2010 פרק מס. 43
מחמוד קשור העיניים הובל ע``י שוביו בגסות. ריח חזק של מלט ובטון היכו באפו של מחמוד יחד עם פירצי רוח קרים ומרעננים בצד אויר דחוס במסדרונות סגורים. לאחר הליכה שנדמתה למחמוד כאינסופית נעצרו לבסוף. מחמוד ידע שהוא שבוי בידי אחת מן המחתרות הישראליות וכבר התכונן לגרוע מכל. שוב ושוב הוא שיחזר במוחו את טפשותו על כך שהיה מלא בטחון בעצמו עד כי לא טרח להודיע במפקדה על מקום המצאו ומטרת חקירתו. בלילה, עת קיבל טלפון ממייק ידידו, שהודיע לו על שריפת הפאב, הבטיח לו מחמוד להגיע במהרה. מייק נשמע אותה שעה חלש ופגוע ומחמוד סבר שייהנה לראות את מייק ברגעי המשבר הללו, במיוחד לאור העובדה שמייק אינו מעלה כלל בדעתו כי שריפת הפאב בוצעה בהוראתו הוא. אך עתה, היה מובל ע``י כמה אלמונים כנראה יחד עם מייק, אך בינתיים, הם לא נגעו בו לרעה. לאחר זמן רב עצרו לבסוף, רוח קרה וחזקה נשבה בפניהם. קודם להורדת הסמרטוט שכיסה את פניו של מחמוד קשרו שוביו את רגליו בשרשרת ברזל. שוביו לא לקחו שום סיכון. רק לאחר מכן הורד הכיסוי מעל פניו. חשכה שררה באזור ורק אור פנס קטן הבהב. מחמוד מצמץ בעיניו וניסה להבין היכן הוא נמצא עד כי תפס כי כנראה הוא נמצא בתוך מבנה ענק. מזווית עומדו ניתן היה לראות מאחד החלונות את אורות גוש דן מנצנצים בדמי הליל. ההכרה חדרה למוחו בבת אחת והוא ידע כי הוא נמצא בוודאות בפירמידה, באחד מהחדרים שיועדו למוזיאון. מחמוד הבין כי הוא עומד מול כיתת אנשים הממתינים מולו. ידיו ורגליו היו קשורות היטב ורק עיניו ופיו היו חופשיים. ``מחמוד`` פנה אליו קול מוכר והוא זיהה מיידית את קולו של מייק. ``כן, מייק``. מחמוד בלע את רוקו. ``מחתרת אש``י (ארגון שחרור ישראל) שפטה אותך שלא בפניך בגין ביצוע פשעים נגד העם היהודי ונגד התושבים הישראלים לשעבר. בידינו ראיות לכך שאנסת, בזזת, הפעלת חוליות מרצחים פלשתינאיות אבל גם ישראליות לשעבר, רצחת והתעללת בנערים וילדים ולפיכך בית המשפט של המחתרת מצא אותך אשם ודן אותך למיתה. האם יש לך מה לומר?`` דממה קצרה השתררה. עיניו של מחמוד ברקו בחשיכה והוא עמד מול קבוצת שוביו בלא מורא, כמעט נינוח. ``אין לי מה לומר`` פלט. ``בהחלטת בית הדין של המחתרת הוחלט שיש להורגך לאט וביסורים, כדי שיהיה לך זמן להרהר בתוצאות מעשיך.`` ``תעשו את זה קצר`` אמר מחמוד אך מייק התעלם ממנו. שוב כוסו פניו של מחמוד והוא הובל במשך דקות אחדות בחשיכה המוחלטת. אז חש מחמוד כי הוא מורד לבור צר וברכו אף נחבלה בעת הורדתו. בפעם הבאה שהורד הכיסוי מעיניו מצא עצמו מחמוד עומד בתוך בור צר יחסית ובטרם הספיק לומר משהו זרם בוץ ואבנים כיסה את פניו והיכה בגולגלתו. ריח בטון חריף עלה באפו והוא התאמץ להשאיר את ראשו זקוף למען יוכל לנשום אויר בעת שגופו התכסה בבטון שהלך