401k הולך להשתנות

[KobeRider]

401k הולך להשתנות

401k הולך להשתנות
מישהו מעוניין בפרטים או שאני מדבר אל הקירות?

 

[חיל צו 8]

כן בשמח לשמוע פרטים

401k הולך להשתנות
מישהו מעוניין בפרטים או שאני מדבר אל הקירות?

כן בשמח לשמוע פרטים

 

[dw2322]

בשימחה

401k הולך להשתנות
מישהו מעוניין בפרטים או שאני מדבר אל הקירות?

בשימחה
חברות ישראליות רבות נסחרות בארה"ב, ושינוי במאפייני החיסכון האמריקאי יכול להשפיע על מניותיהן.

 

[rimonari]

נשמע בשמחה

בשימחה
חברות ישראליות רבות נסחרות בארה"ב, ושינוי במאפייני החיסכון האמריקאי יכול להשפיע על מניותיהן.

נשמע בשמחה

 

[KobeRider]

אז הנה הפרטים

401k הולך להשתנות
מישהו מעוניין בפרטים או שאני מדבר אל הקירות?

אז הנה הפרטים
401k זוהי תוכנית החיסכון לפנסיה האמריקאית, קרוייה על שם תיקון המס המאפשר אותה, ונכנסה לתוקף לפני 25 שנה גיב אור טייק. התוכניות המהפכנית אומרת שכל עובד באופן אישי אחראי בעצמו על תוכנית הפנסיה שלו. באחראיות העובד: 1. לפנות למעסיק ולהפעיל את תוכנית הפנסיה 2. להחליט כמה הוא רוצה להפריש 3. להחליט היכן להשקיע את הכסף 4. לנהל את חשבון החיכסון שלו (קניה ומכירה של ניירות ערך) 25 שנה אחרי, המצב בארה"ב די עגום. לחצי מהעובדים אין פנסיה (כי הם לא הפעילו אותה), אין מספיק כסף (כי הם לא הפרישו מספיק), התוכנית שלהם מושקעת בצורה גרועה (כי הם לא יודעים לבחור תוכניות השקעה), התוכנית שלהם בכלל לא מאוזנת (כי הם לא נכנסים ומנהלים את החשבון), למשל מאות אלפי עובדים ש-50% מהחסכונות שלהם מושקעים במניות החברה שבה הם עובדים. למעשה התוכנית מחייבת כל עובד להבין בשוק ההון ולהיות אקטיבי בחיסכון שלו. שזה כמובן מטיב עם חלק קטן מהאוכלוסיה (למשל מבקרי הפורום הזה) אבל לא תקף לרובה. בהתאם לחוק שעבר בקונגרס, התוכנית הולכת לעבור מספר שינויים מהותיים. השינוי העיקרי הוא שמעסיק יוכל להפעיל תוכנית חיסכון אוטומטית לעובד שלו ללא הרבה מאמץ (מחתים אותו על איזה טופס אחד מבין 100 הטפסים שחותמים בעבודה). המעסיק גם יוכל לשנות את אחוז ההפרשות של העובד ללא הרבה מאמץ, ואילו עובד שלא נראה לו, יצטרך לשנות את זה בצורה אקטיבית. השינוי השני העיקרי הוא שבית ההשקעות שמפעיל את התוכנית (הרי כל תוכנית מחייבת פתיחת חשבון בברוקר שנקגע ע"י המעסיק) יוכל להמליץ לעובד על מסלולי השקעה. כיום ההמלצה אסורה על פי חוק מחשש שבתי השקעות ימליצו לחוסכים אפיקים שמתאימים לבית ההשקעות (מבחינת עמלות ודמי ניהול). השינוי אומר שבית ההשקעות יוכל להמליץ על קרנות נאמנות ותעודות סל ראויות להשקעה. יתרה מזאת, בית ההשקעות יוכל בצורה אקטיבית לפנות למשקיע ולהזהיר אותו שמבנה תיק ההשקעות שלו לא מתאים לפרישה (פאסיבי או אגרסיבי מדי). יש עוד כמה שינויים קטנים בחוק, אבל נראה לי שאלו העיקריים. האפקט המייד של זה (בשנים הקרובות) יהיה אוכלוסיה שחוסכת הרבה יותר ממה שהיא עושה עכשיו. ובלי קשר, בשנים הקרובות פורשים כל הבייבי-בומרס, אז ארה"ב הולכת להיות מלאה ב-RV-ים, ובקשישים שהולכים לדוג ב-25 שנה הבאות.

