2010 פרק מס. 41
החוקר ג`פרי קוקס היה בוטה מאוד עם נילי בעת החקירה. נילי נעצרה לפנות ערב, בדרכה לפאב השלום. היא הוכנסה בכוח למכונית אמריקאית גדולה ע``י 2 אנשים, חרף התנגדותה. מחניון השגרירות האמריקאית היא הובהלה ישירות לחדר חקירות כשאזיקים על ידיה. במעלית, נעצה עיניה בשוביה האמריקאיים אולם הם הסיטו מבטם ולא יצרו עימה קשר עין או דיברו עימה על נסיבות מעצרה. ביושבה בחדר החקירות כשעה, עדיין האזיקים על ידיה, חיכתה בעוד חוקריה צופים בה דרך ראי חד כיווני. בהיותה מודעת לכך שכנראה ההמתנה הזאת הינה לצורכי ``הכנתה הפסיכולוגית לחקירה``, נכנסה נילי לנמנום קל, ראשה נשען על ידיה. לאחר זמן רב, נפתחה לפתע הדלת וג`פרי קוקס החוקר, פרץ בפתאומיות לחדר, מחריד את נילי מרבצה. ``למה חטפתם אותי?`` שאלה נילי. ``כאן אנחנו שואלים את השאלות`` ענה ג`פרי קוקס בגסות. לאחר דממה קצרה פתח ושאל אותה. ``האם את מכירה אדם בשם ריצ`ארד?`` ``כן, הוא חבר שלי``. ``איזה סוג פעילות היה לך עימו?`` ``הוא ידיד, חבר טוב, שום דבר אחר``. סטירה עזה הונחתה על לחיה של נילי בפתאומיות. אפה התנפח, דמעות זלגו בלי שרצתה מעיניה, בעיקר בשל העלבון. ``האם קישרת אותו לאנשי מחתרת יהודיים? ומה הקשר שלך אליו?`` ``אין לי שום קשר כלום. אני זמרת בפאב השלום.`` סטירה נוספת נחתה על פרצופה. הפעם, היתה נילי מוכנה לכך. ``את יודעת שסיבכת את ריצ`ארד, בחור תמים שבא לעזור לכם, היהודים, והנה עכשיו הוא מושא חקירה לזרועות המודיעין האמריקאי. סיבכת לא רק אותו אלא גם את ממשלת ארה``ב.`` ``מה, מה יקרה איתו?`` מלמלה נילי. ``קרוב לודאי שהוא יועלה הלילה או מחר על מטוס לארה``ב לחקירה. אני מניח שבקרוב הוא יסיים את שירותו הצבאי תחת קלון. הוא הצליח לסבך את ממשלת ארה``ב באינטריגות ריגול וחתירה תחת השלטון הפלשתינאי. קרוב לודאי שהצלחת לקלקל לאחייך היהודים את המסיבה.`` ``ריצ`ארד היה רק חבר שלי, ולא היה לו ואין לו קשר לכלום. כל החשדות שלכם הם אינטריגות של קצין מודיעין בשם מחמוד שניסה לפגוע בי ולהפוך אותי לשפחתו וריצ`ארד הגן עלי מפניו``. ``את בטח חשבת לעצמך, הנה, בחור תמים, נתלבש עליו כמו שצריך, ניסע איתו לארה``ב, נסתלק ממדינת פלשתין לתמיד, נתפוס טרמפ על הגב של האמריקאי הטיפש הזה. הנה אני מודיע לך באופן רשמי שלעולם לא תראי אותו יותר. אנו לא נרשה זאת. לא היום, לא בעוד שנה וגם לא בעוד 20 שנה. לעולם גם לא נרשה לך להגיע לארה``ב.`` הפעם היה תורה של נילי להתרגז ועיניה רשפו מכעס כשאמרה לחוקר: ``ריצ`ארד הכיר אותי וחיזר אחרי, לא אני אחריו. הוא ידיד אמת וחבר טוב שלי ואני חושבת שכאמריקאי אתה צריך להתבייש היום בהתייחסותך לזכויות של אזרח אמריקאי נקי כפיים וישר``. ג`פרי צחק ואמר: ``ריצ`ארד הוא אולי אזרח אך קודם כל הוא חייל וככזה יש עליו חובות מסוימים וכללי התנהגות במיוחד באזור זה ובמצב הפוליטי הקיים.