24 שעות 365 יום בשנה

[לילי מאיה]

24 שעות 365 יום בשנה

האם יש ביניכם היכולים/ות להעלות לי רעיונות חדשים איך מתפקדים כך..

 

[Anat44]

../images/Emo35.gif

מה בדיוק השאלה???

 

[לימונ דה]

../images/Emo20.gif ללמוד לבקש עזרה

לפרגן גם זמן לעצמך

לקטר חופשי

להתיעץ עם אנשים במצבים דומים (בדיוק כמו שעשית בפתיחת השרשור הזה...)

להגיד תודה על מה שיש. אני יודעת שיש שחושבים שזה שטויות, אבל מנסיון רק כשבאמת עושים את זה... זה עובד. כמו שאם אסביר לך שעבודת שרירים תחזק אותך פיזית, ואת תביני את זה עד כדי שתוכלי להעביר הרצאה על הנושא, אבל רק אם תעשי את זה באופן קבוע, זה באמת יקרה.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

../images/Emo6.gif לאט ובהתמדה ועם נשימה ארוכה

 

[ספיישיל]

מדשדשת פה...

לקלוט שזה מה יש ועם זה לומדים לחיות. אני לא בעד לקטר לאחרים. אחריות חייך בידייך. אף אחד לא אשם לך בה. לא היית רוצה להיות מקולטלגת כבכיינית. בפני חברייך. אף אחד לא רוצה קוטרים כחברים. זה לא מקדם אותך לכלום אלא ההיפך. חברייך לא חיבים להיות -ספיגת כאב הראש שלך. מוצאים דרכים לתת לעצמנו לנפש.כשהם ישנים. כשהם במסגרת. בוחרים מה גורם לנו אושר ומשקיעים בו לנפש. כשלא נותנים לנשמה ולנפש-מרגישים שהגוף והתשישות מציפים אותנו. ילדיך רוצים דמות חזקה שמתמודדת בתובנה וחוכמה ומתמרנת. בטוח, שגם את היית רוצה עבורם שיתנהגו כך ולא יהיו קוטרים ולא בכיינים אלא נחשלים. בני כמה החבר'ה?

 

[Anat44]

לא מבינה ../images/Emo17.gif

לשם מה יש חברים, אם כך? רק לבילויים??? אם אי אפשר לקטר להם

ולבכות להם

, הם עבורי לא חברים, אלא רק סתם עוד אנשים...

 

[מונה של אהבה]

שלום למדשדשת

יש המון שיפוט וביקורת בדברים שלך ואני חושבת שבמקום הזה יש הכלה נפלאה של אנשים שקשה להם, אנשים שנקרעים תחת העול אנשים שמחים ועצובים, בוכים וצוחקים. תרשי לי לצטט אותך "לא היית רוצה להיות מקוטלגת כבכיינית" - מנין את יודעת מה היא רוצה

לא פגשת אותה מעולם, נתקלת לרגע בשאלה קצרה ששאלה ומזה את מסיקה שהיא בכיינית, לא חבל

"חברייך לא חייבים להיות ספיגת כאב הראש שלך" מה את יודעת על החברים שלה

מהיכן את מסיקה מה רוצים או לא רוצים להיות עבורה

"ילדייך רוצים דמות חזקה שמתמודדת בתובנה ובחוכמה ומתמרנת" מהיכן את יודעת מה הם רוצים

אישה שבוכה ומקטרת היא לא בהכרח אישה חלשה. העוצמה האמיתית בנו היא היכולת לחוות רגשות עד הסוף ולא להעביר חיים שלמים במסכות והדחקה. לסיכום, נכנסה מישהי עם שאלה לגיטימית לאנשים במצבנו ואת כבר הנחתת עליה נוסחאות וכללים לחיים נכונים. שימי לב מה היא שאלה ולאן את לקחת את התשובה. יום טוב

 

[לימונ דה]

|כאפרה| + |מתה עליך| + |טלפתיה|

 

[מונה של אהבה]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

אני בריצפהההה

 

[מקשיבה תמיד]

תודה

משום מה מחקו לי את השם לילי... ולכן אני עכשיו מקשיבה תמיד אני רוצה להודות לך כי הגבת בשמי כי אני חושבת כמוך ונתת לי הרבה חיזוקים

 

[m i c h a l i]

מי מחק? כנראה שכחת את הססמא../images/Emo20.gif

 

[מקשיבה תמיד]