 

[קרלטון]

מכיר חברות שמייצרות חכות? ../images/Emo19.gif

אז הנה הפרטים
401k זוהי תוכנית החיסכון לפנסיה האמריקאית, קרוייה על שם תיקון המס המאפשר אותה, ונכנסה לתוקף לפני 25 שנה גיב אור טייק. התוכניות המהפכנית אומרת שכל עובד באופן אישי אחראי בעצמו על תוכנית הפנסיה שלו. באחראיות העובד: 1. לפנות למעסיק ולהפעיל את תוכנית הפנסיה 2. להחליט כמה הוא רוצה להפריש 3. להחליט היכן להשקיע את הכסף 4. לנהל את חשבון החיכסון שלו (קניה ומכירה של ניירות ערך) 25 שנה אחרי, המצב בארה"ב די עגום. לחצי מהעובדים אין פנסיה (כי הם לא הפעילו אותה), אין מספיק כסף (כי הם לא הפרישו מספיק), התוכנית שלהם מושקעת בצורה גרועה (כי הם לא יודעים לבחור תוכניות השקעה), התוכנית שלהם בכלל לא מאוזנת (כי הם לא נכנסים ומנהלים את החשבון), למשל מאות אלפי עובדים ש-50% מהחסכונות שלהם מושקעים במניות החברה שבה הם עובדים. למעשה התוכנית מחייבת כל עובד להבין בשוק ההון ולהיות אקטיבי בחיסכון שלו. שזה כמובן מטיב עם חלק קטן מהאוכלוסיה (למשל מבקרי הפורום הזה) אבל לא תקף לרובה. בהתאם לחוק שעבר בקונגרס, התוכנית הולכת לעבור מספר שינויים מהותיים. השינוי העיקרי הוא שמעסיק יוכל להפעיל תוכנית חיסכון אוטומטית לעובד שלו ללא הרבה מאמץ (מחתים אותו על איזה טופס אחד מבין 100 הטפסים שחותמים בעבודה). המעסיק גם יוכל לשנות את אחוז ההפרשות של העובד ללא הרבה מאמץ, ואילו עובד שלא נראה לו, יצטרך לשנות את זה בצורה אקטיבית. השינוי השני העיקרי הוא שבית ההשקעות שמפעיל את התוכנית (הרי כל תוכנית מחייבת פתיחת חשבון בברוקר שנקגע ע"י המעסיק) יוכל להמליץ לעובד על מסלולי השקעה. כיום ההמלצה אסורה על פי חוק מחשש שבתי השקעות ימליצו לחוסכים אפיקים שמתאימים לבית ההשקעות (מבחינת עמלות ודמי ניהול). השינוי אומר שבית ההשקעות יוכל להמליץ על קרנות נאמנות ותעודות סל ראויות להשקעה. יתרה מזאת, בית ההשקעות יוכל בצורה אקטיבית לפנות למשקיע ולהזהיר אותו שמבנה תיק ההשקעות שלו לא מתאים לפרישה (פאסיבי או אגרסיבי מדי). יש עוד כמה שינויים קטנים בחוק, אבל נראה לי שאלו העיקריים. האפקט המייד של זה (בשנים הקרובות) יהיה אוכלוסיה שחוסכת הרבה יותר ממה שהיא עושה עכשיו. ובלי קשר, בשנים הקרובות פורשים כל הבייבי-בומרס, אז ארה"ב הולכת להיות מלאה ב-RV-ים, ובקשישים שהולכים לדוג ב-25 שנה הבאות.