`` ``ריצ`ארד מעולם לא ביקש ממני מאומה וגם אני לא ביקשתי ממנו, רק את ידידותנו. ובאשר לרמיזותיך כאילו צדתי אותו למטרות ריגול או ניצול אישי, אתה יכול רק להתבייש לך.`` לאחר מכן, יצא ג`פרי קוקס החוקר ונכנס בראון, החוקר הטוב. בסיום חקירתה ביקשה נילי עט ונייר וכתבה מכתב. היא הפקידה מכתב לריצ`ארד בידיו של החוקר בראון והשביעה אותו להעביר לריצ`ארד את המכתב. ``אני יודעת שבטח תפתחו את המכתב ותקראו את מה שיש בו ולא אכפת לי מזה. אני רק מבקשת ממך, מאחר `ולא אראה אותו יותר בחיים`, כפי שידידך החוקר הקודם הבטיח לי, להעביר לו מכתב זה. הישבע לי שתעביר לו את המכתב במו ידיך. תחשוב על עצמך כאילו אתה נמצא במקומו של ריצ`ארד``. והחוקר בראון נשבע, ובעיניו נצצה האמת. לאחר כשעה מצאה עצמה נילי ברחוב הירקון, באחד מהפתחים האחוריים של שגרירות ארה``ב. פרקי ידיה עדיין כואבות ממגע האזיקים בהם היתה כבולה משך מרבית החקירה. רוח סתיו קרה הקפיאה את גבה בעת שיצאה אל הערב הקודר. רק מאוחר מאוד בלילה, גילתה שפאב השלום נשרף באותו לילה בנסיבות בלתי ברורות, בעת חקירתה בשגרירות האמריקאית. בהתקרבה לפאב, מצאה את מייק עומד בחוץ עם עוזרו הנאמן, משפשפים את ידיהם כדי להתחמם. האש כילתה כליל את כל המבנה. שעה בלבד אח``כ ירד היורה בגשם זלעפות קצר, כיבה את שרידי האש והשאיר את המקום ככתם פיח אחד גדול ושחור.
החוקר ג`פרי קוקס היה בוטה מאוד עם נילי בעת החקירה. נילי נעצרה לפנות ערב, בדרכה לפאב השלום. היא הוכנסה בכוח למכונית אמריקאית גדולה ע``י 2 אנשים, חרף התנגדותה. מחניון השגרירות האמריקאית היא הובהלה ישירות לחדר חקירות כשאזיקים על ידיה. במעלית, נעצה עיניה בשוביה האמריקאיים אולם הם הסיטו מבטם ולא יצרו עימה קשר עין או דיברו עימה על נסיבות מעצרה. ביושבה בחדר החקירות כשעה, עדיין האזיקים על ידיה, חיכתה בעוד חוקריה צופים בה דרך ראי חד כיווני. בהיותה מודעת לכך שכנראה ההמתנה הזאת הינה לצורכי ``הכנתה הפסיכולוגית לחקירה``, נכנסה נילי לנמנום קל, ראשה נשען על ידיה. לאחר זמן רב, נפתחה לפתע הדלת וג`פרי קוקס החוקר, פרץ בפתאומיות לחדר, מחריד את נילי מרבצה. ``למה חטפתם אותי?`` שאלה נילי. ``כאן אנחנו שואלים את השאלות`` ענה ג`פרי קוקס בגסות. לאחר דממה קצרה פתח ושאל אותה. ``האם את מכירה אדם בשם ריצ`ארד?`` ``כן, הוא חבר שלי``. ``איזה סוג פעילות היה לך עימו?`` ``הוא ידיד, חבר טוב, שום דבר אחר``. סטירה עזה הונחתה על לחיה של נילי בפתאומיות. אפה התנפח, דמעות זלגו בלי שרצתה מעיניה, בעיקר בשל העלבון. ``האם קישרת אותו לאנשי מחתרת יהודיים? ומה הקשר שלך אליו?`` ``אין לי שום קשר כלום. אני זמרת בפאב השלום.