3.01 "משמעות" -- "Meaning"
- פותח הנושא YaEl 15
- פורסם בתאריך
לוויתן ורוד
New member
הטלוויזיה השתגעה גם לי
מממ. אה. והגעתי למסקנה שאני כן אוהבת את האוס ככה..
או.קי - לא הבנתי עוד מצפייה הראשונה --
אחרי שהאיש (ריצ'ארד
) לא הזיז את השרירים שלו למשך 8 שנים, פתאום הוא יכול לזוז בצורה כזו? טובב... חח... אני באמת לא מבינה בזה מספיק כדי לדעת... הקלטתי! למרות שהייתה תקלה באמצע
ענק! אני ממש אוהבת את הפרק הזה... וגם אני מתגעגעת למקל... זה לא היה נחמד מצד ווילסון לא להאמין לו
ואני חושבת שהוא צריך לסמוך על התחושות של האוס, שהוא יודע לזהות כאב בשריר...ובכלל, לא אהבתי את ווילסון בפרק הזה. הרגע הבנתי מה חסר בפרק -- קליניק! אבל לא נורא, היה מעולה גם בלי. וואוו, אני מחכה בקוצר רוח לפרק הבא....
אחרי שהאיש (ריצ'ארד
devils play thing
New member
קיצ'יטיזציה
אני לא מבינה גדולה ברפואה, אבל אני יכולה להגיד כמעט בביטחון שבנאדם שהיה משותק ולא הזיז את השרירים 8 שנים, לא יוכל לנוע ככה מהרגע הראשון אפילו אם טיפלו בגורם לשיתוק. אני כמעט בטוחה שיש ניוון שרירים או איזה חרטה, ופשוט בלתי אפשרי לי להאמין שפתאום הוא זז ככה. אני שונאת שעושים יפוי של המציאות. גם אותי קצת הרגיז הקטע הזה.
אני לא מבינה גדולה ברפואה, אבל אני יכולה להגיד כמעט בביטחון שבנאדם שהיה משותק ולא הזיז את השרירים 8 שנים, לא יוכל לנוע ככה מהרגע הראשון אפילו אם טיפלו בגורם לשיתוק. אני כמעט בטוחה שיש ניוון שרירים או איזה חרטה, ופשוט בלתי אפשרי לי להאמין שפתאום הוא זז ככה. אני שונאת שעושים יפוי של המציאות. גם אותי קצת הרגיז הקטע הזה.
ככה זה
התוכנית לא ממש הגיונית מבחינה רפואית אבל בעיקרון האוס גילה שמקור השיתוק הוא לא הסרטן ושיש תרופה לדיכוי הגורם כך שיוכלו לגרון לו ללכת לדבר וכו' וכו'... איך הוא זכר ללכת אני לא יודעת אבל זה כמו שחיילים שנפצעים הם נלחמים על החיים שלהם והם לא מרגישים את הכאב עד אחרי הקרב יש הרבה חיילים שסיפרו שירו בהם והם לא הרגישו. הכח הזה הוא האחוזים שאנחנו לא מנצלים בשגרה רק כשיש משהו קיצוני שמאיים על החיים שלנו. ניצול היכולת השיכלית שלנו היא רק בין 5% ל7% שאר האחוזים שאנחנו לא משתמשים בהם משומשים רק במקרים קיצוניים האיש הרי היה קיים בתוך גוף שבקושי זז והוא התרגש מהיכולת הזו הוא דיי רעז ולא היה יציב וסביר להניח שאחר כך הלך להרבה מאוד שיקומים וכו'....