מכיר חברות שמייצרות חכות?

 

[KobeRider]

סחבק מושקע בחברות RV

מכיר חברות שמייצרות חכות?

סחבק מושקע בחברות RV
חכות, BBQ, בשר וכו' לצערי אני מכיר בייבי-בומר אחד שלא פורש כי הוא כרגע עסוק בלהיות נשיא... עוד שנתיים וחצי לפרישה

 

[קרלטון]

במהרה בימינו

סחבק מושקע בחברות RV
חכות, BBQ, בשר וכו' לצערי אני מכיר בייבי-בומר אחד שלא פורש כי הוא כרגע עסוק בלהיות נשיא... עוד שנתיים וחצי לפרישה

במהרה בימינו
ואח"כ? יש מצב לסגור שרשרת בוש - קלינטון - בוש - בוש - קלינטון?

 

[f1list]

למה לעצור את השרשרת?

במהרה בימינו
ואח"כ? יש מצב לסגור שרשרת בוש - קלינטון - בוש - בוש - קלינטון?

למה לעצור את השרשרת?
אחרי הילרי ג'ב בוש, ואחר כך כבר יגיע תורה של צ'לסי... אחריה הבנות של דאבליו ברוטציה.

 

[dw2322]

אני מכיר מניית RV אחת...

סחבק מושקע בחברות RV
חכות, BBQ, בשר וכו' לצערי אני מכיר בייבי-בומר אחד שלא פורש כי הוא כרגע עסוק בלהיות נשיא... עוד שנתיים וחצי לפרישה

אני מכיר מניית RV אחת...
DW. באמת באמת

חחח, סתם ככה לפני כמה שנים השתעשעתי בחיפושים ומצאתי אותה. עכשיו אני רואה שבשנתיים האחרונות הנייר עלה מ 15 ל 35 ועכשיו החזיר חלק מהעלייה עד ל 25. מכפיל רווח אחורה 14, מכפיל רווח קדימה 10.7, מכפיל הון 2.7, מכפיל מכירות 0.7 לא מחלקים דיבידנד. מכיר אותם?

 

[KobeRider]

מכיר ואפילו החזקתי תקופה מסויימת

אני מכיר מניית RV אחת...
DW. באמת באמת

חחח, סתם ככה לפני כמה שנים השתעשעתי בחיפושים ומצאתי אותה. עכשיו אני רואה שבשנתיים האחרונות הנייר עלה מ 15 ל 35 ועכשיו החזיר חלק מהעלייה עד ל 25. מכפיל רווח אחורה 14, מכפיל רווח קדימה 10.7, מכפיל הון 2.7, מכפיל מכירות 0.7 לא מחלקים דיבידנד. מכיר אותם?

מכיר ואפילו החזקתי תקופה מסויימת
אבל לא נהנתי מאיזה 100% תשואה שהם דפקו לפני שנה אם אני לא טועה, רק בחלק די צנוע מזה (צנוע בדיעבד)... עכשיו כשהזכרת, הצצתי שוב, ונראה שהיא לא הולכת להכנס למודל שלי שוב, למרות שהשורה התחחתונה נראית לא רע (במיוחד בולט בעיני ה-P/E/G).

 

[moco10]

מה שמזכיר לי

סחבק מושקע בחברות RV
חכות, BBQ, בשר וכו' לצערי אני מכיר בייבי-בומר אחד שלא פורש כי הוא כרגע עסוק בלהיות נשיא... עוד שנתיים וחצי לפרישה

מה שמזכיר לי
Give a man a fish and feed him for a day. Teach a man to fish and he will sit in a boat and drink beer all day.

