25/01/06 12:16

[ציפיטפטת]

25/01/06 12:16

נטשת אותי גם אתה ככה בלי שום הודעה מוקדמת עוד הספקנו לאכול צהריים יחד אחרי שאני חזרתי מהעיר ואתה מעוד יום עבודה ודיברנו על השרות הצבאי ההולך ומתקרב שלי עוד חודש אני מתגייסת אבא... אתה מאמין? ודיברנו על הציפיות שלי מהצבא ומהחיים בכלל ואתה שתמיד היית שם בשבילי גם אבא ועם כל הקושי גם אמא הקשבת ולא אמרת מילה על כך שאינך חש בטוב ולא הרשת לשום הבעת כאב להופיע על פניך. ונישקת אותי על המצח ואמרת לי משפט שנחרט לי בזיכרון "רק שלא תשכחי לעולם יפה שלי מאין באת ולאן מועדות פנייך" והתנצלת שאתה קצת עייף וחייב ללכת לנוח איזה שעה וקבענו שבערב נלך ביחד לקנות לי את המערכת החדשה שרציתי לחדר אתה נרדמת ואני אירגנתי את פינת האוכל וישבתי בשקט בחדר וכתבתי לי ביומן וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי שתתעורר וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי ולא!! לא התעוררת יותר!!! ואני עדיין מחכה. יהי זכרך ברוך אבא שלי

 

[miki1209]

עצוב,מבינה אותך,לצערי

 

[Darkmatter]

../images/Emo7.gif

וואי, עצוב מאוד. אני מצטערת לשמוע שנאלצת לעבור גם את זה. רוצה אולי לספר לנו יותר?... איתך...

 

[אדומה2]

גם אני איבדתי את אבא שלי

עוד חודש וקצת זה יהיה כבר שנתיים, ואומנם בגיל קצת יותר מבוגר ממך, אבל הצריבה והכאב הם לא קטנים יותר. רק לפני כמה לילות חלמתי עליו שוב, ובכלל, אני באופן אישי מרגישה סוג של עלבון על כך שקודם כל לקחו לי את אימא שלי, ואחר כך, ייסרו את אבא שלי עם מחלה מיותרת ואז לקחו גם אותו. זה כבר מעבר לעלבון, אני לא בטוחה שיש לי מילה אחת שמתארת את התחושה הזו.

 

[סְקָאלִי]

קראתי שוב.

כל כך עצוב ... צר לי.