`` סטירה נוספת נחתה על פרצופה. הפעם, היתה נילי מוכנה לכך. ``את יודעת שסיבכת את ריצ`ארד, בחור תמים שבא לעזור לכם, היהודים, והנה עכשיו הוא מושא חקירה לזרועות המודיעין האמריקאי. סיבכת לא רק אותו אלא גם את ממשלת ארה``ב.`` ``מה, מה יקרה איתו?`` מלמלה נילי. ``קרוב לודאי שהוא יועלה הלילה או מחר על מטוס לארה``ב לחקירה. אני מניח שבקרוב הוא יסיים את שירותו הצבאי תחת קלון. הוא הצליח לסבך את ממשלת ארה``ב באינטריגות ריגול וחתירה תחת השלטון הפלשתינאי. קרוב לודאי שהצלחת לקלקל לאחייך היהודים את המסיבה.`` ``ריצ`ארד היה רק חבר שלי, ולא היה לו ואין לו קשר לכלום. כל החשדות שלכם הם אינטריגות של קצין מודיעין בשם מחמוד שניסה לפגוע בי ולהפוך אותי לשפחתו וריצ`ארד הגן עלי מפניו``. ``את בטח חשבת לעצמך, הנה, בחור תמים, נתלבש עליו כמו שצריך, ניסע איתו לארה``ב, נסתלק ממדינת פלשתין לתמיד, נתפוס טרמפ על הגב של האמריקאי הטיפש הזה. הנה אני מודיע לך באופן רשמי שלעולם לא תראי אותו יותר. אנו לא נרשה זאת. לא היום, לא בעוד שנה וגם לא בעוד 20 שנה. לעולם גם לא נרשה לך להגיע לארה``ב.`` הפעם היה תורה של נילי להתרגז ועיניה רשפו מכעס כשאמרה לחוקר: ``ריצ`ארד הכיר אותי וחיזר אחרי, לא אני אחריו. הוא ידיד אמת וחבר טוב שלי ואני חושבת שכאמריקאי אתה צריך להתבייש היום בהתייחסותך לזכויות של אזרח אמריקאי נקי כפיים וישר``. ג`פרי צחק ואמר: ``ריצ`ארד הוא אולי אזרח אך קודם כל הוא חייל וככזה יש עליו חובות מסוימים וכללי התנהגות במיוחד באזור זה ובמצב הפוליטי הקיים.`` ``ריצ`ארד מעולם לא ביקש ממני מאומה וגם אני לא ביקשתי ממנו, רק את ידידותנו. ובאשר לרמיזותיך כאילו צדתי אותו למטרות ריגול או ניצול אישי, אתה יכול רק להתבייש לך.`` לאחר מכן, יצא ג`פרי קוקס החוקר ונכנס בראון, החוקר הטוב. בסיום חקירתה ביקשה נילי עט ונייר וכתבה מכתב. היא הפקידה מכתב לריצ`ארד בידיו של החוקר בראון והשביעה אותו להעביר לריצ`ארד את המכתב. ``אני יודעת שבטח תפתחו את המכתב ותקראו את מה שיש בו ולא אכפת לי מזה. אני רק מבקשת ממך, מאחר `ולא אראה אותו יותר בחיים`, כפי שידידך החוקר הקודם הבטיח לי, להעביר לו מכתב זה. הישבע לי שתעביר לו את המכתב במו ידיך. תחשוב על עצמך כאילו אתה נמצא במקומו של ריצ`ארד``. והחוקר בראון נשבע, ובעיניו נצצה האמת. לאחר כשעה מצאה עצמה נילי ברחוב הירקון, באחד מהפתחים האחוריים של שגרירות ארה``ב. פרקי ידיה עדיין כואבות ממגע האזיקים בהם היתה כבולה משך מרבית החקירה. רוח סתיו קרה הקפיאה את גבה בעת שיצאה אל הערב הקודר. רק מאוחר מאוד בלילה, גילתה שפאב השלום נשרף באותו לילה בנסיבות בלתי ברורות, בעת חקירתה בשגרירות האמריקאית. בהתקרבה לפאב, מצאה את מייק עומד בחוץ עם עוזרו הנאמן, משפשפים את ידיהם כדי להתחמם. האש כילתה כליל את כל המבנה. שעה בלבד אח``כ ירד היורה בגשם זלעפות קצר, כיבה את שרידי האש והשאיר את המקום ככתם פיח אחד גדול ושחור.