 

[izzy g]

שאלה לגבי אוכלוסיה שחוסכת

אז הנה הפרטים
401k זוהי תוכנית החיסכון לפנסיה האמריקאית, קרוייה על שם תיקון המס המאפשר אותה, ונכנסה לתוקף לפני 25 שנה גיב אור טייק. התוכניות המהפכנית אומרת שכל עובד באופן אישי אחראי בעצמו על תוכנית הפנסיה שלו. באחראיות העובד: 1. לפנות למעסיק ולהפעיל את תוכנית הפנסיה 2. להחליט כמה הוא רוצה להפריש 3. להחליט היכן להשקיע את הכסף 4. לנהל את חשבון החיכסון שלו (קניה ומכירה של ניירות ערך) 25 שנה אחרי, המצב בארה"ב די עגום. לחצי מהעובדים אין פנסיה (כי הם לא הפעילו אותה), אין מספיק כסף (כי הם לא הפרישו מספיק), התוכנית שלהם מושקעת בצורה גרועה (כי הם לא יודעים לבחור תוכניות השקעה), התוכנית שלהם בכלל לא מאוזנת (כי הם לא נכנסים ומנהלים את החשבון), למשל מאות אלפי עובדים ש-50% מהחסכונות שלהם מושקעים במניות החברה שבה הם עובדים. למעשה התוכנית מחייבת כל עובד להבין בשוק ההון ולהיות אקטיבי בחיסכון שלו. שזה כמובן מטיב עם חלק קטן מהאוכלוסיה (למשל מבקרי הפורום הזה) אבל לא תקף לרובה. בהתאם לחוק שעבר בקונגרס, התוכנית הולכת לעבור מספר שינויים מהותיים. השינוי העיקרי הוא שמעסיק יוכל להפעיל תוכנית חיסכון אוטומטית לעובד שלו ללא הרבה מאמץ (מחתים אותו על איזה טופס אחד מבין 100 הטפסים שחותמים בעבודה). המעסיק גם יוכל לשנות את אחוז ההפרשות של העובד ללא הרבה מאמץ, ואילו עובד שלא נראה לו, יצטרך לשנות את זה בצורה אקטיבית. השינוי השני העיקרי הוא שבית ההשקעות שמפעיל את התוכנית (הרי כל תוכנית מחייבת פתיחת חשבון בברוקר שנקגע ע"י המעסיק) יוכל להמליץ לעובד על מסלולי השקעה. כיום ההמלצה אסורה על פי חוק מחשש שבתי השקעות ימליצו לחוסכים אפיקים שמתאימים לבית ההשקעות (מבחינת עמלות ודמי ניהול). השינוי אומר שבית ההשקעות יוכל להמליץ על קרנות נאמנות ותעודות סל ראויות להשקעה. יתרה מזאת, בית ההשקעות יוכל בצורה אקטיבית לפנות למשקיע ולהזהיר אותו שמבנה תיק ההשקעות שלו לא מתאים לפרישה (פאסיבי או אגרסיבי מדי). יש עוד כמה שינויים קטנים בחוק, אבל נראה לי שאלו העיקריים. האפקט המייד של זה (בשנים הקרובות) יהיה אוכלוסיה שחוסכת הרבה יותר ממה שהיא עושה עכשיו. ובלי קשר, בשנים הקרובות פורשים כל הבייבי-בומרס, אז ארה"ב הולכת להיות מלאה ב-RV-ים, ובקשישים שהולכים לדוג ב-25 שנה הבאות.

שאלה לגבי אוכלוסיה שחוסכת
מצד אחד יותר אנשים שחוסכים אומר שפחות כסף יילך לשוק המניות אלא לאפיקים סולידיים יותר. מצד שני, אם אני מבין נכון את מה שכתבת, הרבה מאוד עובדים צעירים שעד היום לא חסכו יתחילו לחסוך ולהם ימליצו על תיקי השקעות עם מרכיב גבוה יותר של סיכון, כלומר יותר השקעה במניות. אז מה צפוי להיות האפקט של גדילה במספר האנשים שחוסכים?