התוכנית לא ממש הגיונית מבחינה רפואית אבל בעיקרון האוס גילה שמקור השיתוק הוא לא הסרטן ושיש תרופה לדיכוי הגורם כך שיוכלו לגרון לו ללכת לדבר וכו' וכו'... איך הוא זכר ללכת אני לא יודעת אבל זה כמו שחיילים שנפצעים הם נלחמים על החיים שלהם והם לא מרגישים את הכאב עד אחרי הקרב יש הרבה חיילים שסיפרו שירו בהם והם לא הרגישו. הכח הזה הוא האחוזים שאנחנו לא מנצלים בשגרה רק כשיש משהו קיצוני שמאיים על החיים שלנו. ניצול היכולת השיכלית שלנו היא רק בין 5% ל7% שאר האחוזים שאנחנו לא משתמשים בהם משומשים רק במקרים קיצוניים האיש הרי היה קיים בתוך גוף שבקושי זז והוא התרגש מהיכולת הזו הוא דיי רעז ולא היה יציב וסביר להניח שאחר כך הלך להרבה מאוד שיקומים וכו'....
אני חייבת לומר שאני מאוכזבת.
כלומר, אה! אני לא אוהבת האוס לא צולע וכן רגיש ומפקפק בעצמו ואיכ. אני רוצה את ההאוס שלי ציני ומאגניב ושנון ואנטיפת. מה קורה פה? אני ממש ממש ממש מקווה שהוא יחזור להיות ההאוס שאנחנו מכירים. ממש ממש מקווה. אה, ואם הוא יחזור להיות צולע זה נחמד, גם. ארג. חוץ מזה, קמרון נהייתה מעצבנת (אנחנו אוהבים אותה כשהיא מאוהבת בהאוס ורכרוכית [כלומר, לא אוהבים, אבל, טוב, שיהיה]. היא מעצבנת כשהיא עומדת על שלה. ומה קורה בין ווילסון וקאדי? זה הופך להיות שקוף לחלוטין שמשהו הולך לקרות ביניהם. נקודת האור היחידה של הפרק (מעבר לעובדה שזה האוס![!!!!!!!!!!!!!!!!!!1]) היו הסצינות השחורות המטושטשות של האוס רץ והכל. ובוהה בדם של עצמו. וזורק ענבים (מה זה היה, באמת?) על האיש. ובורח לקמרון. אבל זה באמת היה הכל. שאלון לאלה שלא צפו בעונה השלישית (יש כאלה!) מתרגשים? התרגשתי, כן. מה אתם מצפים מהעונה השלישית? להיות גאונית כמו שאר העונות, ולהביא לנו האוס גאוני כמו תמיד [מה ש, כמו שהבהרתי קודם, לא ממש התקיים הפרק. כלומר, זה לא שלא אהבתי את הפרק, ויש בו דברים טובים, אבל הוא פשוט... לא האוס-י. האוס לא ממורמר זה רע, מצטערת לומר], ושייפתחו מערכות יחסים יותר [מה שכן עשו]. מה הדבר הכי הזוי שיכול לקרות? האוס / פורמן? דונו. בסוף העונה הקודמת, לפני שהאוס איבד את ההכרה, הוא ביקש קטמין. מה לדעתכם יקרה עם זה? הייתי שמחה אם לא היה קורה כלום, אבל, טוב... ארג. הצלחתם להימנע מקריאת ספויילרים/תמונות מהעונה השלישית? אני מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד גאה לומר שכן. לפי התקציר, איך נראה לכם הפרק? הקייסים היו מעניינים, אני חייבת לומר.
