....
עוד מעט יום הזיכרון. לך תסביר להם, שאחרי 5.5 שנים הדמעות כבר נשארות בפנים, ואני לא בוכה מכל שיר עצוב שיש ברדיו. אחרי 5.5 שנים, החיים המשיכו כאילו כרגיל ומטרידים אותי גם דברים אחרים, לא רק המוות שלך. אחרי 5.5 שנים, הדמות שלך כל כך מטושטשת בזיכרון ואני כבר לא זוכרת איך הקול שלך נשמע אבל הזיכרון שלך מוחשי יותר מתמיד. אחרי 5.5 שנים, אני לא חושבת עליך כל יום עד שאני נרדמת ואתה לא הדבר הראשון שאני חושבת עליו כשאני מתעוררת. אחרי 5.5 שנים, הכאב קצת שונה וגם העצב... אחרי 5.5 שנים בלעדיך. לך תסביר להם, שהזמן עושה את שלו- הזמן מטשטש את דמותך, מרחיק אותך ממני עוד יותר הזמן ממשיך כרגיל ללא רחמים, הזמן מאפשר לי להמשיך בחיים הזמן רק מגביר את הגעגועים. אבל הזמן לא עושה דבר אחד- הוא לא מרפא.
עוד מעט יום הזיכרון. לך תסביר להם, שאחרי 5.5 שנים הדמעות כבר נשארות בפנים, ואני לא בוכה מכל שיר עצוב שיש ברדיו. אחרי 5.5 שנים, החיים המשיכו כאילו כרגיל ומטרידים אותי גם דברים אחרים, לא רק המוות שלך. אחרי 5.5 שנים, הדמות שלך כל כך מטושטשת בזיכרון ואני כבר לא זוכרת איך הקול שלך נשמע אבל הזיכרון שלך מוחשי יותר מתמיד. אחרי 5.5 שנים, אני לא חושבת עליך כל יום עד שאני נרדמת ואתה לא הדבר הראשון שאני חושבת עליו כשאני מתעוררת. אחרי 5.5 שנים, הכאב קצת שונה וגם העצב... אחרי 5.5 שנים בלעדיך. לך תסביר להם, שהזמן עושה את שלו- הזמן מטשטש את דמותך, מרחיק אותך ממני עוד יותר הזמן ממשיך כרגיל ללא רחמים, הזמן מאפשר לי להמשיך בחיים הזמן רק מגביר את הגעגועים. אבל הזמן לא עושה דבר אחד- הוא לא מרפא.
