2010 פרק מס. 21
אוכלוסייתה היהודית של ישראל, כשנה לאחר כיבושה עמד על כמליון וחצי תושבים יהודים בלבד ששרדו את המלחמה, הטבח וההגירה שבוצעה בעקבות הכיבוש. הכנסת כוחות הצבא האמריקאיים לאיזור גוש דן עצרה במעט את מימדי ההשמדה וייצבה את המצב. האוכלוסייה ששרדה נמצאה מגבולות ראשון לציון ונס ציונה בדרום ועד הרצליה, רעננה וכפר סבא בצפון. גוש דן הפכה למעין עיר מקלט תחת חסות החיילים האמריקאיים. עיקר האוכלוסייה היו זקנים ומבוגרים, ברובם נשים. אחוז מועט של בני נוער וילדים שרדו בפלשתין שלאחר הכיבוש. רוב אזרחי ישראל בגילאים 25 עד 45 פנו להגר עם ילדיהם ומעט המזומנים שהורשו לקחת ממדינת פלשתין, בבואם לוותר על זכויותיהם בארץ. מקורות התעסוקה התדלדלו הן לישראלים והן לפלשתינאים. הפלשתינאים המשיכו להחזיק בכוח צבאי ומשטרתי עצום הרבה מעבר ליכולתם הכלכלית כמדינה. בשנה הראשונה לשלטונם עוד נדמה היה כי ישנה איזו תחושת רווחה ושגשוג שנבעו משוד אוצרות מדינת ישראל אולם לאחר שרובו של העושר הזה התגלגל לכיסי מקורבים בשלטון הפלשתינאי, לידי פוליטיקאים ישראליים ערבים ולמתי מעט ישראלים לשעבר שהיו קשורים בקשרי כלכלה הדוקים עם הפלשתינאים עוד קודם לכן, התדלדלו מקורות אלה והעוני חזר למדינת פלשתין. בצד עשירים בקנה מידה פנומנאלי חיו רבים על סף רעב. הכלכלה הישראלית לא חזרה מעולם להיות מה שהיתה והכלכלה הפלשתינאית מעולם לא עלתה לרמה שהיתה יכולה להיות אם היתה חיה לצד הכלכלה הישראלית בתנאי שלום. רבים מערביי ישראל התעשרו לאחר הכיבוש ושימשו בתפקידי שלטון רמים בממשלה החדשה. ערביי ישראל הפכו למעשה לשכבת אוכלוסייה שתיווכה אך גם הפרידה בין המדינה והאוכלוסייה הפלשתינאית לבין שרידי האוכלוסייה הישראלית היהודית. הואקום בין תרבות השלטון הדמוקרטי הישראלי התמלא ע``י ציבור ערביי ישראל. לפעמים באופן שבהחלט הגן על הישראלים אך במקרים רבים גם דאג לאינטרסים שלו עצמו תוך שוד כמעט גלוי של האוכלוסייה הישראלית. בתוך אותו אקלים של מחסור, של חלוקת תווי מזון מוקצבים וקבלת מזון מהאו``ם ומצבא ארה``ב, התפתח שוק שחור שבו הרגישו ישראלים רבים כדגים במים. בתוך חודשים מועטים החלו לצוץ גם בתוך מוקדי האבטלה והעוני של גוש דן בתי קפה, מכוני ספורט, מכוניות חדשות ומסעדות יוקרה ודומה שלאט לאט תל אביב חזרה להיות למה שהיתה. קיומו של צבא אמריקאי ששימש חייץ נוסף בין הישראלים לשעבר לבין הפלשתינאים גרר הכנסות מסויימות במטבע חוץ לתושבי האיזור שסיפקו לחיילים האמריקאיים סחורות בשוק השחור, בידור, ושרותי מין מגוונים. היחסים בין הצבא האמריקאי למשטרה ולצבא הפלשתינאי היו קרים אבל ענייניים. ראשי השלטון הפלשתינאי למדו להכיר במגבלות כוחם ולא מתחו מידי את החבל. להוציא מספר פעולות עונשין ראוותניות (מה שקרוי פעולות עונשין קולקטיביות) נזהרו אנשיו של מרואן ברגותי מלהגזים בדיכוי שרידי האוכלוסיה הישראלית. אי לזאת נוצרה בגוש דן מעין אוטונומיה למחצה של ישראל לשעבר. בשקט בשקט נולדה לה מעין הונג קונג קטנה וחדשה בשטחה של גוש דן שבה שימשו בערבוביה חיילים אמריקאיים, חיילים ושוטרי חרש פלשתינאים, מועדוני לילה, שכבות מתעשרים חדשות של ערבים ויהודים אבל גם עוני רעב ופשע. בתל אביב של אותם שנים יכולת למצוא כל סחורה, כל תענוגות הגוף, כל סם וכל כסף אך גם