דוז פואה...
זהו אחד הסרטים הניצפים ביותר, כמובן מבלי להתייחס לכל האווטארים ודומין למיניהם.
נדמה לי גם, שהוא זכה בהכי הרבה (או כמעט) קטגוריות באוסקר.
נכון שהיום עם הדור המתקדם והדיגיטאלי הוא נראה ילדותי מעט, אבל למי אכפת.
זה הסרט הכי הכי של שנות נעורינו, אז למה להרוס את הזיכרון המתוק של הסרט... ראיתי אותו מספר פעמים, וגם קראתי את הספר יותר מפעם אחת.
לפני כמה שבועות, הבת שלי באה עם הסרט על דיסק, קנתה אותו במבצע באיזה מקום, ונתנה לי בשמחה וגאווה רבה.
ילדים למדו היסטוריה דרכו. מלחמת הדרום והצפון הרבה יותר מעניינת כך, מאשר בקריאה יבשה בסיפרי ההסטוריה...