אנילאדוגמא
New member
...
סוגרת מעגל... לילה נוסף לבד,כמו יום ועוד יום ועוד לילה,מדברת לעצמי,מתייעצת עם עצמי,בוכה לעצמי ולי בבלבד,אם תשאלו אותי מה שלומי בטוח תזכו בחיוך שמוכן מראש ובתשובה בסדר. כי את מי זה מעניין הדיכאון של מישהו אחר?מי אוהב לראות מישהו מדוכא?אבל עכשיו חשה צורך לפרוק לפני שאעשה צעד שאין ממנו חזרה. המחשבות מסתובבות לי בראש,ברדיו אמרו שמספר הקטל בדרכים עלה,אז חושבת על תאונה. אולי זו בכלל תאונה שאני קיימת?אני קיימת במציאות או שאני דבר תאורטי? אין לי צורח באיש,ולהיפך!!!! חושבת על החברות והחברים שלי,סקירה מהירה מראה שאין לי אפילו אחד שאוכל לדבר איתו/ה.שיחה כזו של באמת מה אני מרגישה,שוב הדמעות מציפות את ההגיון,הצורך להעלם לתמיד גובר,חשה גוועת במעמקים אפלים ללא חמצן. חושבת איזה חותם אותיר אחרי,אולי אני צריכה להספיק עוד משהו קטן או שזה כבר לא משנה כלום. שוםדבר כבר לא משנה מן הסתם,שום דבר כבר לא חשוב,רק ההקלה בידיעה שזה יכול להיות הסוף אם אבחר בכך. חשה כאילו משא עצום יורד מכתפיי,ולפתע ההרגשה טובה כל כך,לא להצטרך לדאוג יותר או לחשוש או להתמודד,לא לסבול לא לכאוב חזק כל כך,לא לחוש צער ויגון. פעם חשבתי לחכות עוד קצת לפחות עד שהוריי יזדקנו,עד שהילדים יגדלו,עד ש ועד ש... היום ועכשיו אין לי כוח לראות מעבר לכתפי,אין לי רצון להתחשב עוד מלבד ברצון האחד והיחיד שלי . אין עוד כלום מסביבי,רק חושך אחד גדול.ואם אצליח להרדם קצת אולי אעבור את הלילה הזה עם מעט שלווה.
סוגרת מעגל... לילה נוסף לבד,כמו יום ועוד יום ועוד לילה,מדברת לעצמי,מתייעצת עם עצמי,בוכה לעצמי ולי בבלבד,אם תשאלו אותי מה שלומי בטוח תזכו בחיוך שמוכן מראש ובתשובה בסדר. כי את מי זה מעניין הדיכאון של מישהו אחר?מי אוהב לראות מישהו מדוכא?אבל עכשיו חשה צורך לפרוק לפני שאעשה צעד שאין ממנו חזרה. המחשבות מסתובבות לי בראש,ברדיו אמרו שמספר הקטל בדרכים עלה,אז חושבת על תאונה. אולי זו בכלל תאונה שאני קיימת?אני קיימת במציאות או שאני דבר תאורטי? אין לי צורח באיש,ולהיפך!!!! חושבת על החברות והחברים שלי,סקירה מהירה מראה שאין לי אפילו אחד שאוכל לדבר איתו/ה.שיחה כזו של באמת מה אני מרגישה,שוב הדמעות מציפות את ההגיון,הצורך להעלם לתמיד גובר,חשה גוועת במעמקים אפלים ללא חמצן. חושבת איזה חותם אותיר אחרי,אולי אני צריכה להספיק עוד משהו קטן או שזה כבר לא משנה כלום. שוםדבר כבר לא משנה מן הסתם,שום דבר כבר לא חשוב,רק ההקלה בידיעה שזה יכול להיות הסוף אם אבחר בכך. חשה כאילו משא עצום יורד מכתפיי,ולפתע ההרגשה טובה כל כך,לא להצטרך לדאוג יותר או לחשוש או להתמודד,לא לסבול לא לכאוב חזק כל כך,לא לחוש צער ויגון. פעם חשבתי לחכות עוד קצת לפחות עד שהוריי יזדקנו,עד שהילדים יגדלו,עד ש ועד ש... היום ועכשיו אין לי כוח לראות מעבר לכתפי,אין לי רצון להתחשב עוד מלבד ברצון האחד והיחיד שלי . אין עוד כלום מסביבי,רק חושך אחד גדול.ואם אצליח להרדם קצת אולי אעבור את הלילה הזה עם מעט שלווה.
