a n a t i 3 3
New member
27.1.91../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif
חמש עשרה שנה עברו מאותו לילה נורא, מאותו הלילה בו נכנסתי לחדרך כדי להיות עוד קצת איתך, כדי להרגיש אותך, כדי להיות עוד הילדה הקטנה והאהובה שלך. ישבתי על הפינה של מיטתך.. רגעים שהשקט אמר הכל. אלו היו הרגעים האחרונים שלך ושלי, הרגעים האחרונים שלך עם כולנו. לעולם לא אשכח את אותה הנשימה, נשימה שדממה.. שלא הובילה לעוד נשימות.. ישבתי קפואה לצידך.. מסתכלת ולא מאמינה. ידעתי שבאותו הרגע היא ניצחה.. כן, המחלה הארורה הזאת הכריעה אותך, ניצחה. הסתכלתי עליך עוד מספר דקות, לא רציתי לקום משם, לא רציתי להאמין שזהו.. פה זה נגמר.. האבא האהוב שלי, האבא הגיבור שלי, האבא הכי הכי שלי.. נפטר. בסלון ישבו אמא ושני הבנים האהובים שלך, ישבו ולא ידעו שבזה הרגע אתה כבר לא איתנו, לא אשכח לעולם את אותו רגע קשה שיצאתי מהחדר שלך וקראתי לאיתן שיבוא רגע.. "איתן, אבא לא נושם יותר" אמרתי.. בקור רוח שלעולם לא אבין. לא אשכח לעולם את הרגע שאיתן מדד לך דופק, נשכב עליך ופרץ בבכי. כולם בכו, רעש.. צרחות.. אני שתקתי. לא רציתי להאמין, לא רציתי להפרד, לא רציתי לחיות. חמש עשרה שנים של געגועים אין סופיים, חמש עשרה שנים של דמעות של כאב, חמש עשרה שנים של מחשבות על איך היה לו.. חמש עשרה שנים בלי לומר את המילה שחסרה לי כל כך.. "אבא" אוהבת אותך אבא שלי, אוהב תמיד
בתך ענת.
חמש עשרה שנה עברו מאותו לילה נורא, מאותו הלילה בו נכנסתי לחדרך כדי להיות עוד קצת איתך, כדי להרגיש אותך, כדי להיות עוד הילדה הקטנה והאהובה שלך. ישבתי על הפינה של מיטתך.. רגעים שהשקט אמר הכל. אלו היו הרגעים האחרונים שלך ושלי, הרגעים האחרונים שלך עם כולנו. לעולם לא אשכח את אותה הנשימה, נשימה שדממה.. שלא הובילה לעוד נשימות.. ישבתי קפואה לצידך.. מסתכלת ולא מאמינה. ידעתי שבאותו הרגע היא ניצחה.. כן, המחלה הארורה הזאת הכריעה אותך, ניצחה. הסתכלתי עליך עוד מספר דקות, לא רציתי לקום משם, לא רציתי להאמין שזהו.. פה זה נגמר.. האבא האהוב שלי, האבא הגיבור שלי, האבא הכי הכי שלי.. נפטר. בסלון ישבו אמא ושני הבנים האהובים שלך, ישבו ולא ידעו שבזה הרגע אתה כבר לא איתנו, לא אשכח לעולם את אותו רגע קשה שיצאתי מהחדר שלך וקראתי לאיתן שיבוא רגע.. "איתן, אבא לא נושם יותר" אמרתי.. בקור רוח שלעולם לא אבין. לא אשכח לעולם את הרגע שאיתן מדד לך דופק, נשכב עליך ופרץ בבכי. כולם בכו, רעש.. צרחות.. אני שתקתי. לא רציתי להאמין, לא רציתי להפרד, לא רציתי לחיות. חמש עשרה שנים של געגועים אין סופיים, חמש עשרה שנים של דמעות של כאב, חמש עשרה שנים של מחשבות על איך היה לו.. חמש עשרה שנים בלי לומר את המילה שחסרה לי כל כך.. "אבא" אוהבת אותך אבא שלי, אוהב תמיד