כלומר, אה! אני לא אוהבת האוס לא צולע וכן רגיש ומפקפק בעצמו ואיכ. אני רוצה את ההאוס שלי ציני ומאגניב ושנון ואנטיפת. מה קורה פה? אני ממש ממש ממש מקווה שהוא יחזור להיות ההאוס שאנחנו מכירים. ממש ממש מקווה. אה, ואם הוא יחזור להיות צולע זה נחמד, גם. ארג. חוץ מזה, קמרון נהייתה מעצבנת (אנחנו אוהבים אותה כשהיא מאוהבת בהאוס ורכרוכית [כלומר, לא אוהבים, אבל, טוב, שיהיה]. היא מעצבנת כשהיא עומדת על שלה. ומה קורה בין ווילסון וקאדי? זה הופך להיות שקוף לחלוטין שמשהו הולך לקרות ביניהם. נקודת האור היחידה של הפרק (מעבר לעובדה שזה האוס![!!!!!!!!!!!!!!!!!!1]) היו הסצינות השחורות המטושטשות של האוס רץ והכל. ובוהה בדם של עצמו. וזורק ענבים (מה זה היה, באמת?) על האיש. ובורח לקמרון. אבל זה באמת היה הכל. שאלון לאלה שלא צפו בעונה השלישית (יש כאלה!) מתרגשים? התרגשתי, כן. מה אתם מצפים מהעונה השלישית? להיות גאונית כמו שאר העונות, ולהביא לנו האוס גאוני כמו תמיד [מה ש, כמו שהבהרתי קודם, לא ממש התקיים הפרק. כלומר, זה לא שלא אהבתי את הפרק, ויש בו דברים טובים, אבל הוא פשוט... לא האוס-י. האוס לא ממורמר זה רע, מצטערת לומר], ושייפתחו מערכות יחסים יותר [מה שכן עשו]. מה הדבר הכי הזוי שיכול לקרות? האוס / פורמן? דונו. בסוף העונה הקודמת, לפני שהאוס איבד את ההכרה, הוא ביקש קטמין. מה לדעתכם יקרה עם זה? הייתי שמחה אם לא היה קורה כלום, אבל, טוב... ארג. הצלחתם להימנע מקריאת ספויילרים/תמונות מהעונה השלישית? אני מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד גאה לומר שכן. לפי התקציר, איך נראה לכם הפרק? הקייסים היו מעניינים, אני חייבת לומר.
אנה בננה הממושקפת
New member
שיו! אבל הוא כן אנטיפת!
אני לא רק לך מגיבה, אני מגיבה לכל אלה שלא אהבו שהאוס הולך כרגיל! זה לא קשור לאופי שלו! הוא אותו האנטיפת, ציני,ולא מוסרי!... הוא פשוט משוחרר ומסופק עם עצמו! אבל זה לא אומר שטבעו השתנה! ואני לא הרגשתי בכלל שיש שינוי באופי שלו! יואו, זה באמת אכזרי
נו טוב, יש לנו דעות שונות. אבל לא חשבתי שתחשבו שהוא שונה. הפתעתם אותי.
אני לא רק לך מגיבה, אני מגיבה לכל אלה שלא אהבו שהאוס הולך כרגיל! זה לא קשור לאופי שלו! הוא אותו האנטיפת, ציני,ולא מוסרי!... הוא פשוט משוחרר ומסופק עם עצמו! אבל זה לא אומר שטבעו השתנה! ואני לא הרגשתי בכלל שיש שינוי באופי שלו! יואו, זה באמת אכזרי
o r t a l i t
New member
נכון ?!?!
איתך לגמרי אנה !! הוא אפילו כל הזמן מתעסק בזה שבגלל שהוא - הוא, הוא לא מצליח להרגיש, גם אם הוא רוצה וזה. [כתבתי 2 פעמים ברצף "הוא" חח :]
איתך לגמרי אנה !! הוא אפילו כל הזמן מתעסק בזה שבגלל שהוא - הוא, הוא לא מצליח להרגיש, גם אם הוא רוצה וזה. [כתבתי 2 פעמים ברצף "הוא" חח :]
הוא הרבה פחות אנטיפת מכרגיל.