 

[KobeRider]

יש באמת כמה אפקטים מעניינים

שאלה לגבי אוכלוסיה שחוסכת
מצד אחד יותר אנשים שחוסכים אומר שפחות כסף יילך לשוק המניות אלא לאפיקים סולידיים יותר. מצד שני, אם אני מבין נכון את מה שכתבת, הרבה מאוד עובדים צעירים שעד היום לא חסכו יתחילו לחסוך ולהם ימליצו על תיקי השקעות עם מרכיב גבוה יותר של סיכון, כלומר יותר השקעה במניות. אז מה צפוי להיות האפקט של גדילה במספר האנשים שחוסכים?

יש באמת כמה אפקטים מעניינים
והנושא נדון בלא מעט מחקרים. דעה מאוד פופולרית, היא שאם כולם יקנו מניות, אז לא ישארו יותר מניות לקנות. סתם, ברור שזה קצת קיצוני, אבל הדיון הוא, מה יקרה אם רוב האוכלוסיה, נניח 75% מהאמריקאים יקנו באופן קבוע כל חודש מניות, ולא ימכרו אותן עד לגיל הפרישה. כאשר ברור שהמניות שיקנו יהיו בעיקר S&P500, האם באמת ניתן לצפות שהתשואה העתידית תהיה כמו תשואת העבר (10%)? הגיוני מאוד שלא. כלומר יש איזשהו קשר ישיר, ולא כל כך מפתיע, שככל שאחזקות הציבור גדלות במניות במדד מסויים, ווליום המסחר עולה, אך התשואה הרב שנתית דווקא יורדת. האפקט שני, שהוא האפקט שיותר מאיים על הכלכלה האמריקאית, וזה אפילו נידון בקונגרס, זה שינוי בהרגלי הצריכה. אם עכשיו 75% מהאוכלוסיה העובדת, יתחילו לחסוך בממוצע 5% מהמשכורת, יש אפשרות שהסקטור הצרכני יספוג מכה קשה. כמובן שיש דעות לכאן ולכאן, והכל בגדר ספקולציות. הדבר מתאזן עם הרגלי הצריכה של הפנסיונרים, המהווים אחוז ניכר ממחזור הצריכה (אוכלוסיה שרק מבזבזת, לא חוסכת ולרוב ללא חובות). בהקשר הזה כבר ציינתי מספר פעמים, שיש גל של אופטימיסטים, המנבא דאו ב-18,000 עד סוף העשור, במיוחד על סמך השינויים הדמוגרפים (פרישת הבייבי בומרס).

 

[izzy g]

פנסיונרים

יש באמת כמה אפקטים מעניינים
והנושא נדון בלא מעט מחקרים. דעה מאוד פופולרית, היא שאם כולם יקנו מניות, אז לא ישארו יותר מניות לקנות. סתם, ברור שזה קצת קיצוני, אבל הדיון הוא, מה יקרה אם רוב האוכלוסיה, נניח 75% מהאמריקאים יקנו באופן קבוע כל חודש מניות, ולא ימכרו אותן עד לגיל הפרישה. כאשר ברור שהמניות שיקנו יהיו בעיקר S&P500, האם באמת ניתן לצפות שהתשואה העתידית תהיה כמו תשואת העבר (10%)? הגיוני מאוד שלא. כלומר יש איזשהו קשר ישיר, ולא כל כך מפתיע, שככל שאחזקות הציבור גדלות במניות במדד מסויים, ווליום המסחר עולה, אך התשואה הרב שנתית דווקא יורדת. האפקט שני, שהוא האפקט שיותר מאיים על הכלכלה האמריקאית, וזה אפילו נידון בקונגרס, זה שינוי בהרגלי הצריכה. אם עכשיו 75% מהאוכלוסיה העובדת, יתחילו לחסוך בממוצע 5% מהמשכורת, יש אפשרות שהסקטור הצרכני יספוג מכה קשה. כמובן שיש דעות לכאן ולכאן, והכל בגדר ספקולציות. הדבר מתאזן עם הרגלי הצריכה של הפנסיונרים, המהווים אחוז ניכר ממחזור הצריכה (אוכלוסיה שרק מבזבזת, לא חוסכת ולרוב ללא חובות). בהקשר הזה כבר ציינתי מספר פעמים, שיש גל של אופטימיסטים, המנבא דאו ב-18,000 עד סוף העשור, במיוחד על סמך השינויים הדמוגרפים (פרישת הבייבי בומרס).