ילדים קבצנים פושטי יד וכנופיות נערים רצחניות. מרביתם של הנערים והבחורים הישראליים ששרדו אחרי המלחמה בפלשתין נספגו אט אט במסגרת המחתרות השונות ומיעוטם בכנופיות של פשע מאורגן ברמה כזו או אחרת. דליפת אוכלוסייה ערבית משכילה הקשורה לצמרת הפלשתינאית לתוך גוש דן יצר בצד בריתות משונות וידידותיות בלתי אפשריות בין יהודים לערבים גם אלימות קשה ובריונות בשם החוק. כנופיות אברכים חרדים ביצעו מעשי שוד ובחלקם אף הופעלו, לעתים בלא ידיעתם על ידי סוכני חרש פלשתינאיים. האוכלוסייה החרדית ששרדה סבלה מאוד מקטיעת מקורות המימון והפרנסה שהיו לה קודם המלחמה וחלקם פנו עקב כך לפשיעה, ברובה לא אלימה. בצד הפעילות הלא חוקית קמה תעשיה ענפה של מפעלי הזנה וצדקה שדאגה לאוכלוסייה החרדית אך גלשה גם לרחוב החילוני ובתי תמחוי רבים ומרפאות ללא תשלום הוקמו לא רק בשכונות החרדיות אלא גם בשיינקין בתל אביב ובמקומות אחרים בגוש דן. תהליך חזרה בתשובה מואץ אפיין אז חלקים גדלים בציבור הישראלי. פעולות המחתרות שקמו, בתחילה כמחתרות קיקיוניות ומקומיות ובהמשך התמסדות למחתרות גדולות ומבוססות, כללו בין השאר ביצוע מעשי שוד של מוסדות עסקים ובנקים פלשתינאיים כדי לממן את פעילותן אך גם להגנה מפני שרירות ליבם של המשטרה הפלשתינאית. הקמת המחתרות גררה תגובה רצחנית של שוטרי פלשתין בקרב האוכלוסיה הישראלית והסבו לה סבל כבד. נשיא ארה``ב אף התייחס לעניין זה באחד מנאומיו ודאג להזכיר ולהזהיר את ממשלת פלשתין לבל תפגע בחפים מפשע. למעשה, מתחת לשטח רחשו פעולות מרי בוטות בצד פעילות דיכוי חריפה של הממשלה הפלשתינאית אל מול הרמת הראש וקריאת התגר הישראלית.
אוכלוסייתה היהודית של ישראל, כשנה לאחר כיבושה עמד על כמליון וחצי תושבים יהודים בלבד ששרדו את המלחמה, הטבח וההגירה שבוצעה בעקבות הכיבוש. הכנסת כוחות הצבא האמריקאיים לאיזור גוש דן עצרה במעט את מימדי ההשמדה וייצבה את המצב. האוכלוסייה ששרדה נמצאה מגבולות ראשון לציון ונס ציונה בדרום ועד הרצליה, רעננה וכפר סבא בצפון. גוש דן הפכה למעין עיר מקלט תחת חסות החיילים האמריקאיים. עיקר האוכלוסייה היו זקנים ומבוגרים, ברובם נשים. אחוז מועט של בני נוער וילדים שרדו בפלשתין שלאחר הכיבוש. רוב אזרחי ישראל בגילאים 25 עד 45 פנו להגר עם ילדיהם ומעט המזומנים שהורשו לקחת ממדינת פלשתין, בבואם לוותר על זכויותיהם בארץ. מקורות התעסוקה התדלדלו הן לישראלים והן לפלשתינאים. הפלשתינאים המשיכו להחזיק בכוח צבאי ומשטרתי עצום הרבה מעבר ליכולתם הכלכלית כמדינה. בשנה הראשונה לשלטונם עוד נדמה היה כי ישנה איזו תחושת רווחה ושגשוג שנבעו משוד אוצרות מדינת ישראל אולם לאחר שרובו של העושר הזה התגלגל לכיסי מקורבים בשלטון הפלשתינאי, לידי פוליטיקאים ישראליים ערבים ולמתי מעט ישראלים לשעבר שהיו קשורים בקשרי כלכלה הדוקים עם הפלשתינאים עוד קודם לכן, התדלדלו מקורות אלה והעוני חזר למדינת פלשתין. בצד עשירים בקנה מידה פנומנאלי חיו רבים על סף רעב. הכלכלה הישראלית לא חזרה מעולם להיות מה שהיתה והכלכלה הפלשתינאית מעולם לא עלתה לרמה שהיתה יכולה להיות אם היתה חיה לצד הכלכלה הישראלית בתנאי שלום. רבים מערביי ישראל התעשרו לאחר הכיבוש ושימשו בתפקידי שלטון רמים בממשלה החדשה. ערביי ישראל הפכו למעשה לשכבת אוכלוסייה שתיווכה אך גם