3 עצות
אדם לכד ציפור ע"י עורמה ומלכודת. הציפור אמרה לו: "או אדוני האציל, אכלת בחייך הרבה שוורים וכבשים, וזה לא השביע את רעבונך, האם אני אשביע את רעבונך? שחרר אותי, ואני אתן לך 3 עצות. את העצה הראשונה אני אתן לך כשאני אהיה עדיין בכף ידך, את השניה כאשר אני אשב על גג ביתך, ואת השלישית מהעץ." "העצה הראשונה מידך, אל תאמין להבלים, ולא משנה מפי מי נאמרו." האדם שיחרר את הציפור והיא מגג ביתו המשיכה, "העצה השניה: אל תתאבל על העבר. ואל תתחרת על מה שחלף". עדיין מגג הבית הציפור המשיכה, "בתוכי ישנה פנינה אחת גדולה ויקרה, השוקלת חצי קילו, והיא יכלה להיות שלך. אתה פיספסת אותה וכעת לא תמצא כדוגמתה בעולם כולו." בשומעו את זה החל האדם לצעוק ולבכות בקולי קולות. הציפור אמרה לו, "האם לא הזהרתי אותך, באומרי אל תתאבל על העבר ועל מה שחלף? למה אתה מתאבל על מה שחלף? האם אתה לא הבנת אותי או שמה אתה חירש? ומה לגבי העצה הראשונה שנתתי לך, אל תאמין להבלים? אני בעצמי לא שוקלת חצי קילו, אז איך יכול להיות שחצי קילו נמצא בתוכי?" האדם נרגע מהצער שלו ואמר לציפור, "אנא ממך תני לי את העצה השלישית". "טוב", ענתה הציפור, "אך אחרי שראיתי איך אתה מיישם את עצותי הראשונות בטוחה אני שגם השלישית תהיה חסרת ערך! לתת עצה לאדם ישן ובור זה כמו לשתול זרע באדמה עקרה. או במילים אחרות, אל תתן זרע של חוכמה לטיפש."
אדם לכד ציפור ע"י עורמה ומלכודת. הציפור אמרה לו: "או אדוני האציל, אכלת בחייך הרבה שוורים וכבשים, וזה לא השביע את רעבונך, האם אני אשביע את רעבונך? שחרר אותי, ואני אתן לך 3 עצות. את העצה הראשונה אני אתן לך כשאני אהיה עדיין בכף ידך, את השניה כאשר אני אשב על גג ביתך, ואת השלישית מהעץ." "העצה הראשונה מידך, אל תאמין להבלים, ולא משנה מפי מי נאמרו." האדם שיחרר את הציפור והיא מגג ביתו המשיכה, "העצה השניה: אל תתאבל על העבר. ואל תתחרת על מה שחלף". עדיין מגג הבית הציפור המשיכה, "בתוכי ישנה פנינה אחת גדולה ויקרה, השוקלת חצי קילו, והיא יכלה להיות שלך. אתה פיספסת אותה וכעת לא תמצא כדוגמתה בעולם כולו." בשומעו את זה החל האדם לצעוק ולבכות בקולי קולות. הציפור אמרה לו, "האם לא הזהרתי אותך, באומרי אל תתאבל על העבר ועל מה שחלף? למה אתה מתאבל על מה שחלף? האם אתה לא הבנת אותי או שמה אתה חירש? ומה לגבי העצה הראשונה שנתתי לך, אל תאמין להבלים? אני בעצמי לא שוקלת חצי קילו, אז איך יכול להיות שחצי קילו נמצא בתוכי?" האדם נרגע מהצער שלו ואמר לציפור, "אנא ממך תני לי את העצה השלישית". "טוב", ענתה הציפור, "אך אחרי שראיתי איך אתה מיישם את עצותי הראשונות בטוחה אני שגם השלישית תהיה חסרת ערך! לתת עצה לאדם ישן ובור זה כמו לשתול זרע באדמה עקרה. או במילים אחרות, אל תתן זרע של חוכמה לטיפש."
. את יכולה לראות את תגובתו של האיש לאחר שהוא קיבל את 2 העצות הראשונות, אלה תגובות של אדם ישן, מזוה, העוסק ברחמים עצמיים ובעבר (אין בוכים על חלב שנשפח), הוא מאמין לשקרים דימיוניים. בחיים הבחנות כאלה לא קימות כי המצבים תמיד יותר מסובחים, אך הסיפור מוצג כך שהקורא יבין מיד על מה מדובר. אנחנו באמת לא יכולים להחליט מי ישן ומי לא, אך הציפור שבסיפור יכולה.