4 ב-100

[makel1]

העלת נקודה מעניינת לגבי הקשר בין חיים בפשטות

לבין תוחלת חיים. אבל תרשה לי לתקן אותך. תוחלת החיים בקרב היהודים גבוהה כמעט ב-5 שנים מזו שבמגזר הערבי. יותר מזה, בשני עשורים האחרונים הלך וגדל הפער בתוחלות החיים בשיעורים לא מבוטלים (לפני 10 שנים בלבד, הפער היה בערך שנתיים). ככל שהזמן חולף כך גם גדל הפער. לא מעט סיבות לכך.

 

[לחייך תמיד]

לא חולק עליך,

אבל.. שמע, הקידמה לא דילגה גם עליהם..
וברור לי שזה משפיע..

ואם נעזוב לרגע את עניין תוחלת החיים,
לדעתי, עיקר הבעיות ואי השקט הנפשי שסובב את
כולנו, יש שלעיתים יותר תכופות, יש שפחות,
נובעות דווקא מהקידמה..

לדעתי

 

[kombinaizer]

יש שקט נפשי לכל אחד

העניין הוא שצריך לרצות אותו.
הרי אין שום בעיה להניח את הפלאפון בצד וללכת לים, אבל אנשים שבוחרים שלא
אני בוחר שכן

 

[תרנגול פראי ועליז]

בחירה זה כל כך שנות ה- 90

כיום לא מדברים על בחירה בכלל, אלא על העדפות, מגמות ירוקות או אחרות, של שוק צרכני וכו'
מעולם לא טרד את מנוחתי השפע באף מקום, לשמחתי אני יודע להסתפק במה שיש לי, או לא להתחרט על העדפה כזו על פני אחרת.
אהה, חוץ מזה לא היה יותר טוב בעבר, זו סתם נוסטלגיה, ונוסטלגיה כידוע היא אחד ממכשירי ההונאה העצמית המסוכנים ביותר.

 

[משוטט בדרכים]

same same but...?

ok...מעניין.

מה בדיוק ההבדל בין העדפה לבחירה ? שתיהן נשמעות פעולה שהכדור בהן נמצא אצל הפרט והוא לוקח את הצד של אחת מהן.
אולי בחירה היא אפשרות יחידה מתאימה מבין כל האפשרויות והעדפה היא.... בעצם אותו דבר, לא ?

כשעושים מאמץ על מנת להגיע לתוצאה מסויימת, האדם מעורב הרבה יותר בכל התהליך. וזה מגדיל את שביעות הרצון, את האנרגיה, את המאמץ.

בשאלה שפתחתי דווקא כן התכוונתי להיבט ההומואי - בעידן של שפע, לא צריך להתאמץ הרבה כדי להשיג. ודווקא כשמתאמצים, או כשההיצע מוגבל, משקיעים יותר אנרגיות כדי להצליח.

אז השאלה היא - עד כמה מתאים לכם להשקיע אנרגיות בתחומים הסוציאליים האלה

 

[תרנגול פראי ועליז]

מצאתי ת'תשובה לבסוף

בחירה - בין דברים ברורים ומובהקים
העדפה - זיקה, התקשרות, התייחסות ל-קשת של תופעות, עמום, לא חד משמעי וכו'

 

[לחייך תמיד]

האמת? זה הסוד של החיים הטובים באמת..

לדעת להסתפק במה שיש לך..
אתה זכית לזה,
אבל מי שלא, ומסנוור מהשפע, חייו יכולים להיות מרדף אחד גדול.

איזהו עשיר, השמח בחלקו.
תרנגול תרנגול, אבל מליונר

 

[תרנגול פראי ועליז]

בשנות ה- 90 אפילו הפרסומות התעסקו בבחירה

היינו בשיאו של הגל הפוסטמודרניסטי שביטל ושיטח כל מדרוג [הירארכיה ] באשר היא הירארכיה. זה היה עולם שהוגר "פוסטתעשייתי" הכלכלה היא כלכלה של צרכנים [ גם היום ] אבל הבחירה היתה מילת המפתח. הבחירה מבדלת אותך [ נו טוב כמו עוד כמה מליונים שנעלו נייקי ולא אדידס] מאפיינת אותך, מזהה אותך, ובכלל אצל נשים זה היה קריטי.
לכן בתגובה הראשונה שלי דיברתי על העדפה, כי העדפה היא מילה מכלילה, שמכילה בתוכה גוונים רבים, ולא בחירה קונקרטית ב- X ולא ב -Y.
אבל כן
איזהו חכם השמח בחלקו?

 

[לחייך תמיד]

שמע, אתה מדבר בשפה קצת גבוהה בשבילי חח

ו.. כן,
בגלל שהוא חכם, הוא שמח בחלקו, בגלל שהוא שמח בחלקו, הוא עשיר

 

[תרנגול פראי ועליז]

זו גבוהה זו הנמוכה והתקנית?

 

[makel1]

אני מברך על כך

אין שום סיבה שלא יהיה לנו מבחר. אם בערוצי טלויזיה, אם במזון, אם בביגוד ואם בבני אדם. אני מודה שאובר מבחר יכול לשגע אותנו, אבל אם ניחנת ביכולת לבחור בצורה מושכלת + היכולת להנות מהבחירות שלך, בלי לחשוב יותר מידי - מה טוב.

 

[ItsikH]

מצד שני, יש לא מעט אשליה בחוויית השפע אתה יוצר את הענין בחייך, השפע החיצוני מקטין את היכולת שלך ליצור משהו משלך לעצמך. בדור ההורים שלי, שהיו להם "הרבה פחות אפשרויות" לכאורה, אני רואה רבים יותר שהצליחו להגשים את עצמם ולהנות מכל רגע, כי היה להם יותר מקום לביטוי האישיות שלהם - מה יש לך להציע שאין לקנות בחנות?

 

[white star]

פשוט מאוד

סופר - אני בדרך כלל לוקח את מה שאני אוהב ומכיר. כמובן לפעמים אני מנסה משהו יותר זול ואז מרגיש גבר שחסכתי שני שקלים

גברים - אני בזוגיות ככה שלא ממש מעניין מעבר ללשזף את העיניים מדי פעם


חוצמזה, אני רחוק מהמרכז ככה שאין פה מלא הומואים. או בכל מקרה הם הרבה פחות מוחצנים