הוא עדיין לא מוסרי, אבל אתה לא יכול להיות ציני ורגיש, ובפרק הזה, מה לעשות, הוא היה רגיש. ציניות פועלת על הנקודות הרגישות יותר של אנשים ופוגעת בהם, ואם האוס מעדיף לא לפגוע בהם הוא לא יכול להיות ציני באותה מידה שהיה לפני ההזיות. אנטיפת? הוא ניסה לגרום לחולה להרגיש בנוח, הוא דיבר עם הילד והאמא מרצונו ולא כדי להשיג פרטים... זה לא משהו שאדם ששונא חברה היה עושה. זה לא משהו שהאוס של עונות 1 - 2 היה עושה. אז נכון, היה את המקרה של היוגאיסטית (!) שהיווה פחות או יותר ניגוד לדרך הטיפול והרגישות של האוס למטופל חולה המוח ומשפחתו (וגם הראה את חוסר המוסריות שלו, כמובן, שזה תמיד טוב), אבל זה לא היה מספיק וברור מאוד שניסו להדגיש את הרגישות החדשה של האוס. כלומר, כשהאישה של חולה המוח אמרה שהוא לא שאר הרופאים שמנסים להציל אנשים ולא מתייחסים לאיכות החיים שלהם והכל, וגם בשיחות עם ווילסון. מה שכן, אני חושבת שעניין הרגישות הוא בעצם מבחינת ניסיון להאוס, משחק, לראות איך זה להציל חיים ולהיות נחמד, ואני מאוד מקווה שיחליט שזה פחות מהנה מלהיות אנטיפת ויחזור להאוס הקודם. איך השחרור והסיפוק שלו התבטאו בפרק, בדיוק? אני לא ראיתי שום קטעים שהציגו את זה.
הוא עדיין לא מוסרי, אבל אתה לא יכול להיות ציני ורגיש, ובפרק הזה, מה לעשות, הוא היה רגיש. ציניות פועלת על הנקודות הרגישות יותר של אנשים ופוגעת בהם, ואם האוס מעדיף לא לפגוע בהם הוא לא יכול להיות ציני באותה מידה שהיה לפני ההזיות. אנטיפת? הוא ניסה לגרום לחולה להרגיש בנוח, הוא דיבר עם הילד והאמא מרצונו ולא כדי להשיג פרטים... זה לא משהו שאדם ששונא חברה היה עושה. זה לא משהו שהאוס של עונות 1 - 2 היה עושה. אז נכון, היה את המקרה של היוגאיסטית (!) שהיווה פחות או יותר ניגוד לדרך הטיפול והרגישות של האוס למטופל חולה המוח ומשפחתו (וגם הראה את חוסר המוסריות שלו, כמובן, שזה תמיד טוב), אבל זה לא היה מספיק וברור מאוד שניסו להדגיש את הרגישות החדשה של האוס. כלומר, כשהאישה של חולה המוח אמרה שהוא לא שאר הרופאים שמנסים להציל אנשים ולא מתייחסים לאיכות החיים שלהם והכל, וגם בשיחות עם ווילסון. מה שכן, אני חושבת שעניין הרגישות הוא בעצם מבחינת ניסיון להאוס, משחק, לראות איך זה להציל חיים ולהיות נחמד, ואני מאוד מקווה שיחליט שזה פחות מהנה מלהיות אנטיפת ויחזור להאוס הקודם. איך השחרור והסיפוק שלו התבטאו בפרק, בדיוק? אני לא ראיתי שום קטעים שהציגו את זה.
The Immortal Me
New member
../images/Emo45.gif אני מסכימה מאוד../images/Emo70.gif../images/Emo210.gif
למרות ש, בניגוד אלייך, לא מצאתי את הקייסים מעניינים. פרק מאכזב למדי, לטעמי. האוס עצבן אותי עד מאוד. רוני
.
