../images/Emo26.gifדעתי על הפרק../images/Emo70.gif
ייאיי! סוף סוף ההודעה שלי על הפרק הזה לא כלולה בס'. טוב, אז ככה, כמובן שאהבתי את הפרק הזה. והתרגשתי הפעם בדיוק כמו בפעם הראשונה. כל כך שמחתי בשבילו, וכל כך התאכזבתי בשבילו, בגלל הרגל. ועכשיו אני אעבור לניתוח הקטעים העיקריים בפרק:
- האוס והאוס - כמובן שבפרק הזה, אפשר לראות, עד כמה האוס לא שלם עם עצמו. עד כמה שהרגל גורמת לביטחון שלו לדעוך, אך אופיו וטבעו האמיתי לא קשור לכך. הוא אותו האוס שאנחנו מכירים, רק מרגיש סיפוק ושלם עם הגוף שלו, וכעת סביבת החיים שלו לא מעיקה לו. וכל כך ברור, שהאוס לא מכור. כי אם הוא היה באמת מכור, הוא היה ממשיך ליטול ו' בלי קשר לרגל, אז הוא היה מפתח תלות חדשה. אבל לא כך הדבר, התלות שלו בו' היא פיזית לחלוטין, כשכואב לו, הוא חייב את הכדורים, כשלא כואב לו, גם אם ישימו שמנת עליהם הוא לא יטול אותם. |נדגש|- האוס וקמי - בהתחלה כשהאוס הציע לה "לצאת" איתו, אני חשבתי לעצמי, "הו הו, רגע רגע מה הולך כאן?". הוא פשוט רצה לבחון אותה, לבדוק אם כעת יחסה השתנה כלפיו, וזה נכון, וזה אומר, שאכפת לו ממשהיא חושבת עליו. או שפשוט הוא סתם רוצה לדעת (כפי שהוא אמר פעם לצ'ייס). וכשהיא אמרה לו שההזמנה הזו אולי בגלל יחסו למצב שלו, ושהיא עובדת שלו, בהתחלה אמרתי לעצמי: "היי! יא מפגרת! מה את מסרבת לו?" אבל אחר כך חשבתי בהגיון והבנתי, שהיא הייתה שמחה לצאת איתו, אבל היא יודעת שאם היא כן, אז היא תרגיש שהיא מנצלת אותו, למרות שזה יכול להיות הדדי, אבל זה לא צוין מההתחלה, בגלוי. ומאוד אהבתי איך שהיא אמרה לו "אתה לא בריא" זה כל כך נכון! ובעל כל כך הרבה משמעויות! והאוס צודק, היא באמת איבדה בו עניין.
- האוס וג'ימי - וואיי! כמה שאני אוהבת את השיחות שלהם! זו פשוט עבודת קודש מה שהכותבים עושים. ווילסון, הרבה יותר אפל עם האוס בעונה הזו, כפי שאפשר לשים לב כבר בפרק הראשון. אני מסכימה עם ג'ימי, האוס לא היה צריך לדעת שהוא צדק במקרה הזה. כי אפיל להאוס צריך להיות גבולות, ובגלל שאנחנו יודעים שאין לו, אז האפשרות המתאימה ביותר היא "כולם משקרים". האוס מבין שהוא לא הכל יכול, אבל הוא צריך לדעת שאחרים גם יודעים את זה. עכשיו, בפעם ה12, אני מבינה את ג'ימי הרבה יותר טוב מקודם. ובכלל, אם כבר מדברים על ג'ימי, לדעתי, הוא מייצג אותנו, אלה שאכפת להם מהאוס אבל אלה שגם רוצים להגיב לו, להתנגד לו מידי פעם. ג'ימי מייצג את המצפון והמוסר שזה מנוגד כמעט לחלוטין להאוס, אבל היופי שבזה, זה שהם משלימים אחד את השני בצורה כ"כ פרדוקסלית, עד כדי גאונות.
- האוס וקאדי - הפעם הראשונה שהאוס בא להציק לה עד הבית שלה! האוס לא הקניט אותה בפרק! הציק לה בעניין הרפואי, אבל לא נפשית! 0= והתרגשתי כשקאדי התרגשה
. הרגשתי את החמלה שבי מתפרצת. בעייני זה השיא של הפרק, זה שהמטופל נרפא וקם, ורגשותיה החמלתיים מתפרצים. יש כאלה שהתווכחו איתי ואמרו שהשיא הוא השיחה שלה עם ג'ימי, אבל אני חולקת איתם, למרות שזה היה קטע חזק.
עוד קטעים שאהבתי בפרק: - כשהאוס והצוות היו בחדר הגדול עם הצילומים, קמרון התנגדה לטיפול, האוס ציפה מפורמן שיסכים איתו, אך הוא לא. וצ'ייס, כמו אהבל, "כמה מ"מ?" הוא בכלל, בכלל, בכלל לא התפתח! נשאר אותו פחדן! לא עומד על שלו, אלא פשוט עושה משהאוס אומר לו, כי האו הבוס שלו, אבל הוא הבוס גם של קמי ואריק, והם כן התנגדו לו. - הקטע עם הסקייטבורד! בלתי נשכח! פשוט מעולה! - הקטע עם הויקודין, היה חזק, הרגשתי ממש את ההתאכזבות העולה בו. - הקטע של "היא הודתה לך! למה" בהאמרון, היה ממש חמוד! - קאדי הרבה יותר מצחיקה אותי בעונה הזו. - הקטע עם הבחורה, המטופלת, היה אכזרי אבל משעשע! אח סאדיסטית שכמותי. בפעם הראשונה שראיתי את המצית ככה, מה זה נבהלתי, אבל בוא זמנית זה הצחיק אותי (כני זה לא קורה לי וכי אני יודעת שזו סידרה). - הקטע שבו האוס מודיע לאישתו של המטופל המשותק על הטיפול, וקמרון מסבירה לה שזה מסוכן. האוס מעמיד אותה בהחלטה לגביי חיו של בעלה! זה דומה מאוד לקטע עם סטייסי לדעתי. כן כן, רק אל תהרגו אותי, אני יודעת, שהאוס היה במצב הרבה יותר טוב ממנו, ושהוא היה מסוגל להחליט בעצמו, אבל העניין העיקרי הוא - חיים מול מוות! ולפעמים מטופל, לא יכול לחשוב בהגיון, האוס אז לא היה באמת אובייקטיבי לגביו. הוא פשוט לא סמך על סטייסי. אח, שיהיה. לסיום, אין כמו הפרק ה1 של העונה הזו. למרות שאני הכי אוהבת את 1.01, כי זה ה-פילוט, ה-התחלה. הפרק הזה, גרם לי להתרגש הרבה יותר מהפיילוט. מסקנה - שום דבר לא ירגש אותי עד כדי כך כמו לראות את האוס הולך כרגיל. נ.ב אם הגעתם לשורה הזו, אני מעריכה את המאמץ שלכם והיחס המתבטא בכבוד כלפיי.
כי לא כל אחד היה מוכן לקרוא את כל זה. לילה טוב אנה
