אני לא בטוחה.
אל תשכחי שמדובר בנועא "ערכי", "אידיאולוגי", דתי אמוני לאומני.
גם מרד הנעורים במגזר שונה ממה שאת מכירה אצל חילונים.
כשיש אידיאולוגיה התיישבותית בעניין, בהחלט יכול להיות שהנסיעה בטרמפים מתוך מחשבה ש"זאת הארץ שלנו, היא נקנית בייסורים והיה ויקרה - אני גאה להיות חלק מהייסורים" - זה משהו שמגיע מהבית (בדיוק כמו השהידים הפלסטינים, להבדיל).
במקרה כזה - אין פה מרד נעורים או "אני בעצמי מחליט עלי", אלא זריקת זין על התרעות בטחוניות של הצבא.
אני רוצה להאמין שבגיל 16 - זה כבר לא עניין של מה אתה אומר לילד עכשיו, אלא איך חינכת אותו עד כה.
עד כמה הוא מבין את העולם בו הוא חי, את הסכנות שהוא חשוף אליהן ביום-יום.
אני לא מאמינה שההורים לא ידעו שהם נוסעים בטרמפים.