למרות ש, בניגוד אלייך, לא מצאתי את הקייסים מעניינים. פרק מאכזב למדי, לטעמי. האוס עצבן אותי עד מאוד. רוני
אנה בננה הממושקפת
New member
מגיבה בהודה הזו ל-G House ו devils play thing
ל- G House לדעתי, הוא הביע את המילים האלה, מתוך סקרנות, מתוך ניסיון, כפי שציינת בהודעתך גם. אני לא חושבת שהוא היה רגיש, הוא אמר את המילים כדי לבדוק את זה. קודם לכן, לא עניין אותו בכלל לבדוק, עכשיו, הוא נותן לעצמו להשתחרר ולחשוב על דברים אחרים, חוץ מהכאב שלו. הוא הרגיש מסופק עם עצמו, לא ראאית איך הוא הסתכל על הבחורה בקטע של הסקייטבורד? שפת הגוף שלו שונה לגמריי, ההופעה שלו שונה לחלוטין (אבל האופי לא). הוא משוחרר, והוא נותן לעצמו לעשות דברים שלא רצהלעשות קודם לכן. ולדעתי הוא כן היה ציני בפרק. ל- devils play thing (בקשר להודעה שלך למטה). לדעתי, הוא לא לקח את הקייסים כי הוא חיפש תשובה, אלא כפי שאמרת, כדי למצוא משמעות. למצוא אישור בנוסף לכך. כן כן, גם האוס מעוניין באישור. אחרי איזה חודשים של "ניוון מקצועי" כמובן שהוא רצה למצוא חידה חדשה, אבל הוא רצה משהו מעבר לזה. אני מסכימה איתך במובן מסויים, שהאוס רוצה לברוח ולא להרגיש, הוא מתעסק בזה כל הזמן. אבל לדעתי, באמת כואב לו. ואני לא מרגישה שלהאוס יש במה להאיחז בכלל. האומללות שלו, לא הופכת אותו למי שהוא, אלא מאפיינת את ההחלטות שלו, וסביבת החיים שלו. אולי הוא דמות שטוחה עבורך, כי הוא לא מתקדם לשום מקום, לא עושה משהו עם החיים שלו. אבל ברגע, שאין לך במה להאחז, מה הטעם להתקדם? חוץ מפשוט להתמודד ולהתמקד במקצוע, - האוס. אני לא חושבת שבנאדם כל כך מגובש, עם תפיסות חיים כשלו, מסוגל להאחז במשהו, כל חייו. אנשים לא משתנים, אבל מה לעשות זו דמות, והיא כפופה ליוצרים שלה, וזה מבאס. שיהיה...
ל- G House לדעתי, הוא הביע את המילים האלה, מתוך סקרנות, מתוך ניסיון, כפי שציינת בהודעתך גם. אני לא חושבת שהוא היה רגיש, הוא אמר את המילים כדי לבדוק את זה. קודם לכן, לא עניין אותו בכלל לבדוק, עכשיו, הוא נותן לעצמו להשתחרר ולחשוב על דברים אחרים, חוץ מהכאב שלו. הוא הרגיש מסופק עם עצמו, לא ראאית איך הוא הסתכל על הבחורה בקטע של הסקייטבורד? שפת הגוף שלו שונה לגמריי, ההופעה שלו שונה לחלוטין (אבל האופי לא). הוא משוחרר, והוא נותן לעצמו לעשות דברים שלא רצהלעשות קודם לכן. ולדעתי הוא כן היה ציני בפרק. ל- devils play thing (בקשר להודעה שלך למטה). לדעתי, הוא לא לקח את הקייסים כי הוא חיפש תשובה, אלא כפי שאמרת, כדי למצוא משמעות. למצוא אישור בנוסף לכך. כן כן, גם האוס מעוניין באישור. אחרי איזה חודשים של "ניוון מקצועי" כמובן שהוא רצה למצוא חידה חדשה, אבל הוא רצה משהו מעבר לזה. אני מסכימה איתך במובן מסויים, שהאוס רוצה לברוח ולא להרגיש, הוא מתעסק בזה כל הזמן. אבל לדעתי, באמת כואב לו. ואני לא מרגישה שלהאוס יש במה להאיחז בכלל. האומללות שלו, לא הופכת אותו למי שהוא, אלא מאפיינת את ההחלטות שלו, וסביבת החיים שלו. אולי הוא דמות שטוחה עבורך, כי הוא לא מתקדם לשום מקום, לא עושה משהו עם החיים שלו. אבל ברגע, שאין לך במה להאחז, מה הטעם להתקדם? חוץ מפשוט להתמודד ולהתמקד במקצוע, - האוס. אני לא חושבת שבנאדם כל כך מגובש, עם תפיסות חיים כשלו, מסוגל להאחז במשהו, כל חייו. אנשים לא משתנים, אבל מה לעשות זו דמות, והיא כפופה ליוצרים שלה, וזה מבאס. שיהיה...
