5 שנים עברו...
שעה מצטרפת לשעה יום מצטרף ליום חודש לחודש ושנה לשנה... הגיע יום השנה 5 שנים עברו להן 5 שנים של סבל וגעגוע 5 שנים של כאב פיזי ונפשי 5 שנים של עליות וירידות. 5 שנים עברו להן 5 שנים של לידה מחדש 5 שנים של היכרות העולם מחדש 5 שנים של היכרות עם אנשים מדהימים 5 שנים של לימוד על הכוחות והיכולות שהוא נתן לנו מלמעלה הגיע היום בו זה קרה, לקחנו את המכונית אחרי ארוחת צהריים דשנה במסעדה יוקרתית לסיום החופשה המדהימה. עלינו על הרכב ולא ידענו שמכאן דרכינו נפרדות התפוצץ הגלגל והתפוצצו החיים חיים נעלמו חיים נעלם. ואני בין חיים למוות, האם יחליטו שם למעלה להשאיר יתומים מאב ואם או רק מאב?? הרופאים לא נותנים סיכוי, מכינים את המשפחה לנורא מכל אבל שם למעלה החליטו אחרת בניסי ניסים חזרו החיים, חיים חדשים נולדתי מחדש למציאות נוראית. היקר מכל נעלם ולא מגיע לבקר, לא מתקשר לא יכולה לקום מהמיטה, לא יכולה לאכול ולא אומרים מה קרה כי פוחדים אם יאמרו מה קרה ומה קרה לאהוב ליבי לא אתאושש, המצב יתדרדר... והינה הגיע היום בו נאמר מה קרה. הוא נעלם ולא יחזור יותר. את אמא ואבא לילדים. ואז מתחיל הלימוד, ללמוד לאכול, ללמוד לקום, ללמוד ללכת... לידה מחדש. חייבים להתחיל להילחם בחיים, להילחם במה שהרופאים אמרו - שלא אקום, שאהיה על כסא גלגלים. להילחם בכאבי טופט. להילחם במה שאומרים מסביב. להילחם במטרידים. ולהכיר אנשים מדהימים שקופצים לעזור ברגע שאת מצייצת. להכיר את הכוחות העזים והמדהים שה´ נתן לנו. כבר שבוע שהתמונות חוזרות לראש, התמונות של המצב בו הייתי. ואני בוכה וצוחקת. בוכה על המצב הזה שנקלענו אליו צוחקת וגאה במצב שאנחנו בו היום... סליחה על הבילבול... חזרתי מהאזכרה עכשיו ומשבת יחד עם המשפחה שלו
שעה מצטרפת לשעה יום מצטרף ליום חודש לחודש ושנה לשנה... הגיע יום השנה 5 שנים עברו להן 5 שנים של סבל וגעגוע 5 שנים של כאב פיזי ונפשי 5 שנים של עליות וירידות. 5 שנים עברו להן 5 שנים של לידה מחדש 5 שנים של היכרות העולם מחדש 5 שנים של היכרות עם אנשים מדהימים 5 שנים של לימוד על הכוחות והיכולות שהוא נתן לנו מלמעלה הגיע היום בו זה קרה, לקחנו את המכונית אחרי ארוחת צהריים דשנה במסעדה יוקרתית לסיום החופשה המדהימה. עלינו על הרכב ולא ידענו שמכאן דרכינו נפרדות התפוצץ הגלגל והתפוצצו החיים חיים נעלמו חיים נעלם. ואני בין חיים למוות, האם יחליטו שם למעלה להשאיר יתומים מאב ואם או רק מאב?? הרופאים לא נותנים סיכוי, מכינים את המשפחה לנורא מכל אבל שם למעלה החליטו אחרת בניסי ניסים חזרו החיים, חיים חדשים נולדתי מחדש למציאות נוראית. היקר מכל נעלם ולא מגיע לבקר, לא מתקשר לא יכולה לקום מהמיטה, לא יכולה לאכול ולא אומרים מה קרה כי פוחדים אם יאמרו מה קרה ומה קרה לאהוב ליבי לא אתאושש, המצב יתדרדר... והינה הגיע היום בו נאמר מה קרה. הוא נעלם ולא יחזור יותר. את אמא ואבא לילדים. ואז מתחיל הלימוד, ללמוד לאכול, ללמוד לקום, ללמוד ללכת... לידה מחדש. חייבים להתחיל להילחם בחיים, להילחם במה שהרופאים אמרו - שלא אקום, שאהיה על כסא גלגלים. להילחם בכאבי טופט. להילחם במה שאומרים מסביב. להילחם במטרידים. ולהכיר אנשים מדהימים שקופצים לעזור ברגע שאת מצייצת. להכיר את הכוחות העזים והמדהים שה´ נתן לנו. כבר שבוע שהתמונות חוזרות לראש, התמונות של המצב בו הייתי. ואני בוכה וצוחקת. בוכה על המצב הזה שנקלענו אליו צוחקת וגאה במצב שאנחנו בו היום... סליחה על הבילבול... חזרתי מהאזכרה עכשיו ומשבת יחד עם המשפחה שלו