3 בסירה אחת
שבוע לא פשוט עובר על כוחותינו, שבוע שמכיל עבודות שנתיות, מבחנים מתסכלים ומסתיים בצימר ברמת הגולן ל10 ימים של שקט ומילואים. בימים שכאלו רק דבר אחד נותן לך את הכח להמשיך... מזל טוב לרז'ניק, מזל טוב מזל טוב מזל טוב .... מה יכול להיות יותר נפלא מפתיחת פאב חדש 2 וחצי מילימטר מהבית שלך < בתוך המעונות למי ששואל > ועוד שינגנו שם הופעות חיות במחירים חסרי תחרות (ערן צור – 25 ₪ +צייסר חינם, אחים אריאל השבוע– חינם , רונה קינן שבוע הבא – חינם (!!!) ) ? התשובה היא – פתיחת אותו הפאב רק עם קהל של סטודנטים נמרצים. ההופעה הייתה מעולה מוטי ביקובסקי מתפרע עד אובדן חושים על הגיטרה , ערן צור צורח וצווח על הבס האימתני ושי ברוך ששבר את ה"רוק'נרול" עם חיוכים מקסימים פירק את העורות מאחורה. אך כל גולת הכותרת , הדובדבן שבקצה כוס הבירה שלי היה הקהל. הקהל ובעיקר בנותיו שעברו את גיל 23 וחצי נתנו הופעת ריקודים והילולים , זאת אחת הפעמים הבודדות שיצא לי באמת (!!!) לחוות אנשים שדוגלים באמרה : תרקוד כאילו שאין אף אחד מסביבך ואל תתן לערן שניה אחת של מנוחה. ערן שניסה להחזיר מנה אחת אפיים לקהל הסטודנטים סיפק את הסחורה ובענק. כמעט שיצאו לו הורידים מהראש בקרבות תרנגולים, את השיר ירושלים הוא תזמן והחדיר כאילו היה בתוך מזרק ,את "על קו העימות" של ענבל הוא פתח בצורת הקראת שירה ואחרי זה פרץ בקול גדול , נתן קאבר ענק לנשל הנחש שפשוט תפור עליו כמו ג'ינסים נמוכים לכל שיר שלו ובתמונה אימפרסיוניסטית זכינו אפילו לשיתוף פעולה בצורת ה- לה לה לה הידוע. ואז נגמרה ההופעה – שעה וחצי חלפו תמו ולכולם נשאר טעם של עוד ועוד בפה ... אז כן לא טעיתם הקהל גם פה לא נתן מנוחה וצעק וצעק וצעק וצעק אבל ערן לא עלה
אז הוא לא וויתר והתחיל לשיר את אלינור של המלך ופה זה היה הקש ששבר את גב הערן. הדרן לא צפוי נפתח באלינור <ותסלחו על הביטוי> לפנים!!! והמשיך בשירו הידוע שולחן הכתיבה עם אנרגיות שהמילה היחידה שאני מוצא בשבילן זה פשוט חולניות. סוף טוב הכל מושלם – חוזרים הביתה מהר , אפילו מהר מדי. סט-ליסט שבוצע כולו אך לא בדיוק באותו הסדר : לילות,גלגל,פרפרים,תכלית,המכסה,הג'ינס,הוא והיא, ב' כסלו, קו העימות, כרמלה, תרנגולים,עלבון,תותים,ירושלים,קיץ,רטוב,ROSH,אימפרס ________ נערות רוק סקס אחר פרח שחור _______ אלינור שולחן הכתיבה היה כל כך טוב שאפילו לא הורגש שאדון רם בילה לו במקומות אחרים. ובנוסף הצלחתי סוף כל סוף לשכנע איזו ידידה שעולם הההופעות שלוקח חלק ניכר מזמני הוא גם בשבילה – היא רקדה כמו ילדה בת 16 (רק תוסיפו לה עוד 10 שנים ) זה היה דיי מצחיק תאמת ... אביתר בנאי יום חמישי במעבדה – שקט רוגע תמים ויפה ( מישהו אמר מלאך ? ), קצת שקט מדי לטעמי – לא מת על שירה בציבור , מעדיף לשיר לבד בחדר שירים אמוציונאלים שכאלו. נקודה אחת גדולה שבהקה אור חזק על גבול הזרחני