אנה בננה הממושקפת
New member
הודה = הודעה*** ><
devils play thing
New member
מסכימה איתך שהוא עדיין צריך את
האישור לגאונות שלו, בגלל זה לדעתי הוא לקח את 2 המקרים. המקרה עם הבחורה והאיש הנכה. הבחורה היא מקרה האוסי טיפוסי, וכך גם הוא התייחס אליה (הוא היה מגעיל וציני כרגיל) אבל אני חושבת שהמקרה השני היה בשבילו סוג של נסיון, נסיון אולי שיהיה לו אכפת. נסיון להסתכל על הבנאדם ולא על המחלה. הוא גם לא נוטה בד"כ לדבר על האדם, על איכות החיים שלו, ובפרק הזה הוא עשה את זה. וזה סימן של רצון לשינוי, של יציאה מהדיכאון. אבל מה? הוא לא יודע מה הוא אמור להרגיש, ואולי הוא לא הרגיש מה שהוא ציפה, או לא קיבל את המשמעות שהוא קיווה לה, אז הוא (אולי אפילו באופן לא מודע) גלש להרגלים הישנים שלו, לחיפוש אובססבי אחרי החידה, במקרה (שלכאורה) אין בו שום בעיה דיאגנוסטית. היה קשה לו להתמודד לדעתי עם המשימה שהוא נתן לעצמו, להסתכל על הבן אדם- אז הוא ברח למה שהוא יודע הכי טוב, המחלה, ריקון הרגש. להאוס אין באמת במה להיאחז. בגלל זה הוא מנסה להיאחז בדיכאון שלו, בהרס העצמי שלו. זה לא באמת משהו טוב להיאחז בו, אבל זה המנגנון ההגנה הכי אפקטיבי שהוא הכיר. הדיכאון שלו במובן מסויים הוא מה שמחזיק אותו בחיים. הוא מפחד להרגיש, הוא מפחד לחיות ולכן הוא מתחבא מאחורי האומללות. דיכאון זה אכן מנגנון הגנה במונחים פסיכולוגים ויש בו הגיון רב. אלא מה? הוא גובה מחיר רב. אז הוא מחזיק מעמד כמה שנים, אבל האוס הגיע למסקנה שהמחיר שהוא גובה רב מדי והוא רוצה לצאת ממנו. ורואים את זה ביוזמות החדשות שלו, הפסקת הכדורים, הרגל שהחלימה, והכי חשוב, הנסיון להרגיש. אבל מה? הוא לא כ"כ יודע איך עושים את זה ולכן הרגרסיות- הכדורים, הרגל, חזרה למאפיינים פאטולוגים ישנים כמו האובססיה אחרי "החידה". לכן אמרתי שיש פה הצגה יחסית מדוייקת של המציאות הנפשית של אדם כזה בשלב כזה. להציג את האוס שחוזר מהחופשה כאדם מאושר, שלם עם עצמו, מודע לעצמו, מחובר לעצמו- תהיה טעות, כי יציאה מהדיכאון לא נגמרת בהחלטה לצאת ממנו, (ובלי קשר, זה גם יהיה משעמם מבחינה עלילתית) אבל היא כן נקודת מפנה ורואים את זה- רואים את זה בפרק הראשון ומעניין יהיה לדעת לאיזה כיוון הוא יקח את זה מכאן. אני לא מסכימה איתך שההתקדמות היחידה שיש להאוס לעשות היא התקדמות מקצועית. כלומר זה מה שהוא עשה עד עכשיו, ולמען האמת, אני לא רואה איפה עוד יש לו להתקדם בתחום הזה. ובעצם, דווקא ההתקדמות הכ"כ גדולה בעבודה היא מה שעוצרת אותו, זאת דווקא הייתה הבריחה שלו. אומרים שכשלבנאדם יש נכות, למשל עיוורון, שאר החושים שלו מתחדדים. ואצל האוס יש מקרה דומה. יש לו נכות רגשית, ולכן העיסוק האובססיבי בפיתרון ה"חידות" גבר כ"כ. זה היה אמצעי נוח בשבילו לא להתמקד בבעיה האמיתית שלו. להאוס אכן אין במה להאחז כרגע (רק בדיכאון, אבל זו היאחזות רדודה וריקה מכל תוכן), וזו בדיוק הסיבה שכן יש לו לאן להתקדם. ההתקדמות האמיתית שהוא צריך לעשות היא במציאת משמעות, אבל זה קשה. וזו בדיוק הדילמה שהפרק הזה הציג. ולגבי המשפט האחרון שלך- אני לא יכולה יותר שלא להסכים איתך. אנשים כן משתנים, שינויים אדירים. בטלוויזיה ומחוצה לה.
