4x01 - שובה של סטארבאק
וזה לא ממש ספוילר כי היא חזרה כבר בפרק הקודם
בכל מקרה, סצינת הפתיחה היתה אחת המרתקות בסדרה. כן, היה אקשן אינטנסיבי ומתוסרט היטב, אבל לא על זה אני מדבר, מן הסתם. הסצינה שבה הקולונל שולף אקדח על אדאמה ויורה בו גרמה לי להדבק לכסא וללחוש לעצמי "What the Frack", ולמרות שבתוך הראש שלי זמזם לו איזה קול שאמר "הרי ברור שביל לא באמת מת", זה היה עשוי בצורה כלכך איכותית - כמו שרק בטלסטאר גלקטיקה יודעת לעשות - שהאמנתי לכל מה שראיתי. טלוויזיה במיטבה אחר כך הגיע הקטע שבו סאם עולה לוייפר, ואני חושב שלמרות שהדמות שלו היא לא מהאהובות עלי והשחקן היה די בינוני עד עכשיו - הוא הציג פה משחק משובח ביותר, כשהוא מנסה לשכנע את עצמו שהוא סאם ושהוא נאמן למושבות, ושהוא
מי שהוא לא משנה
מה הוא. ואז הסיילון הסתובב לכיוונו, במה שהיתה אחת הסצינות החזקות ביותר בסדרה. הריידר הסתכל עליו - הוא הסתכל על הריידר - אני הסתכלתי על הטלוויזיה - הריידר קיבל את המסר, והעיניים של סאם נהיו אדומות, ופעם הראשונה קיבלנו חיווי ממשי לזה שסאם הוא סיילון. זה כבר לא סתם דיבורים, לא סתם 'הבנה' שפתאום צצה לה בעקבות שיר של בוב דילן. זה כבר לא סתם הצהרה - עכשיו ראינו את זה ממש: סאם הוא סיילון. פתאום זה נהיה הרבה יותר ממשי - והצורה שבה העבירו לנו את זה היא פשוט גאונות צרופה. יש משהו להגיד על ההתמודדות של ארבעת הסיילונים החדשים\ישנים שלנו, והצורה שבה הם מנסים להבין איפה הנאמנות שלהם. הרי הם לא סתם התעוררו וגילו שהם סיילונים, יש לזה סיבה שזה קרה דווקא פה ודווקא עכשיו, התכנות שלהם כנראה מכין להם משהו גדול, ואני מניח שעם הזמן נגלה מה זה. שובה של סטארבאק, בכל מקרה, הוא מאד מוזר. אין לנו אפילו קמצוץ של רמז על מה באמת קרה לה, למרות שההבדלים בזמנים בין מה שהיא חוותה למה שהם חוו מרמזים (אולי) על סוג של
חור-תולעת, בדומה למה שהיה בספר\סרט "קונטאקט". הרי ברגע שנכנסים לתעלת איינשטיין-רוזן, הזמן ןהחלל מתעוותים, ומה שלוקח לבן אדם שעובר בהם זמן קצר, לוקח לאנשים בחוץ זמן רב הרבה יותר. אבל התשובה למה באמת קרה שם כנראה נעוצה בעובדה שהתמונות שקארה לקחה הם לא מה שהיא חשבה שהיא לקחה. קארה מתארת מה שלנו ברור שזה באמת כדור הארץ, עם הפלנטה יופיטר והכל, אבל מה בדיוק קרה שם? האם היא היתה בכדוה"א באמת והתמונות שלה שונו על ידי גורם חיצוני (כמו שקרה לרפטור שלה)? האם היא היתה במקום אחר וראתה חזיונות של כדוה"א כמו שקרה להם בעונה הראשונה במקדש של מי שזה לא היה? ומה הקטע עם זה שהיא פתאום 'מרגישה' את כדור הארץ? אני מניח שזאת השאלה הגדולה של העונה, ושנגלה את זה עם הזמן. לגבי ההתמודדות של הצוות עם חזרתה הבלתי צפויה של סטארבאק, אני חושב שהכי 'קרוע' (מלשון Torn) בין מה שהוא מרגיש למה שהוא חושב הוא כמובן ביל אדאמה, שמצד אחד מרגיש שהוא רוצה להאמין לה - ומצד שני מחויב מכורח המציאות והתפקיד שלו לא להאמין לה. כמו שהוא אמר את זה בעצמו - "האם אני מקשיב ללב שלי או לראש שלי?", ואני חושב שהתגובה של לי ענתה בדיוק על הנקודה: "אם זה היה זאק שהיה יוצא מהוויפר הזה ..." זה מציג בדיוק את היחסים המאד עדינים ומעניינים בין קארה לביל - יחסים של אב ובת, שנראו הכי טוב בסצינה מעל המפה, שהיא צועקת עליו "תסתכל עלי" ומסתכלת לו ישר בלבן של העין. סצינה מרגשת ביותר לדעתי. חשוב גם לציין את 'גאולתו' של גאיוס באלטר. כשהוא רואה את הילד החולה, ורואה מה הוא 'חולל', הוא מתחיל להרגיש באמת ובתמים אשם. הוא מתפלל לאלוהים בקול רם ומתוודה על כל הדברים שתמיד אמרתי עליו - ואתם יודעים שאני ממש ממש לא אוהב את גאיוס באלטר - אבל בפרק הזה הוא גאל את עצמו בעיני. שלא תבינו אותי לא נכון, אני עדיין חושב שהוא חלאת המין האנושי, אפס דו פרצופי שנאמן רק לעצמו, אבל למשך כמה סצינות בפרק של השבוע הוא פשוט התעלה על עצמו ומעבר לאנוכיות הפרטית שלו והיה מוכן להקריב את עצמו למען אחרים - בעוד שהוא מתוודה על האנוכיות שלו. הדבר היחידי שהטריד אותי בכל הסיפור הוא הריפוי של הילד. אני אהיה מאד מאוכזב אם המסקנה של כל הסדרה, של כל ה- 'פלאים' והמוזרויות המיסטיות בסדרה - תהיה אלוהים. זה Copout, זאת יציאה קלה מדי ומאכזבת. מעבר לעובדה שאני אתאיסט באופן אישי, זה יפריע לי ברמה סיפורית ועלילתית כי אני מסרב בכל תוקף להאמין שזה כזה פשוט, שהפתרון לכל המסתורין המרתק שיש לנו בסדרה זה 'אלוהים'. זה כמו הפרק של סימפסונס עם לוסי לולס, שעונה למעריצים שכל פעם כשיש אי-המשכיות בסדרה אז "A wizard did it". בלי קשר לדעות האישיות שלי על אלוהים, זה פשוט קל ושטחי מדי, ולא מקורי במיוחד.... אני מקווה שהמסקנה הסופית תהיה שונה, ושבסך הכל מדובר באנאלוגיות לדת המודרנית שאנחנו מכירים, אבל אני מניח שרק הזמן יגיד....
עוצב באמצעות תפוז-פד