הפרידה בין המדינה והאוכלוסייה הפלשתינאית לבין שרידי האוכלוסייה הישראלית היהודית. הואקום בין תרבות השלטון הדמוקרטי הישראלי התמלא ע``י ציבור ערביי ישראל. לפעמים באופן שבהחלט הגן על הישראלים אך במקרים רבים גם דאג לאינטרסים שלו עצמו תוך שוד כמעט גלוי של האוכלוסייה הישראלית. בתוך אותו אקלים של מחסור, של חלוקת תווי מזון מוקצבים וקבלת מזון מהאו``ם ומצבא ארה``ב, התפתח שוק שחור שבו הרגישו ישראלים רבים כדגים במים. בתוך חודשים מועטים החלו לצוץ גם בתוך מוקדי האבטלה והעוני של גוש דן בתי קפה, מכוני ספורט, מכוניות חדשות ומסעדות יוקרה ודומה שלאט לאט תל אביב חזרה להיות למה שהיתה. קיומו של צבא אמריקאי ששימש חייץ נוסף בין הישראלים לשעבר לבין הפלשתינאים גרר הכנסות מסויימות במטבע חוץ לתושבי האיזור שסיפקו לחיילים האמריקאיים סחורות בשוק השחור, בידור, ושרותי מין מגוונים. היחסים בין הצבא האמריקאי למשטרה ולצבא הפלשתינאי היו קרים אבל ענייניים. ראשי השלטון הפלשתינאי למדו להכיר במגבלות כוחם ולא מתחו מידי את החבל. להוציא מספר פעולות עונשין ראוותניות (מה שקרוי פעולות עונשין קולקטיביות) נזהרו אנשיו של מרואן ברגותי מלהגזים בדיכוי שרידי האוכלוסיה הישראלית. אי לזאת נוצרה בגוש דן מעין אוטונומיה למחצה של ישראל לשעבר. בשקט בשקט נולדה לה מעין הונג קונג קטנה וחדשה בשטחה של גוש דן שבה שימשו בערבוביה חיילים אמריקאיים, חיילים ושוטרי חרש פלשתינאים, מועדוני לילה, שכבות מתעשרים חדשות של ערבים ויהודים אבל גם עוני רעב ופשע. בתל אביב של אותם שנים יכולת למצוא כל סחורה, כל תענוגות הגוף, כל סם וכל כסף אך גם ילדים קבצנים פושטי יד וכנופיות נערים רצחניות. מרביתם של הנערים והבחורים הישראליים ששרדו אחרי המלחמה בפלשתין נספגו אט אט במסגרת המחתרות השונות ומיעוטם בכנופיות של פשע מאורגן ברמה כזו או אחרת. דליפת אוכלוסייה ערבית משכילה הקשורה לצמרת הפלשתינאית לתוך גוש דן יצר בצד בריתות משונות וידידותיות בלתי אפשריות בין יהודים לערבים גם אלימות קשה ובריונות בשם החוק. כנופיות אברכים חרדים ביצעו מעשי שוד ובחלקם אף הופעלו, לעתים בלא ידיעתם על ידי סוכני חרש פלשתינאיים. האוכלוסייה החרדית ששרדה סבלה מאוד מקטיעת מקורות המימון והפרנסה שהיו לה קודם המלחמה וחלקם פנו עקב כך לפשיעה, ברובה לא אלימה. בצד הפעילות הלא חוקית קמה תעשיה ענפה של מפעלי הזנה וצדקה שדאגה לאוכלוסייה החרדית אך גלשה גם לרחוב החילוני ובתי תמחוי רבים ומרפאות ללא תשלום הוקמו לא רק בשכונות החרדיות אלא גם בשיינקין בתל אביב ובמקומות אחרים בגוש דן. תהליך חזרה בתשובה מואץ אפיין אז חלקים גדלים בציבור הישראלי. פעולות המחתרות שקמו, בתחילה כמחתרות קיקיוניות ומקומיות ובהמשך התמסדות למחתרות גדולות ומבוססות, כללו בין השאר ביצוע מעשי שוד של מוסדות עסקים ובנקים פלשתינאיים כדי לממן את פעילותן אך גם להגנה מפני שרירות ליבם של המשטרה הפלשתינאית. הקמת המחתרות גררה תגובה רצחנית של שוטרי פלשתין בקרב האוכלוסיה הישראלית והסבו לה סבל כבד. נשיא ארה``ב אף התייחס לעניין זה באחד מנאומיו ודאג להזכיר ולהזהיר את ממשלת פלשתין לבל תפגע בחפים מפשע. למעשה, מתחת לשטח רחשו פעולות מרי בוטות בצד פעילות דיכוי חריפה של הממשלה הפלשתינאית אל מול הרמת הראש וקריאת התגר הישראלית.