פנסיונרים
לגבי הרגלי הצריכה של הפנסיונרים, ממה שקראתי וראיתי אצל רוב הפנסיונרים רמת החיים יורדת בגלל העובדה שכבר אין להם הכנסה קבועה אלא הם נשענים על חסכונות. אמת היא שהם לא חוסכים ורק מוציאים את הכסף שיש להם אבל הם מוציאים גם הרבה פחות.לא? זה יכול לאזן את הירידה בצריכה כתוצאה מהחיסכון?

 

[KobeRider]

כן, זה בדיוק העניין

פנסיונרים
לגבי הרגלי הצריכה של הפנסיונרים, ממה שקראתי וראיתי אצל רוב הפנסיונרים רמת החיים יורדת בגלל העובדה שכבר אין להם הכנסה קבועה אלא הם נשענים על חסכונות. אמת היא שהם לא חוסכים ורק מוציאים את הכסף שיש להם אבל הם מוציאים גם הרבה פחות.לא? זה יכול לאזן את הירידה בצריכה כתוצאה מהחיסכון?

כן, זה בדיוק העניין
בארה"ב להרבה פנסיונרים אין חסכונות, והם נאלצים לעבוד עד גיל מאוחר כדי לשמור על אמת החיים שהייתה להם. הכלל לפרישה הוא בדרך כלל יכולת לקבל הכנסה פאסיבית בשווי של 75% מהמשכורת האחרונה כדי לשמור על אותה רמת חיים, תחת ההנחה שהרבה מאוד מההוצאות כבר לא קיימות בגיל הזה (משכנתא, ילדים וכו') ומעט הוצאת מתסוופות (כמו בריאות). עוד "בעייה" היא אריכות החיים. כיום מי שמתכנן לפרוש בגיל 60 צריך לקחת בחשבון שהוא צריך לכלכל את עצמו יותר שנים מאשר סבא שלו היה צריך. החישוב בצורה פשטנית הולך בצורה כזאת: אם אני הולך לפרוש בגיל 60 (במקרה שלי ספציפית זה יהיה כנראה גיל 45

) ואני מתכוון לחיות 30 שנה, ואין לי שום רצון להשאיר ירושה לבאים אחרי, והמשכורת האחרונה שלי תהיה 100K$ לשנה (שוב, במקרה שלי ספציפית זה כנראה יהיה 1M$

) אז אני צריך בגיל 60, הון עצמי שיכניס לי 75K למשך 30 שנה, ובסוף ישאיר לי 0$, תוך נניח 4% תשואה בשנה על ההון (שהולך ויורד). אין לידי אקסל, אבל החישוב לא מסובך במיוחד. אגב מסקנה מעניינת היא שאין כל כך הבדל בין לחסוך הון שיספיק ל-30 שנה ובין לחסוך הון שיספיק לנצח. מה שכן, פנסיונר שחסך מספיק כסף, שייך לפלח האוכלוסיה שצורך הרבה מאוד יחסית לפלחים אחרים, במיוחד צריכת מותרות, כמו תיירות פנים, תכשיטים, מוצרי אלקטרוניקה מתקדמים וכו'.

 

[rimonari]

הערה קטנה...

