......

[ניצנוץ דמעה]

......

פעם ראשונה עומדת עם סיגריה. אחלה פוזה. שואפת הכי חזק שיש, ואוספת כוחות לעוד מבטים. עם דמעה בזווית העין, רגעים חולפים ביחד עם תווים של שירים, מדממים על שברי טיפות. מבעד לעשן, הכל נראה סמיך פתאום. געגוע שהזדחל שם- לא הצליח לגעת במטרה. להחזיק במילים, כמו חבלים תלויים מתקרה סדוקה, זה לא בריא. יש דבר כזה לאהוב יותר מדי הרבה? לא. לפחות ככה נראה לי. "בלי נשימה עומד מולה רוצה אותה, להיות איתה כמו לתפוס גלים ביד תמיד כמעט, תמיד כמעט" מאיר בנאי.

 

[מורן א]

לאהוב יותר מדי הרבה

יש, לפחות בתחושה. גם אם למילים אין סדר הגיוני, הרגש משלים את החסר.

 

[חביתת הקהל]

וואי

אני לא יודעת למה בדיוק, אבל השיר הזה עשה לי משהו. תמשיכי לכתוב

 

[טליאמתי]

מקסים! קטן ונהדר!!!