וסתם את הנקיק שבו הועמד. פיו התמלא באבנים ובאבק בטון והוא השתעל עד שלפתע פסק זרם הבטון. יד אחזה בשערו ומשכה את פניו למעלה. ``מחמוד, תסתכל אלי`` אמר מייק ועיניו ניקרו בעיני מחמוד השותק לאור הפנס החלש. ``אתה תשב כאן שקוע בבטון עד צווארך. עוד כשעה שעתיים תתחיל לחוש במחנק ואני מאמין כי לא תשרוד הרבה מעבר לכך. השארנו את ראשך חשוף לאוויר כדי שיהיה לך זמן להרהר בתוצאות מעשיך עד שגופך ייחנק על אף שאתה תמשיך לשאוף אוויר. פיך ייאטם כדי שלא יוכלו לשמוע את צעקותיך למרות שאין כאן איש מלבדנו בטווח של 2 ק``מ. עד הבוקר ראשך יכוסה לחלוטין ברצפת בטון ותהפוך להיות חלק מהמונומנט של הראיס שלך, יאסר ערפאת.`` כאן פרץ מייק בצחוק וכל שאר האלמונים המקיפים אותו חזרו החרו אחריו בקולות צחוק רמים. ``רק רציתי ליידע אותך כי הפירמידה שלכם בנויה מעשרות וממאות גוויות של קציניכם וחייליכם, כל אותם אלה שחיפשתם אותם לאחרונה``. הצחוק חזר שוב וזמזם בראשו של מחמוד. ``תחשוב איזה מונומנט אדיר יש לכם כאן! בית קברות של ממש!`` צחק מייק. ``מייק`` פנה מחמוד לפתע, ``אני מבקש רק דבר אחד. שתזכרו שמתתי כגבר`` אמר. ``נזכור אותך`` השיב מייק. ``נזכור אותך גם כמפלצת אבל גם בכך שמתת כגבר וכלוחם. ועתה אנו נלך מכאן ונשאיר כאן את השומרים בלבד שיוודאו את מותך, לאחר מכן יכוסה גם ראשך בבטון ותהפוך להיות חלק מן הפירמידה``.
מחמוד קשור העיניים הובל ע``י שוביו בגסות. ריח חזק של מלט ובטון היכו באפו של מחמוד יחד עם פירצי רוח קרים ומרעננים בצד אויר דחוס במסדרונות סגורים. לאחר הליכה שנדמתה למחמוד כאינסופית נעצרו לבסוף. מחמוד ידע שהוא שבוי בידי אחת מן המחתרות הישראליות וכבר התכונן לגרוע מכל. שוב ושוב הוא שיחזר במוחו את טפשותו על כך שהיה מלא בטחון בעצמו עד כי לא טרח להודיע במפקדה על מקום המצאו ומטרת חקירתו. בלילה, עת קיבל טלפון ממייק ידידו, שהודיע לו על שריפת הפאב, הבטיח לו מחמוד להגיע במהרה. מייק נשמע אותה שעה חלש ופגוע ומחמוד סבר שייהנה לראות את מייק ברגעי המשבר הללו, במיוחד לאור העובדה שמייק אינו מעלה כלל בדעתו כי שריפת הפאב בוצעה בהוראתו הוא. אך עתה, היה מובל ע``י כמה אלמונים כנראה יחד עם מייק, אך בינתיים, הם לא נגעו בו לרעה. לאחר זמן רב עצרו לבסוף, רוח קרה וחזקה נשבה בפניהם. קודם להורדת הסמרטוט שכיסה את פניו של מחמוד קשרו שוביו את רגליו בשרשרת ברזל. שוביו לא לקחו שום סיכון. רק לאחר מכן הורד הכיסוי מעל פניו. חשכה שררה באזור ורק אור פנס קטן הבהב. מחמוד מצמץ בעיניו וניסה להבין היכן הוא נמצא עד כי תפס כי כנראה הוא נמצא בתוך מבנה ענק. מזווית עומדו ניתן היה לראות מאחד החלונות את אורות גוש דן מנצנצים בדמי הליל. ההכרה חדרה למוחו בבת אחת והוא ידע כי הוא נמצא בוודאות בפירמידה, באחד