האישור לגאונות שלו, בגלל זה לדעתי הוא לקח את 2 המקרים. המקרה עם הבחורה והאיש הנכה. הבחורה היא מקרה האוסי טיפוסי, וכך גם הוא התייחס אליה (הוא היה מגעיל וציני כרגיל) אבל אני חושבת שהמקרה השני היה בשבילו סוג של נסיון, נסיון אולי שיהיה לו אכפת. נסיון להסתכל על הבנאדם ולא על המחלה. הוא גם לא נוטה בד"כ לדבר על האדם, על איכות החיים שלו, ובפרק הזה הוא עשה את זה. וזה סימן של רצון לשינוי, של יציאה מהדיכאון. אבל מה? הוא לא יודע מה הוא אמור להרגיש, ואולי הוא לא הרגיש מה שהוא ציפה, או לא קיבל את המשמעות שהוא קיווה לה, אז הוא (אולי אפילו באופן לא מודע) גלש להרגלים הישנים שלו, לחיפוש אובססבי אחרי החידה, במקרה (שלכאורה) אין בו שום בעיה דיאגנוסטית. היה קשה לו להתמודד לדעתי עם המשימה שהוא נתן לעצמו, להסתכל על הבן אדם- אז הוא ברח למה שהוא יודע הכי טוב, המחלה, ריקון הרגש. להאוס אין באמת במה להיאחז. בגלל זה הוא מנסה להיאחז בדיכאון שלו, בהרס העצמי שלו. זה לא באמת משהו טוב להיאחז בו, אבל זה המנגנון ההגנה הכי אפקטיבי שהוא הכיר. הדיכאון שלו במובן מסויים הוא מה שמחזיק אותו בחיים. הוא מפחד להרגיש, הוא מפחד לחיות ולכן הוא מתחבא מאחורי האומללות. דיכאון זה אכן מנגנון הגנה במונחים פסיכולוגים ויש בו הגיון רב. אלא מה? הוא גובה מחיר רב. אז הוא מחזיק מעמד כמה שנים, אבל האוס הגיע למסקנה שהמחיר שהוא גובה רב מדי והוא רוצה לצאת ממנו. ורואים את זה ביוזמות החדשות שלו, הפסקת הכדורים, הרגל שהחלימה, והכי חשוב, הנסיון להרגיש. אבל מה? הוא לא כ"כ יודע איך עושים את זה ולכן הרגרסיות- הכדורים, הרגל, חזרה למאפיינים פאטולוגים ישנים כמו האובססיה אחרי "החידה". לכן אמרתי שיש פה הצגה יחסית מדוייקת של המציאות הנפשית של אדם כזה בשלב כזה. להציג את האוס שחוזר מהחופשה כאדם מאושר, שלם עם עצמו, מודע לעצמו, מחובר לעצמו- תהיה טעות, כי יציאה מהדיכאון לא נגמרת בהחלטה לצאת ממנו, (ובלי קשר, זה גם יהיה משעמם מבחינה עלילתית) אבל היא כן נקודת מפנה ורואים את זה- רואים את זה בפרק הראשון ומעניין יהיה לדעת לאיזה כיוון הוא יקח את זה מכאן. אני לא מסכימה איתך שההתקדמות היחידה שיש להאוס לעשות היא התקדמות מקצועית. כלומר זה מה שהוא עשה עד עכשיו, ולמען האמת, אני לא רואה איפה עוד יש לו להתקדם בתחום הזה. ובעצם, דווקא ההתקדמות הכ"כ גדולה בעבודה היא