2010 פרק מס. 33
מחמוד, עמד מעבר לפינת הרחוב וצפה בריצ`ארד ונילי החוצים את הרחוב בשעה שתיים בלילה לכיוון פתח דירתה של נילי. דמו בער בו מקנאה. כיצד זה, ויתרה נילי על הצעתו הנדיבה להיות פילגשו וליהנות מתנאים מיוחדים? והנה החבר החדש שלה מגיע והוא אמריקאי כושי מטונף. מחמוד לא יכול היה לשאת את המחשבה על נילי המתגלגלת בינות המצעים הלבנים עם גופו השחור של ריצ`ארד ובמוחו התרקמה המזימה. קודם כל, חשב, יהיה עלי ללמד את ריצ`ארד פרק בהליכות נימוסין ובשל כך סימן לצעיר שעמד מרחק כמה עשרות מטרים ממקום עומדו להתקרב אליו. הצעיר, אברך צעיר, לבוש בחולצה לבנה ומגבעת שחורה היה המנהיג של עוד ארבעה בריונים צעירים חרדים. יהודונים, כך קרא להם מחמוד והם רק גיחכו. הוא הקים את היחידה המיוחדת הזאת לצורך ביצוע משימות מיוחדות והם שירתו אותו בנאמנות ובצייתנות מאחר וקיבלו ממנו תמיד כסף במזומן ומראש. בימים אלה של חוסר בעבודות מזדמנות והפסקת תקציבי הישיבות גילו הבחורים הללו כי ``אין ארוחות חינם`` ולפיכך היו מוכנים לכל עבודה בזויה, גם אם מדובר בהכאת מישהו או בעשיית פרובוקציות בזויות. ``הפעם,`` אמר מחמוד בהצביעו על ריצ`ארד הנכנס לפתח חדר המדרגות בביתה של נילי, ``עליכם לטפל בבחור הזה``. ``להרביץ? לאיים? איזה סוג של טיפול אתה רוצה?`` שאל הבחור הצעיר וגירד את סנטרו המזוקן. ``אם תוכלו להשאיר אותו על המדרכה שותת דם זה מספיק בסדר בשבילי. אני לא אחכה לכם אלא אלך לדרכי, אני רוצה שכשתגמרו תתקשרו לטלפון שלי, הנה כרטיס הביקור שלי.`` כשיצא ריצ`ארד עם שחר מביתה של נילי, הוא חש מיד כי עוקבת אחריו קבוצת אנשים. כמומחה ללוחמה בטרור וכאיש מרינס לא פחד ריצ`ארד לרגע ורק עקב אחריהם בזווית עינו בלכתם אחריו. מעט מאוחר יותר, עת השמש כבר האירה את השמים שכבו החמישה על המדרכה, אחד עם ראש מרוסק, השני והשלישי עם יד ורגל שבורים, הרביעי מעולף ממכת קרטה בצווארו והחמישי שנראה כמנהיגם שכב על הקרקע כשגרונו נחנק מאצבעותיו הלופתות של ריצ`ארד. בשארית כוחותיו שלף הבחור, לפני שהתעלף, את כרטיס הביקור של מחמוד. ריצ`ארד עצמו, ספג במהלך ההתכתשות מהלומה קשה בזרועו השמאלית ועתה, חזר לדירתו כשידו הימנית אוחזת בידו השמאלית החבולה.
מחמוד, עמד מעבר לפינת הרחוב וצפה בריצ`ארד ונילי החוצים את הרחוב בשעה שתיים בלילה לכיוון פתח דירתה של נילי. דמו בער בו מקנאה. כיצד זה, ויתרה נילי על הצעתו הנדיבה להיות פילגשו וליהנות מתנאים מיוחדים? והנה החבר החדש שלה מגיע והוא אמריקאי כושי מטונף. מחמוד לא יכול היה לשאת את המחשבה על נילי המתגלגלת בינות המצעים הלבנים עם גופו השחור של ריצ`ארד ובמוחו התרקמה המזימה. קודם כל, חשב, יהיה עלי ללמד את ריצ`ארד פרק בהליכות נימוסין ובשל כך סימן לצעיר שעמד מרחק כמה עשרות מטרים ממקום עומדו להתקרב אליו. הצעיר, אברך צעיר, לבוש בחולצה לבנה ומגבעת שחורה היה המנהיג של עוד ארבעה בריונים צעירים חרדים. יהודונים, כך קרא להם מחמוד והם רק גיחכו. הוא הקים את היחידה המיוחדת הזאת לצורך ביצוע משימות מיוחדות והם שירתו אותו בנאמנות ובצייתנות מאחר וקיבלו ממנו תמיד כסף במזומן ומראש. בימים אלה של חוסר בעבודות מזדמנות והפסקת תקציבי הישיבות גילו הבחורים הללו כי ``אין ארוחות חינם`` ולפיכך היו מוכנים לכל עבודה בזויה, גם אם מדובר בהכאת מישהו או בעשיית פרובוקציות בזויות. ``הפעם,`` אמר מחמוד בהצביעו על ריצ`ארד הנכנס לפתח חדר המדרגות בביתה של נילי, ``עליכם לטפל בבחור הזה``. ``להרביץ? לאיים? איזה סוג של טיפול אתה רוצה?`` שאל הבחור הצעיר וגירד את סנטרו המזוקן. ``אם תוכלו להשאיר אותו על המדרכה שותת דם זה מספיק בסדר בשבילי. אני לא אחכה לכם אלא אלך לדרכי, אני רוצה שכשתגמרו תתקשרו לטלפון שלי, הנה כרטיס הביקור שלי.`` כשיצא ריצ`ארד עם שחר מביתה של נילי, הוא חש מיד כי עוקבת אחריו קבוצת אנשים. כמומחה ללוחמה בטרור וכאיש מרינס לא פחד ריצ`ארד לרגע ורק עקב אחריהם בזווית עינו בלכתם אחריו. מעט מאוחר יותר, עת השמש כבר האירה את השמים שכבו החמישה על המדרכה, אחד עם ראש מרוסק, השני והשלישי עם יד ורגל שבורים, הרביעי מעולף ממכת קרטה בצווארו והחמישי שנראה כמנהיגם שכב על הקרקע כשגרונו נחנק מאצבעותיו הלופתות של ריצ`ארד. בשארית כוחותיו שלף הבחור, לפני שהתעלף, את כרטיס הביקור של מחמוד. ריצ`ארד עצמו, ספג במהלך ההתכתשות מהלומה קשה בזרועו השמאלית ועתה, חזר לדירתו כשידו הימנית אוחזת בידו השמאלית החבולה.