מהחדרים שיועדו למוזיאון. מחמוד הבין כי הוא עומד מול כיתת אנשים הממתינים מולו. ידיו ורגליו היו קשורות היטב ורק עיניו ופיו היו חופשיים. ``מחמוד`` פנה אליו קול מוכר והוא זיהה מיידית את קולו של מייק. ``כן, מייק``. מחמוד בלע את רוקו. ``מחתרת אש``י (ארגון שחרור ישראל) שפטה אותך שלא בפניך בגין ביצוע פשעים נגד העם היהודי ונגד התושבים הישראלים לשעבר. בידינו ראיות לכך שאנסת, בזזת, הפעלת חוליות מרצחים פלשתינאיות אבל גם ישראליות לשעבר, רצחת והתעללת בנערים וילדים ולפיכך בית המשפט של המחתרת מצא אותך אשם ודן אותך למיתה. האם יש לך מה לומר?`` דממה קצרה השתררה. עיניו של מחמוד ברקו בחשיכה והוא עמד מול קבוצת שוביו בלא מורא, כמעט נינוח. ``אין לי מה לומר`` פלט. ``בהחלטת בית הדין של המחתרת הוחלט שיש להורגך לאט וביסורים, כדי שיהיה לך זמן להרהר בתוצאות מעשיך.`` ``תעשו את זה קצר`` אמר מחמוד אך מייק התעלם ממנו. שוב כוסו פניו של מחמוד והוא הובל במשך דקות אחדות בחשיכה המוחלטת. אז חש מחמוד כי הוא מורד לבור צר וברכו אף נחבלה בעת הורדתו. בפעם הבאה שהורד הכיסוי מעיניו מצא עצמו מחמוד עומד בתוך בור צר יחסית ובטרם הספיק לומר משהו זרם בוץ ואבנים כיסה את פניו והיכה בגולגלתו. ריח בטון חריף עלה באפו והוא התאמץ להשאיר את ראשו זקוף למען יוכל לנשום אויר בעת שגופו התכסה בבטון שהלך וסתם את הנקיק שבו הועמד. פיו התמלא באבנים ובאבק בטון והוא השתעל עד שלפתע פסק זרם הבטון. יד אחזה בשערו ומשכה את פניו למעלה. ``מחמוד, תסתכל אלי`` אמר מייק ועיניו ניקרו בעיני מחמוד השותק לאור הפנס החלש. ``אתה תשב כאן שקוע בבטון עד צווארך. עוד כשעה שעתיים תתחיל לחוש במחנק ואני מאמין כי לא תשרוד הרבה מעבר לכך. השארנו את ראשך חשוף לאוויר כדי שיהיה לך זמן להרהר בתוצאות מעשיך עד שגופך ייחנק על אף שאתה תמשיך לשאוף אוויר. פיך ייאטם כדי שלא יוכלו לשמוע את צעקותיך למרות שאין כאן איש מלבדנו בטווח של 2 ק``מ. עד הבוקר ראשך יכוסה לחלוטין ברצפת בטון ותהפוך להיות חלק מהמונומנט של הראיס שלך, יאסר ערפאת.`` כאן פרץ מייק בצחוק וכל שאר האלמונים המקיפים אותו חזרו החרו אחריו בקולות צחוק רמים. ``רק רציתי ליידע אותך כי הפירמידה שלכם בנויה מעשרות וממאות גוויות של קציניכם וחייליכם, כל אותם אלה שחיפשתם אותם לאחרונה``. הצחוק חזר שוב וזמזם בראשו של מחמוד. ``תחשוב איזה מונומנט אדיר יש לכם כאן! בית קברות של ממש!`` צחק מייק. ``מייק`` פנה מחמוד לפתע, ``אני מבקש רק דבר אחד. שתזכרו שמתתי כגבר`` אמר. ``נזכור אותך`` השיב מייק. ``נזכור אותך גם כמפלצת אבל גם בכך שמתת כגבר וכלוחם. ועתה אנו נלך מכאן ונשאיר כאן את השומרים בלבד שיוודאו את מותך, לאחר מכן יכוסה גם ראשך בבטון ותהפוך להיות חלק מן הפירמידה``.