במופע הזה היא אמיר צורף. ישבתי אולי 5 מילימטר ממנו והבחור ביצע פירואטים על מכונת האפקטים שלו. הוא היה כל כך מחובר לאביתר , הוא נשם כל תו שהוא הוציע מהפסנתר ופשוט נתן לזה לזרום החוצה, ככה ככה בדיוק הייתי רוצה לדעת לנגן! כל כך מדויק , כל כך מרשים – מדהים ורגע לפני שנעצמות לי העיניים ואני פונה לחלום על עבודה בתאגידים ומבחן בדיני פטנטים נשאר לנו רק אותו בחור עם זקן אדמוני אריק ברמן שביצע לדעתי את מופע חייו בצוללת במוצ"ש. "תשמח, תגיד לה: טוב לי איתך בואי, תסתכלי מהחלון אין שום עננים היום שקט אצילי היום, השמש משקר נכון. היא תשמח.." כשביקשתי מאבי כרטיס להופעה (המון המון תודה ) אמרתי לו שהייתי שמח להכיר את הבחור המסקרן הזה. אז הסקרנות עדין שם, אני לא חושב שאפשר במופע אחד לפצח אותו לגמריי , עדין לא החלטתי אם הוא נחמד וביישני (כמו שזכור לי שכתבו קודמים לי ) או שהוא מתנשא נורא (כמו שחשבתי בשיר הראשון שלו ששמעתי ) ובעצם עושה צחוק מכולנו ( תסמונת א. גוש לעניות דעתי – זהו אני מבטיח שלא יהיו עוד סוגריים ). בכל מקרה אין ספק שהוא יודע את עבודתו כהלכה והוא גם נהנה ממנה –רואים על הפנים שלך כשאתה מרוצה מעצמך אדון אדמון. חמוש בהרכב ענק שכולל כלי מיתר , גיטרות , פסנתרנים ומתופפים הוא עולה לבמה הקטנה של הצוללת ואם תשאלו אותי הוא נותן את מופע חייו עד כה– אולי קצת יותר מדי מופע ופחות מדי נותן את עצמו יצאתי משם בתחושה שהוא פרפורמר אדיר אבל זה בעיקר משחק (acting) הוא מגיש את עצמו לקהל יותר מדי ולא נותן לזה להתפרץ עד הסוף. כל התיאום שלו עם הנגנים שהוא יודע בדיוק באיזה שניה הם יתחילו לנגן נעשה מאוד מקצועי אבל מה לא מרגיש עדין אמיתי מספיק – כאילו הוא לא חי את השיר (למרות שהוא כתב הלחין הפיק שר רקד זימר ופיזז כל אחד מהשירים בדיסק שלו ) בתור שחקן הוא עושה הכל – משנה מהירות של הקול שלו בהתאם לנגנים , שר, רוקד, מתפלל(!!) קופץ ובעיקר זז כמו עיברי לידר !! בכל מקרה את הקהל שלו זה קנה וקנה בגדול האנשים ובעיקר הנשים היו שם באקסטזה, קנו כל שטיק הכי קטן שהוא עשה בצרחות וצווחות ,הכירו כל מילה וכל תו וזה אומר שכנראה שהוא מוכר יפה יפה את המוצר שלו ואת זה תמיד כיף לראות, המקום היה מפוצץ ובתור אחד שהגיע ישירות מחזרה גנרלית להצגה שהוא משתתף בה ( כולם מוזמנים ) לא היה לי מקום אלא ליד הבר ( וזה רחוק ) אז גם בתור צופה בכל ההמולה מהצד – עדין נהנתי נורא (שוב תודה על הכרטיס ) ולבסוף נשארתי עם אותו טעם בפה שנכנסתי איתו. הבחור רק מעניין אותי עוד יותר – וכמו שכתב לי אדון רסטה באוסף היומולדת-פורום שלי מאוד מעניין לאיפה הוא יתקדם ולאיפה הוא ייקח את כשרונותיו הרבים ולא הוא לא סופר את חברותיו לביה"ס. (ולא אני עדין לא אוהב את "מה עוד ביקשת / מתוקות אחרונות " אבל בהחלט יש לו כמה שירים אחרים ששווים ההזנה מעמיקה – באמת חשבתם שלא יהיו עוד סוגריים פחחח )