תגובה לMICHALY

הייתי לילי מיה ויום אחד נכנסתי ולא מצאתי את עצמי והתבקשתי להרשם מחדש לא יודעת מה זה אולי מישהי עלתה לי על השם

 

[לימונ דה]

בואי איגב לך נקודה נקודה

לקלוט שזה מה יש ועם זה לומדים לחיות מנסה להעמיק קצת במשפט הנחרץ הזה: לקלוט באיזו רמה? בשכל? ברגש? בהפנמה? בשינוי הרגלים להרגלים שתואמים את המצב? כל אלו הם תהליכים. מנסיון שלי - תהליכים ארוכים. ומה עד אז? יש איזה כפתור או סוויץ' שמעביר אותי למצב "קלטתי - אני חד הורית, ואני יודעת לחיות עם זה?"...

אני לא בעד לקטר לאחרים. אחריות חייך בידייך. אף אחד לא אשם לך בה. האם קיטור משמעותו העברת אחריות לאחרים? לא רואה זאת כך. האם קיטור הוא האשמה? גם את זה אל רואה. בואי נבחן רגע את שורש המילה - קיטור = הוצאת קיטור... מציאת ערוץ להוציא משהו מבנים החוצה שאחרת יופנה את הלחץ אליך פנימה (כמו שסתום בסיר לחץ). אני רואה בזה צורך לפרוק לפעמים בפני אוזן קשבת. אין לי שום בעיה כשחברה מתקשרת אלי אמצע היום שלה ואומרת "אני חייבת להוציא - יש לך כמה דקות?". בכיף! בשביל זה יש חברים.

ילדיך רוצים דמות חזקה שמתמודדת בתובנה וחוכמה ומתמרנת. בטוח, שגם את היית רוצה עבורם שיתנהגו כך ולא יהיו קוטרים ולא בכיינים אלא נחשלים. ילדים רואים דוגמא אישית בכל התנהלות שלנו, בכל רגע ורגע. אם הם שומעים אותי מקטרת מדי פעם או בוכה - הם רואים עוד צד בי. צד אנושי וטבעי לחלוטין שלא אסתיר מהם לעולם. בטח שלא הייתי רוצה שירגישו שאם הם בלחץ או מצוקה, אז קיטור ייתפס על ידי כבכינות וחולשה. אנשים חזקים ויציבים גם הם בוכים לפעמים. ואין שום בעיה עם זה. נהפוך הוא - יש לי בעיה גדולה עם אנשים שרואים בכי כחולשה, ובמקום לעורר אצלם חמלה הוא מעורר אצלם התנגדות בנוסח "ספיגת כאב הראש שלך"!

 

[מונה של אהבה]

שלום לילי מאיה../images/Emo140.gif

השאלה שלך קצרה ואין בה כמעט אינפורמציה. איפה אתם גרים (עיר/קיבוץ/מושב)

כמה ילדים יש לך ובני כמה

האם יש מסביבך אנשים שעוזרים מידי פעם

ובינתיים, כמה פרחים לעידוד

 

[מקשיבה תמיד]

פרטים

משום מה ביטלו את השם משתמש הקודם לילי מאיה אך עדיין אני אותה אחת לשאלתך אני עירונית ויש לי ילד אחד בן 8.5 יש לי אנשים שעוזרים אבל יש רגעים בהם דווקא צריכה עזרה ואין מישהו פנוי ותודה מכל הלב על הפרח

 

[מונה של אהבה]

אז ככה

24/7 זה לעתים סיוט לא קטן. אם יש לך אנשים שעוזרים לך (את ברת מזל) נצלי את הזמן לעשות משהו אחד בשבילך לפחות פעם בחודש. עם ילדים אפשר לעשות המוןןןןן דברים:

לאפות יחד עוגיות ולזלול הכל

לאסוף צדפים, איצטרובלים וכל מיני אוצרות ולהכין מובייל מרשים

לקנות כמה בריסטולים ולהכין אגרות ברכה לשנה החדשה

לרדת לים עם ערימה של צבעים ולצייר שמיים בשקיעה למצוא דברים שכיף לשניכם לעשות יחד כי טלויזיה ומחשב זה חוכמה מאד קטנה. חוץ מזה, הכיופים הקטנים האלה בתוך השגרה נותנים טעם אחר לקשר

והכי חשוב - כשמגיע רגע קשה, לקחת אוירררררררר

לילה טוב