מה שעוצרת אותו, זאת דווקא הייתה הבריחה שלו. אומרים שכשלבנאדם יש נכות, למשל עיוורון, שאר החושים שלו מתחדדים. ואצל האוס יש מקרה דומה. יש לו נכות רגשית, ולכן העיסוק האובססיבי בפיתרון ה"חידות" גבר כ"כ. זה היה אמצעי נוח בשבילו לא להתמקד בבעיה האמיתית שלו. להאוס אכן אין במה להאחז כרגע (רק בדיכאון, אבל זו היאחזות רדודה וריקה מכל תוכן), וזו בדיוק הסיבה שכן יש לו לאן להתקדם. ההתקדמות האמיתית שהוא צריך לעשות היא במציאת משמעות, אבל זה קשה. וזו בדיוק הדילמה שהפרק הזה הציג. ולגבי המשפט האחרון שלך- אני לא יכולה יותר שלא להסכים איתך. אנשים כן משתנים, שינויים אדירים. בטלוויזיה ומחוצה לה.
אנה בננה הממושקפת
New member
אמממ...
מסכימה איתך לגבי משאמרת בהתחלה. ולאנשים יש תקופות מיוחדות, שבהם הם מתרככים, מתקשים. מנסים ולא, משנים את החיים שלהם, (לא תמיד) אבל לא את עצמם. אני לא מתכוונת על התפתחות רגשית, אני מתכוונת לבנאדם שמגובש עם עצמו. לא משנה עד כמה בנאדם ישלה את עצמו, שהוא מישהו אחר, הטבע שלו לא משתנה. בשבילו, הוא מישהו אחר, וזה מספיק. אבל הטבע האמיתי שלו לא יעלם. נו טוב, סוף סוף, אחרי כל כך הרבה זמן, יש חפירות מעניינות בפורום.
מסכימה איתך לגבי משאמרת בהתחלה. ולאנשים יש תקופות מיוחדות, שבהם הם מתרככים, מתקשים. מנסים ולא, משנים את החיים שלהם, (לא תמיד) אבל לא את עצמם. אני לא מתכוונת על התפתחות רגשית, אני מתכוונת לבנאדם שמגובש עם עצמו. לא משנה עד כמה בנאדם ישלה את עצמו, שהוא מישהו אחר, הטבע שלו לא משתנה. בשבילו, הוא מישהו אחר, וזה מספיק. אבל הטבע האמיתי שלו לא יעלם. נו טוב, סוף סוף, אחרי כל כך הרבה זמן, יש חפירות מעניינות בפורום.
devils play thing
New member
../images/Emo27.gif
אני לא חושבת שמה שעבר על האוס הפרק האחרון היה קשור להתרככות/התקשות
אני לא חושבת שהאוס מגובש על עצמו. לפחות לא מבחינה רגשית וזה חלק מאוד חשוב ובכלל לא משני.
אני לא מאמינה ב"טבע אמיתי"- אין דבר כזה. ובן אדם כן יכול להשתנות מקצה לקצה. ולא, אני לא חושבת שהשינוי שהאוס זקוק לו- הוא להפוך לאיש חביב וטוב לב, ורדרד וקיצ'י שיוצא לטייל בשדות עם ארנבות לבנים, אם זה מה שאת חושבת, וזה לא הכיוון שלו בכלל. השינוי שהוא צריך לעשות אחר לגמרי. ואני שמחה שמצאת את החפירה שלי מעניינת
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.