שבוע לא פשוט עובר על כוחותינו, שבוע שמכיל עבודות שנתיות, מבחנים מתסכלים ומסתיים בצימר ברמת הגולן ל10 ימים של שקט ומילואים. בימים שכאלו רק דבר אחד נותן לך את הכח להמשיך... מזל טוב לרז'ניק, מזל טוב מזל טוב מזל טוב .... מה יכול להיות יותר נפלא מפתיחת פאב חדש 2 וחצי מילימטר מהבית שלך < בתוך המעונות למי ששואל > ועוד שינגנו שם הופעות חיות במחירים חסרי תחרות (ערן צור – 25 ₪ +צייסר חינם, אחים אריאל השבוע– חינם , רונה קינן שבוע הבא – חינם (!!!) ) ? התשובה היא – פתיחת אותו הפאב רק עם קהל של סטודנטים נמרצים. ההופעה הייתה מעולה מוטי ביקובסקי מתפרע עד אובדן חושים על הגיטרה , ערן צור צורח וצווח על הבס האימתני ושי ברוך ששבר את ה"רוק'נרול" עם חיוכים מקסימים פירק את העורות מאחורה. אך כל גולת הכותרת , הדובדבן שבקצה כוס הבירה שלי היה הקהל. הקהל ובעיקר בנותיו שעברו את גיל 23 וחצי נתנו הופעת ריקודים והילולים , זאת אחת הפעמים הבודדות שיצא לי באמת (!!!) לחוות אנשים שדוגלים באמרה : תרקוד כאילו שאין אף אחד מסביבך ואל תתן לערן שניה אחת של מנוחה. ערן שניסה להחזיר מנה אחת אפיים לקהל הסטודנטים סיפק את הסחורה ובענק. כמעט שיצאו לו הורידים מהראש בקרבות תרנגולים, את השיר ירושלים הוא תזמן והחדיר כאילו היה בתוך מזרק ,את "על קו העימות" של ענבל הוא פתח בצורת הקראת שירה ואחרי זה פרץ בקול גדול , נתן קאבר ענק לנשל הנחש שפשוט תפור עליו כמו ג'ינסים נמוכים לכל שיר שלו ובתמונה אימפרסיוניסטית זכינו אפילו לשיתוף פעולה בצורת ה- לה לה לה הידוע. ואז נגמרה ההופעה – שעה וחצי חלפו תמו ולכולם נשאר טעם של עוד ועוד בפה ... אז כן לא טעיתם הקהל גם פה לא נתן מנוחה וצעק וצעק וצעק וצעק אבל ערן לא עלה
אז הוא לא וויתר והתחיל לשיר את אלינור של המלך ופה זה היה הקש ששבר את גב הערן. הדרן לא צפוי נפתח באלינור <ותסלחו על הביטוי> לפנים!!! והמשיך בשירו הידוע שולחן הכתיבה עם אנרגיות שהמילה היחידה שאני מוצא בשבילן זה פשוט חולניות. סוף טוב הכל מושלם – חוזרים הביתה מהר , אפילו מהר מדי. סט-ליסט שבוצע כולו אך לא בדיוק באותו הסדר : לילות,גלגל,פרפרים,תכלית,המכסה,הג'ינס,הוא והיא, ב' כסלו, קו העימות, כרמלה, תרנגולים,עלבון,תותים,ירושלים,קיץ,רטוב,ROSH,אימפרס ________ נערות רוק סקס אחר פרח שחור _______ אלינור שולחן הכתיבה היה כל כך טוב שאפילו לא הורגש שאדון רם בילה לו במקומות אחרים. ובנוסף הצלחתי סוף כל סוף לשכנע איזו ידידה שעולם הההופעות שלוקח חלק ניכר מזמני הוא גם בשבילה – היא רקדה כמו ילדה בת 16 (רק תוסיפו לה עוד 10 שנים ) זה היה דיי מצחיק תאמת ... אביתר בנאי יום חמישי במעבדה – שקט רוגע תמים ויפה ( מישהו אמר מלאך ? ), קצת שקט מדי לטעמי – לא מת על שירה בציבור , מעדיף לשיר לבד בחדר שירים אמוציונאלים שכאלו. נקודה אחת גדולה שבהקה אור חזק על גבול הזרחני במופע