כן, זה בדיוק העניין
בארה"ב להרבה פנסיונרים אין חסכונות, והם נאלצים לעבוד עד גיל מאוחר כדי לשמור על אמת החיים שהייתה להם. הכלל לפרישה הוא בדרך כלל יכולת לקבל הכנסה פאסיבית בשווי של 75% מהמשכורת האחרונה כדי לשמור על אותה רמת חיים, תחת ההנחה שהרבה מאוד מההוצאות כבר לא קיימות בגיל הזה (משכנתא, ילדים וכו') ומעט הוצאת מתסוופות (כמו בריאות). עוד "בעייה" היא אריכות החיים. כיום מי שמתכנן לפרוש בגיל 60 צריך לקחת בחשבון שהוא צריך לכלכל את עצמו יותר שנים מאשר סבא שלו היה צריך. החישוב בצורה פשטנית הולך בצורה כזאת: אם אני הולך לפרוש בגיל 60 (במקרה שלי ספציפית זה יהיה כנראה גיל 45

) ואני מתכוון לחיות 30 שנה, ואין לי שום רצון להשאיר ירושה לבאים אחרי, והמשכורת האחרונה שלי תהיה 100K$ לשנה (שוב, במקרה שלי ספציפית זה כנראה יהיה 1M$

) אז אני צריך בגיל 60, הון עצמי שיכניס לי 75K למשך 30 שנה, ובסוף ישאיר לי 0$, תוך נניח 4% תשואה בשנה על ההון (שהולך ויורד). אין לידי אקסל, אבל החישוב לא מסובך במיוחד. אגב מסקנה מעניינת היא שאין כל כך הבדל בין לחסוך הון שיספיק ל-30 שנה ובין לחסוך הון שיספיק לנצח. מה שכן, פנסיונר שחסך מספיק כסף, שייך לפלח האוכלוסיה שצורך הרבה מאוד יחסית לפלחים אחרים, במיוחד צריכת מותרות, כמו תיירות פנים, תכשיטים, מוצרי אלקטרוניקה מתקדמים וכו'.

הערה קטנה...
אמרת "שיש גל של אופטימיסטים, המנבא דאו ב-18,000 עד סוף העשור, במיוחד על סמך השינויים הדמוגרפים (פרישת הבייבי בומרס)" אם כבר, ההגיון אומר שבגלל הפרישה ופדיון הפנסיה המושקע במניות, הדאו ירד ולא יעלה. מה אתה אומר?

 

[KobeRider]

ובכן

הערה קטנה...
אמרת "שיש גל של אופטימיסטים, המנבא דאו ב-18,000 עד סוף העשור, במיוחד על סמך השינויים הדמוגרפים (פרישת הבייבי בומרס)" אם כבר, ההגיון אומר שבגלל הפרישה ופדיון הפנסיה המושקע במניות, הדאו ירד ולא יעלה. מה אתה אומר?

ובכן
יש מספר גלים (מחזורים) בכלכלה, המחזור הגדול ביותר (אם אפשר לקרוא לו כך, כי הוא התרחש רק פעמים מאז שהתחילו למדוד אותו) נמשך 80 שנה והוא כולל את הטכנולוגיה ואת הדמוגרפיה. בסיסו הוא העובדה שדור גדול בצורה יוצאת דופן (כלומר שיעור ילודה גדול באופן קיצוני) מסיים את שנות העבודה שלו ופורש, מבזבז כספים בצורה ניכרת בכל השנים מגיל הפרישה על גיל המיתה. בשנים האלו, המגזר הקמעונאי מרוויח בצורה יוצאת דופן (retails) ובאופן ישיר, גם המניות. המחזור הטכנולוגי, הוא גם מחזור שמגיע לבגרות פעם ב-80 שנה בערך, והוא מתאר טוכנלוגיה שהגיעה לבגרות (s-curve) ומוכנה להתפשט ל-90% מהאכלוסיה. בעשור הקרוב מדברים על הסלולרי (שבניגוד לישראל, רחוק מאוד מהפוטנציאל שלו) והאינטרנט. עוד מידע על בגרות טכנולוגית אפשר למצוא כאן http://en.wikipedia.org/wiki/Diffusion_of_innovations טוב, קצת גלשתי, אבל זה הרעיון המרכזי, אם למישהו בא אני יכול להרחיב עוד, זה נושא די מרתק, וכמובן מאוד אופטימי, אז תמיד כיף לדבר עליו.

