משולשי אהבה בדרמה
אני סבורה שזו פעם ראשונה שאני מגיבה בפורום הזה, ומאחר שאינכם מכירים אותי נדמה לי שמן הראוי שאציג את עצמי ואזהיר שהתגובה הזאת עשויה להיות ארוכה וגם קצת "אוף טופיק". בד"כ אני גולשת בפורומים כאלה להנאתי ובלי להגיב, אבל אחרי כמה שבועות של קריאה בפורום אני מבינה שמדובר בשיח די שונה ממה שקורה ברוב הפורומים בתפוז. האמת שנדהמתי מהגיוון והעומק של הפורום; אני מורידה בפניכם את הכובע, אתם עושים עבודה ראויה ומצויינת (וגם מאוד מאוד מעניינת, למדתי לא מעט בזכותכם...). אני קוראת כאן זמן קצר יחסית ולא מכירה את ההסטוריה של הפורום (ולא גולשת בפורומים אחרים של הסדרה) לכן אם משהו ממה שאכתוב נידון כאן בעבר אני מתנצלת שגזלתי את זמנכם (ארוך כבר אמרתי?) עד כאן ההתחנפויות. אתם זוכרים את דוסון קריק? אני זוכרת איך לפני הפרק האחרון תהינו אם יהיה זה פייסי או דוסון שיהיו עם ג'ואי. לדעתי, תסריטאי הסדרה הכניסו את עצמם לכזה ברוך עם המשולש הזה, עד שהברירה המוצלחת היחידה לסיים את העניין הייתה להרוג את שלושתם. משולש האהבה הזה היה בנוי גרוע, מאחר שכל מערכת זוגית אפשרית עקרה את הגרעין הבראשיתי של הדמויות המעורבות, ולכן לא הייתה דרך "נכונה" או זוג "מתאים". בפרספקטיבה של כמה שנים אני חושבת שאולי היו צריכים לסיים בפירוק המשולש (יותר ראליסטי מאסון אקולוגי או תאונת דרכים), קרי כל אחת מהדמויות חיה עם מישהו "מבחוץ", כמו שלרוב קורה בחיים (רוב הזוגות לא הכירו בתיכון, אני חושבת). הדמויות בהאוס הרבה יותר טובות ושלמות מהדמויות בדוסון קריק, אולם אני עדיין חוששת שמשולש האהבה שנוצר שם עלול להדרדר בכיוון דוסון קריק. גם בדוסון היו תומכים לכאן ולכאן, כמו שבעניין האוס יש את מחנה "האדי" מול "המרון" (סליחה עם טעיתי במושג). אני חוששת שכל אחד מהזיווגים עלול להוות פגיעה אנושה ב"כדור הגדול" של הדמויות המרכזיות (מכירים את הספר "כדורים גדולים, כדורים קטנים?). זוגיות כזאת תיצור התפתחות חסרת תקדים של הדמויות, ממש כמו "סופר מוטציה" אבולוציונית, ועלול להיווצר מצב שבו האורגניזם החדש לא יהיה כשיר ולא יוכל לשרוד; הסדרה עלולה לגסוס... (סליחה על הדרמטיות). דוגמה מצויינת, בעיני, להתפתחות של הדמויות תוך שמירה על הראשוניות שלהן אפשר למצוא ב"סקראבס" (בכוונה אני מתייחסת לקומדיית בית חולים). כבר שש עונות החברה מתאהבים, נכנסים להריון, מתחנים, עושים סקס (בסדר הזה...) והסדרה לא נכנסה לקו מייאש של אופרת סבון, אין מחנות ואף אחד מהדמויות לא סבלה מפגיעה אנושה באגו. אפילו ד"ר קוקס! ברור שאפשר להגיד שאין מקום להשוואה מאחר שמדובר בקומדיה עם יסוד פנטסטי, בעוד שהאוס זו דרמה (ודרמה עשוייה להגיע לקווי אופרת סבון הרבה יותר מהר מקומדיה) אולם חשבתי על זה ומצאתי לפחות הסבר אחד להצלחה של החברה של סקראבס, הסבר "קולנועי" ולכן הוא יכול לעבוד גם בהאוס. אם בוחנים את מערכות היחסים בסקראבס, שמים לב שרובן לא מתרחשות בתוך בית החולים. נכון שקרלה וטורק הכירו שם, אבל הם ביחד מתחילת הסדרה והסצינות המשמעותיות במערכת היחסים שלהם מצולמות בלוקיישן אחר. בהאוס לעומת זאת החלק הארי של הצילומים מתרחש בתוך בית החולים. הכנסה של מערכת יחסים רומנטית בין הכתלים הללו היא פלישה לטריטוריה האינטימית של האוס (כי בית החולים עבור האוס הוא יותר בית מביתו שלו, אני לא מתכוונת להרחיב בעניין הזה כרגע) ולכן עלולה לפגוע באגו שלו וביציבות הדרמטית של הדמות. לדעתי, הפתרון במקרה הזה הוא ליצור מערכת יחסים בין האוס לבין דמות מבחוץ, ולהוציא את הסצינות שלהם החוצה ללוקיישן אחר (רצוי הבית של בת הזוג, ולא של האוס, שכן השני טעון רגשית בהמון צורות ומצולם כמקום די קודר ומת). צעד כזה יכול לפתוח ולפתח את הסדרה, ממש כמו ענף חדש בעץ. מקסימום אפשר לקטוע אותו, וזה לא יהיה בגדר "לכרות את הענף עליו אני יושב" כי מדובר בהתפתחות מנותקת משאר קשתות העלילה. אני מניחה שהרבה לא מסכימים עם ה"פתרון" הזה, אבל אני מקווה שלפחות תחשבו על עניין הפוטנציאל ההרסני של משולש האהבה בין האוס, קמרון וקאדי. משהו מסריח במשולש הזהב הזה, ולשמחתי התסריטאים של האוס הוכיחו שהם הרבה יותר טובים ממני ביצירת מארג דרמטי משובח; ודאי יהיו להם רעיונות יצירתיים הרבה יותר משלי. ושוב, זאת דעתי ויכול להיות שאני טועה. נ.ב. אני יודעת שבת דודה שלי גולשת בפורום הזה אבל אין לי מושג מה הניק שלה, את מוזמנת לשלוח לי מסר.