הזה היא אמיר צורף. ישבתי אולי 5 מילימטר ממנו והבחור ביצע פירואטים על מכונת האפקטים שלו. הוא היה כל כך מחובר לאביתר , הוא נשם כל תו שהוא הוציע מהפסנתר ופשוט נתן לזה לזרום החוצה, ככה ככה בדיוק הייתי רוצה לדעת לנגן! כל כך מדויק , כל כך מרשים – מדהים ורגע לפני שנעצמות לי העיניים ואני פונה לחלום על עבודה בתאגידים ומבחן בדיני פטנטים נשאר לנו רק אותו בחור עם זקן אדמוני אריק ברמן שביצע לדעתי את מופע חייו בצוללת במוצ"ש. "תשמח, תגיד לה: טוב לי איתך בואי, תסתכלי מהחלון אין שום עננים היום שקט אצילי היום, השמש משקר נכון. היא תשמח.." כשביקשתי מאבי כרטיס להופעה (המון המון תודה ) אמרתי לו שהייתי שמח להכיר את הבחור המסקרן הזה. אז הסקרנות עדין שם, אני לא חושב שאפשר במופע אחד לפצח אותו לגמריי , עדין לא החלטתי אם הוא נחמד וביישני (כמו שזכור לי שכתבו קודמים לי ) או שהוא מתנשא נורא (כמו שחשבתי בשיר הראשון שלו ששמעתי ) ובעצם עושה צחוק מכולנו ( תסמונת א. גוש לעניות דעתי – זהו אני מבטיח שלא יהיו עוד סוגריים ). בכל מקרה אין ספק שהוא יודע את עבודתו כהלכה והוא גם נהנה ממנה –רואים על הפנים שלך כשאתה מרוצה מעצמך אדון אדמון. חמוש בהרכב ענק שכולל כלי מיתר , גיטרות , פסנתרנים ומתופפים הוא עולה לבמה הקטנה של הצוללת ואם תשאלו אותי הוא נותן את מופע חייו עד כה– אולי קצת יותר מדי מופע ופחות מדי נותן את עצמו יצאתי משם בתחושה שהוא פרפורמר אדיר אבל זה בעיקר משחק (acting) הוא מגיש את עצמו לקהל יותר מדי ולא נותן לזה להתפרץ עד הסוף. כל התיאום שלו עם הנגנים שהוא יודע בדיוק באיזה שניה הם יתחילו לנגן נעשה מאוד מקצועי אבל מה לא מרגיש עדין אמיתי מספיק – כאילו הוא לא חי את השיר (למרות שהוא כתב הלחין הפיק שר רקד זימר ופיזז כל אחד מהשירים בדיסק שלו ) בתור שחקן הוא עושה הכל – משנה מהירות של הקול שלו בהתאם לנגנים , שר, רוקד, מתפלל(!!) קופץ ובעיקר זז כמו עיברי לידר !! בכל מקרה את הקהל שלו זה קנה וקנה בגדול האנשים ובעיקר הנשים היו שם באקסטזה, קנו כל שטיק הכי קטן שהוא עשה בצרחות וצווחות ,הכירו כל מילה וכל תו וזה אומר שכנראה שהוא מוכר יפה יפה את המוצר שלו ואת זה תמיד כיף לראות, המקום היה מפוצץ ובתור אחד שהגיע ישירות מחזרה גנרלית להצגה שהוא משתתף בה ( כולם מוזמנים ) לא היה לי מקום אלא ליד הבר ( וזה רחוק ) אז גם בתור צופה בכל ההמולה מהצד – עדין נהנתי נורא (שוב תודה על הכרטיס ) ולבסוף נשארתי עם אותו טעם בפה שנכנסתי איתו. הבחור רק מעניין אותי עוד יותר – וכמו שכתב לי אדון רסטה באוסף היומולדת-פורום שלי מאוד מעניין לאיפה הוא יתקדם ולאיפה הוא ייקח את כשרונותיו הרבים ולא הוא לא סופר את חברותיו לביה"ס. (ולא אני עדין לא אוהב את "מה עוד ביקשת / מתוקות אחרונות " אבל בהחלט יש לו כמה שירים אחרים ששווים ההזנה מעמיקה – באמת חשבתם שלא יהיו עוד סוגריים פחחח )