 

[conundrum3]

אותי מסקרן דבר אחר:

ובכן
יש מספר גלים (מחזורים) בכלכלה, המחזור הגדול ביותר (אם אפשר לקרוא לו כך, כי הוא התרחש רק פעמים מאז שהתחילו למדוד אותו) נמשך 80 שנה והוא כולל את הטכנולוגיה ואת הדמוגרפיה. בסיסו הוא העובדה שדור גדול בצורה יוצאת דופן (כלומר שיעור ילודה גדול באופן קיצוני) מסיים את שנות העבודה שלו ופורש, מבזבז כספים בצורה ניכרת בכל השנים מגיל הפרישה על גיל המיתה. בשנים האלו, המגזר הקמעונאי מרוויח בצורה יוצאת דופן (retails) ובאופן ישיר, גם המניות. המחזור הטכנולוגי, הוא גם מחזור שמגיע לבגרות פעם ב-80 שנה בערך, והוא מתאר טוכנלוגיה שהגיעה לבגרות (s-curve) ומוכנה להתפשט ל-90% מהאכלוסיה. בעשור הקרוב מדברים על הסלולרי (שבניגוד לישראל, רחוק מאוד מהפוטנציאל שלו) והאינטרנט. עוד מידע על בגרות טכנולוגית אפשר למצוא כאן http://en.wikipedia.org/wiki/Diffusion_of_innovations טוב, קצת גלשתי, אבל זה הרעיון המרכזי, אם למישהו בא אני יכול להרחיב עוד, זה נושא די מרתק, וכמובן מאוד אופטימי, אז תמיד כיף לדבר עליו.

אותי מסקרן דבר אחר:
כשהבומרס "יאספו אל אבותיהם", יישארו עוד כמה אנשים בארה"ב, נכון? או במילים אחרות, עד כמה הדור הזה המכונה בייבי בומרס הוא גדול יחסית לזה שבא אחריו? אני מניח שהאמריקאים לא הפסיקו לעשות ילדים, הם הרי לא פולנים (או הונגרים, או אירופאים באופן כללי).

 

[KobeRider]

קצת נתונים מהראש

אותי מסקרן דבר אחר:
כשהבומרס "יאספו אל אבותיהם", יישארו עוד כמה אנשים בארה"ב, נכון? או במילים אחרות, עד כמה הדור הזה המכונה בייבי בומרס הוא גדול יחסית לזה שבא אחריו? אני מניח שהאמריקאים לא הפסיקו לעשות ילדים, הם הרי לא פולנים (או הונגרים, או אירופאים באופן כללי).

קצת נתונים מהראש
בשנת 1957 שזה שיא הבום (שמייחסים לו את השנים 46-64) נולדו 4 וחצי מיליון בשנה. בשנת 1941 (לפני מעורבות ארה"ב במלחמה) נולדו 2 וחצי מיליון בשנה ובתחילת שנות ה-70 נולדו 3 מליון בשנה... בהנחה ואני צודק במספרים שלי, מדובר במשהו מאוד משמעותי מבחינה כלכלית. וזה בדיוק מה שמניע מחזורים. זה לא אומר שהכלכלה עוצרת לפני או אחרי, זה רק אומר שהיא מושפעת. אגב הבום הדומגרפי הבא היה בסוף שנות ה-80 תחילת שנות ה-90. בין לבין נולדו אצלנו הילדים של חורף שנת 73.