../images/Emo12.gif היה חסר לך אקשון?!
זה אחד הפרקים היותר דחוסים באקשון שראיתי. היו לא פחות משלשה מקרים של סכינאות : חיסול השש והשמונה על ידי הקאווילים. חיסול של קלי על ידי טורי. בגידה של לי בלורה. היתה מוסיקה נהדרת שבשלב זה פועלת כמרכיב עלילתי לכל דבר. לא ראיתי פה אפילו קצה של משהו כללי- להיפך, היתה התמקדות ארוכה מאד בדמויות ספציפיות - ציף קאלי והילד, טורי, קארה, קאוויל, אדמה ולורה (למות על דקת הפתיחה בה אדמה מקריא לה מהספר שהיא הביאה איתה מקפריקה- או שזה היה הספר שהוא השאיל לה בזמנו?) הקצב אכן שונה- המעברים חדים והקישורים עקיפים יותר כי מור מדובב דבר מתוך דבר בשלב זה. למשל הפרק מדגיש שיש לנו שוב ריסט בסיפור הגדול : קארה והילו בדרך לכדור הארץ כמו שנשלחו בזמנו לקפריקה, שש ושמונה שוב כרתו ברית מנוגדת לרוח הסיילונית, שוב כמו אז בקפריקה. בריסט הזה, מה שהן רוצות הוא איחוד שנים עשר הדגמים בעוד קאוויל רוצה פירוד. שוב, ריסט : לורה רצתה להמשיך לארץ המובטחת, אבל חצי מהצי בחר בעגל הזהב=קפריקה החדשה. לוחות הברית התעכבו בשנה תמימה, שובם של הסיילונים שוב הפריד בין הגלקטיקה למתישבים- בסופו של דבר התחדש המסע, שבסיומו משה משגר שנים עשר מרגלים לתור את הארץ ורק ש נ י י ם מביניהם - קארה והילו? שמונה ושש? - ימליצו על כיבוש (מה, חשבתם שסתם הייתי אתמול בסדר?)