30 יום עברו והכאב מפלח

[ram1233]

30 יום עברו והכאב מפלח

לא יודע מה ייצא מזה, אולי סוג של פורקן, אבל אשתי אהבת חיי נפטרה לפני 30 יום כתוצאה מסרטן. הייתי איתה כל רגע וכל דקה בחצי השנה בה נלחמה במחלה והיו לנו תקוות שהכל יסתדר. ניסיתי לעשות הכל כדי לתמוך ולסייע ולהיות איתה עד השניה האחרונה. וזה כואב, והיא היתה רק בת 39. חזקה, דומיננטית, האחרונה שאפשר לחשוב עליה שתחלה בסרטן. חיינו יחד 5 שנים מדהימות עם זוגיות שרק השתבחה ועלתה ונדהמנו כיצד ניתן כל יום לאהוב יותר ולהעריך יותר את האחד את השני. זה קורע את לבי. רמי

 

[meshi4]

תנחומיי...ומשתתפת בצערך ../images/Emo201.gif

המחלה הארורה הזאת....התקווה מלווה אותנו בכל מהלך ועשיה בלעדיה......אבודים. לא יודעת אם יש נחמה בזה.אבל זה שהיית לצידה וסעדת אותה ברגעים הקשים ביותר עד השניה האחרונה. יתנו לך הרגשת נחמה שהיית לצידה ואיפשרת לה סביבה אוהבת. אני יודעת שהרגעים האלה נורא מכאיבים-לראות סבל ודעיכה של היקר לנו ביותר.אלו גם הרגעים והזכרונות שאתה מתמודד איתם עכשיו:למה זה קרה לה? למה היא סבלה כל כך ? וכו'. הפורקן הזה =לשפוך את הלב ולדבר על הכאב .מאוד חשוב .אם זה לשתף חבר קרוב ...אח..או כאן. לא יודעת אם יש לכם ילדים? מאחלת לך שתהיה חזק ועם הזמן תתמלא אופטימיות להמשיך הלאה.

 

[הים רגוע]

לרמי ../images/Emo201.gif../images/Emo24.gif

אין מילים שישכחו את כאבך, הכאב החד , קורע את הלב לגזרים . ורק בעשיה , במצאת תכנים שיעסקו אותך , תמצא את הדרך להתמודד... אהובתך תלווה אותך תמיד , ברגעי שמחה וברגעי כאב , אבל עליך למצא את הדרך להמשיך ולחיות . תזכור תמיד שעשית את המקסמום למענה , תזכור את רגעיכם היפים , תזכור אותה באהבה , ושחרר אותה ממך , כי בטוחני שרוצה אותך חיי ושמח שחיי חיים מלאים,. מאמצת אותך לקרבינו , פה המקום שתוכל לשתף, בכאבך ...

 

[ram1233]

תודה למנחמים

אהובתי מלווה אותי, אני ממשיך ללמוד ממנה מדי יום ואפילו האהבה שלי כלפיה שהגיע בכל פעם לשיא חדש רק הולכת וגוברת. אני לא חושב שהפתרון הוא לשחרר אותה, אלא ללכת כנראה קדימה כאשר היא איתי, חלק ממני, מהעשייה שלי. לקחת את כל מה שהיה לנו, את מה שלמדנו יחד, ולעשות זאת, לצערי לבד. היא דאגה לי כל הזמן, ולכן אני עושה מאמצים ללכת קדימה. זה קשה וקורע. וכעת אני ככ מבולבל.

 

[נסיכת הכוכב]

זה רק 30 ימים

תן לעצמך את הזמן לעכל את הדברים יש דברים שלוקח זמן לעכל , לעבד את האבל לוקח יותר זמן אז אל תקח החלטות תחיה כל יום בשביל אותו היום זה לא פשוט להשאר לבד אחרי אהבה גדולה בת מעט שנים ועם המון חלומות תן לעצמך מעט זמן להתברבר בזמן , זה עדיף על החלטות שתצטער עליהם אחר כך

 

[CHEN39]

רמי

הי, משתתפת בצערך. איבדתי את בעלי לפני כשנתיים. אינך יכול ללמוד דבר מסבלם של אחרים. אני זוכרת את הטירוף, העוצמות של הכאב הבלתי נסבל... גם היום, אמנם לעיתים יותר רחוקות, אני מרגישה את הכאב במלוא עוצמתו. מסכימה איתך שיש למצוא איזושהי דרך לחיות עם הזכרון ולא לשחרר. קשה מאד לשחרר... זה כמעט כמו להתחיל הכל מהתחלה, כמו ללמוד ללכת בלעדיו, לדבר, לישון , לקום ,לעבוד בלעדיו. עדיין לומדת הרבה דברים. כל התנסות היא כחדשה.כל פעולה שהיתה טריוויאלית, היא כבר לא... מאחלת לך להתנסות באומץ ולא בפחד. מחזקת אותך בצערך.

 

[ram1233]

אתמול חוויתי לראשונה כיף מפרוייקט ח

אחרי ימים בעל הרגשתי ריקנות שהחיים הפכו טפלים, פגשתי מכר, והתחלתי לקדם איתו מיזם עסקי אינטרנטי עליו חשבתי מזמן. והיה כיף, יצירתי והלכתי הביתה לראאשונה אחרי פטירת אהבת חיי עם חיוך.

 

[הים רגוע]

רמי

והימים חולפים .. והכאב בלב , אבל בחר בחיים ... אין בררה .. מצא כל יום ממה לשמוח , למה לקום , רק אתה יכול להרים אותך ... רוצהלשמוע ממך על שקומך ,