מ' צפונית להגנה יש את מחלף לה-גארדיה. משם אם לוקחים מערבה כ-200 עד 250 מ' יש את רחוב הרכבת. הרחוב הולך לכוון צפון מערב. הולכים (או נוסעים) 350 עד 400 מטר לאורך רחוב זה ומגיעים לצמת גדולה. הצמת היא עם דרך בגין (לשעבר דרך פתח-תקוה). כ-50 מ' מערבית לצמת הזאת היתה תחנת ת"א דרום בית-הדר. נחזור לציר האיילון. כשלושת רבעי ק"מ צפונית ללה-גארדיה ישנה תחנת השלום, הצמודה לקניון עזריאלי (מרכז השלום. זה עם שני המגדלים הענקיים). התחנה נמצאת בתוך מחלף השלום של נתיבי איילון. כ-500 מ' צפונית לשלום יש את תחנת הרכבת המרכזית של ת"א, תרתי משמע. תחנת רכבת תל-אביב מרכז ע"ש סבידור (זה שהיה יו"ר הכנסת בשנות ה-80). תחנה זו נקראת גם, בטעות ע"י רוב הציבור, רכבת צפון. היא נקראת גם ע"י העם תחנת ארלוזורוב, שכן היא נמצאת 100 מ' מקצהו של רחוב ארלוזורוב בת"א. היא גם התחנה המרכזית בת"א מבחינת כמות הנוסעים בה. בשאר 3 התחנות של ת"א גם יחד יש את הכמות של הנוסעים בתחנה זו בלבד. כק"מ צפונית לתחנת ת"א מרכז/סבידור/ארלוזורב ישנה את התחנה הצפונית ביותר בעיר ת"א והיא "ת"א האוניברסיטה מרכז הירידים". צמודה לגני התערוכה ולא רחוק מגני יהושע-פארק הירקון-לונה פארק. אלו הן 6 התחנות התל-אביביות שישנן ו/או היו. היתה גם עד תחילת שנות ה-50 תחנת יפו הנמצאת היום היכן שנמצא מוזיאון צה"ל. ברחוב אילת או דרך יפו תל-אביב (זה אותו כביש שמתלף לו השם). תחנת יפו היא תחנת הרכבת הראשונה בתולדות ארץ ישראל. נחנכה בשנת 1892, יחד עם תחנת ירושלים החאן (לא רחוק מגן הפעמון ותיאטרון החאן).
יענקלה,
תודה רבה על המידע, והתיחסות למה שאמרת. בכרטיס האישי שלי מצוין שאני בן 23 מסיבות מסוימות, אבל אני עוד לא בן 14. חוץ מזה, לפחות פעם בשבועיים יוצא לי ליסוע בתל אביב - בקו 480 לתחנת תל אביב מרכז, כי כמובן, אין רכבות בירושלים. אני מכיר את כל התחנות הנ"ל הקיימות, מכיוון שאני משתמש בהן, אך לא הכרתי את תל אביב דרום ותל אביב בית הדר. היה סמוך ובטוח שאם הייתי תל אביבי, לא הייתי שואל על הנושא כלל.
 
אה, ועוד משהו

יענקלה,
תודה רבה על המידע, והתיחסות למה שאמרת. בכרטיס האישי שלי מצוין שאני בן 23 מסיבות מסוימות, אבל אני עוד לא בן 14. חוץ מזה, לפחות פעם בשבועיים יוצא לי ליסוע בתל אביב - בקו 480 לתחנת תל אביב מרכז, כי כמובן, אין רכבות בירושלים. אני מכיר את כל התחנות הנ"ל הקיימות, מכיוון שאני משתמש בהן, אך לא הכרתי את תל אביב דרום ותל אביב בית הדר. היה סמוך ובטוח שאם הייתי תל אביבי, לא הייתי שואל על הנושא כלל.
אה, ועוד משהו
קוראים לי יובל אבל הכינוי הוא דין תומאס.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה