.

PoshKale

New member
.

ושוב היא צועקת, מתעצבנת עלינו....מפליקה פה ושם. היא צועקת חכו חכו שאבא יחזור ! ואנחנו...מסתכלים עליה כמעט רועדים....``אנחנו מצטערים`` אבל זה לא עוזר...ככה זה בחיים....על פאקים משלמים. ``החיים זה לא פיקניק`` הסביר לי אבא שהייתי בן 5. רואים טי.וי. טריקת שער.....מסתכלים אחד לשני בעיניים.....לא מדברים...אבל בטוח חושבים את אותו הדבר - ``הלך עלינו`` שומעים צעדים כבדים בחוץ...כן זה הוא...הנה הוא מגיע... THE PUNISHER...טוף....אולי באמת הגזמנו...הוא פותח תדלת...אנחנו רצים לחדר...הוא צועק למה !! למה כל פעם מחדש ?! רצנו הגענו, אבל הוא יתפוס אותנו זה ברור....אז למה אנחנו רצים ? רק מהפחד כנראה...כשאני מסתכל לאחור....זה לא היה כל כך נורא....נשמע בהחלט לא טוב..אבל זו רק דרך חינוך....דרך שאני לא אבחר בה זה בטוח. מה הוא מבין...היו לו ילדים פעם ? לא. אז הוא חושב שהוא צודק...והיום הוא בטוח שהוא טעה...אבל מאוחר מדי...נדפקתי כבר מכל הכיוונים... אז הוא עשה ניצוץ...והניצוץ לא כבה...עכשיו...אין את מי להאשים...הוא לא אשם יותר...אבל סליחה הוא לא יקבל ממני. האשם הוא אני...אני מבין יודע...אני חושב....אבל אני עדיין אחשוב שהוא אשם...למרות שהוא לא. לפיכך אני אשם...פאק מי גד... לא נורא יעבור....כמו שעבר בעבר...
 

קרני

New member
פושקה ...

יש דברים שלא שוכחים, ויש דברים עליהם לא ניתן לסלוח, אבל אף פעם אי אפשר לא להרגיש רגש ולו אף הקלוש ביותר כלפי המולידים שלנו... על הטוב ועל הרע... ואני יודעת שאתה גם... יש מטענים שאנחנו לוקחים איתנו כל החיים... הם לא תמיד נמצאים שם לעזור לנו, לפעמים הם מהווים מכשול מסויים אבל לפעמים הם מוסיפים גוון שמאיר לנו דרכים, שמקדם אותנו, שהופך אותנו לאנשים יותר טובים, יותר מאירים... מאחלת לך להמשיך לקחת את הגוונים המאירים שמאירים את הדרך ולא את הצלקות... שיהיה לך רק טוב פושקלה!
 
למעלה