שרימפיניון
New member
4 בבוקר לא נרדמת...../images/Emo171.gif
לבד קשה לי ללכת לישון. טוב נו...בימים האחרונים פשוט הרגלתי את עצמי ללכת לישון ממש מאוחר. זה לא עד כדי כך גרוע. אני הולך לישון ב6 ככה...למרות שהיום בטח בכלל לא אשן..וקם ב1 בצהרים. זה ממש מקצר את היום וזאת שיטה ממש טובה להנות כי מרוב עייפות אתה מאבד את מעט השפיות שיש לך, למרות שמעולם לא טענתי כי אני שפוי. המף...לא יצא לי הרבה זמן לכתוב מן הודעה כזאת בפורום שהיא כל כך אופינית לי בדרך כלל... אז עכשיו אני כותב-
אני די שמתי לב עכשיו שיש לי 2 ספרי ספריה של בית הספר שצריך להחזיר אותם...אבל זה לא משנה. אני בכלל לא יודע למה אני מספר לכם את זה זה לא ממש אמור לעניין אתכם, אבל תאלצו לסלוח לי על החוסר שפיות....יותר מדי שעות ער יכולות לעשות לי את זה(באת זה אני מתכוון חוסר שפיות לא משהו אחר!). אז כמו שאתם בטח יודעים, אני יוצא לשנת שירות בנוער העובד והלומד. בקרוב..ממש בקרוב...ב10/8 בערך....שזה לא הכי רחוק. אני אצא לסמינר חוות בקיבוץ רביד. אחר כך אחזור הביתה ליום- אומר היי לאמא! אוכל אוכל נורמלי. יעשה כביסה. אומר ביי לאמא! ואחזור לקיבוץ עד סוף החודש ל- או סמינר משלחת שהוא לקומונרים או סמינר עובדים שהוא לאלו שעובדים בגרעין. אני פשוט לא ממש יודע מה אני הולך לעשות, לעבוד או לקמנר. החוסר ודאות הזה של איפה בדיוק אהיה בשנת שירות קצת מלחיץ אותי... יש מצב שזה יהיה למשל הוד השרון. מה שאומר שקרוב מידי למשפחה. אני ממש לא רוצה לדמיין לעצמי את סבתא באה אליי לקומונה בלי להודיע לי ודוחפת לנו מאכלים למקרר, למרות שלא יזיק לנו שם אוכל. המחשבה שהבנות דודות הקרציות שלי גם בתנועה ושיש מצב מסוים שאצטרך לראות אותן יותר מפעם אחת בחודש עושה לי רע. אוי אני שונא את הוד השרון....עיר מדכאת ומגעילה שמשום מה יש לי בה משפחה. כבר הצעתי בעבר להשמיד את הערים הבאות- הוד השרון, טבריה. במקומן אפשר לעשות פארק ציבורי נחמד. אז נחזור לנושא שדי גלשתי ממנו... שנת השירות שלי. לצערי הרב, יציאה לשנת שירות אומרת ישר על ההתחלה שאיזה חודש וחצי חודשיים אני לא אהיה עם מחשב, מה שאומר שלא אכתוב ולא אדבר עם כל כך הרבה אנשים שבדרך כלל אנחנו מדברים בעיקר ברשת, וזה גם אומר שאני ממש יהיה פה לעיתים נדירות וחבל
(אוי למה הסמיילי הזה מזכיר לי את ה"נדליק נר" של שרית חרדד?). הקטע ההכי קשה בשנת השירות באמת יהיה להתנתק מהמחשב שלי ומהפורומים של תפוז ומהicq שלי(למרות שהוא אוהב להתקע)... אני כבר מתאר לעצמי אותי יושב בקומונה וגולש קצת בפלאפון שלי ומאחורי עומדת לזרוק לי על הפלאפון אבן בכדי לשבור אותו בת הגרעין שלי- לי. אז חברים יקרים, כי אני יודע שלא יהיה לי פה נצח לצערי. מה שאומר שבעתיד אכתוב הרבה פחות- אם אתם הולכים למצעד בירושלים תגידו. צרו קשר דרך התפוז חפוז. ונפגש במצעד....כדי שאדע עם מי אני כל כך אוהב לדבר... אוף...אני כבר מתחיל להתגעגע לפורום....
לבד קשה לי ללכת לישון. טוב נו...בימים האחרונים פשוט הרגלתי את עצמי ללכת לישון ממש מאוחר. זה לא עד כדי כך גרוע. אני הולך לישון ב6 ככה...למרות שהיום בטח בכלל לא אשן..וקם ב1 בצהרים. זה ממש מקצר את היום וזאת שיטה ממש טובה להנות כי מרוב עייפות אתה מאבד את מעט השפיות שיש לך, למרות שמעולם לא טענתי כי אני שפוי. המף...לא יצא לי הרבה זמן לכתוב מן הודעה כזאת בפורום שהיא כל כך אופינית לי בדרך כלל... אז עכשיו אני כותב-
