2010, פרק מספר 6
דף מס` 6 מדינת ישראל נכבשה בסערת קרב ע``י מדינות האיסלם, סוריה, עירק ואירן ומדינת פלשתין ובסיוע מבפנים של ערביי א``י. דומה שהערבים לא האמינו בעצמם כי מדינת ישראל, שנואת נפשם, התפוררה לפתע למול הלחץ הגובר בחזיתותיה. כאשר החלה נסיגת צה``ל למול מכבש הכוחות הערביים חלה התרופפות בקרב שורות מקבלי ההחלטה הישראליים. המונים צבאו על פתחי נמלי התעופה בהיסטריה מוחלטת. המגע הראשון של צבאות ערב עם אזרחי ישראל הסתיים בטבח קשה של מאות אזרחים ישראליים. בימים לאחר מכן התרחב מעגל הטבח ואלפי ישראלים נורו, הוכו למוות, נגררו קשורים מאחורי ג`יפים ונגמש``ים ואף נקשרו לטנקים להוות מעין מגן חי לתוקפים. בתוך מעגל ההתפוררות החיצונית, נבע פתאום מעגל התפוררות חדש, פנימי ובתוכו חדרו מחבלים פלשתינאים לערי ישראל וזרעו באמצע המלחמה טרור ופחד. אוכלוסיית הגברים שהיתה רובה ככולה עסוקה בייצוב קווי הגנה חדשים למדינת ישראל לא יכלה להתפנות תחת לחץ המאורעות לטפל בחוליות המחבלים שפגעו במרכזי קניות, בזזו, אנסו ורצחו. בעוד משטרת ישראל היתה עסוקה במרדף חם אחריהם, החלו ערביי ישראל להתפרע ולחסום כבישים ראשיים בצפון, דבר שקירב עוד יותר את התמוטטותה של מדינת ישראל. בצומת פאראדיס ליד זכרון יעקב הותקפה שיירת תגבורת צה``לית בבקבוקי תבערה ובמטולי אר.פי.ג`י והכביש נחסם ליום שלם, יום שהיה קריטי להבאת תגבורות לכוחות צה``ל בבקעה וברמת הגולן. כביש ואדי ערה היה חסום כבר שבוע שני ברציפות למעבר תחבורה. הפעם, חיכו ערביי ישראל מלכתחילה עם נשק חם ולא עם אבנים ורוגטקות והתוצאה היתה, עשרות הרוגים מאזרחי ישראל שניסו לעבור בכביש. גם השוטרים התקבלו במטר יריות ובקבוקי תבערה ומלחמה של ממש התפתחה לאורך יישובי הערבים בואדי ערה. נשק כבד יותר כמו מטולי רימונים וטילי לאו הובל בלילות מהרשות הפלשתינאית לערביי אום אל פאחם והמלחמה שתחילתה היתה יריות נגררה מהר למלחמה כוללת באזור בנוי שדרשה כוחות צבא מאומנים שהיו, כמובן, עסוקים מעל הראש בחזיתות השונות. אי לכך, ציר התנועה העיקרי שנשאר לצפון היה דרך פאראדיס לכיוון יקנעם. משטרת ישראל עוד ניסתה לפרוץ את ציר ואדי ערה אולם הונסה בעקבות שימוש מסיבי של מקלעים וטילי לאו שהופעלו על שיירת המשטרה מהגבעות הצופות על ואדי ערה. בשלב זה הפסיקה משטרת ישראל את נסיונות ההשתלטות על כביש ואדי ערה ומאחר וכולם היו עסוקים בבלימת הצבאות הערביים לא היה כוח צבא שיבוא ויחזיר לעצמו את השליטה בשטח. עם ההשתלטות על כביש ואדי ערה, חדרו כוחות צבא פלשתינאים לאזור ועזרו לערביי ישראל בגלוי בהקמת מחסומים ולמעשה בכיבוש השטח ובהפיכתו לפלשתינאי. דגלי אש``פ התנוססו בגלוי על כל בית ביישובים לאורך הכביש ועל עמודים בצמתי ואדי ערה. משטרת ישראל בנתה מחסומים מאולתרים על יד קיבוץ ברקאי כדי לחסום כל אפשרות של פריצת כוח לוחם לכיוון חדרה או דרומה לכיוון נתניה והישובים הערבים. נמל בן גוריון היה נתון להפגזה ארטילרית כאשר המריא ממנו המטוס האחרון. קודם לכן, נפגע מטוס בואינג אזרחי של אל על בעת המראתו והוא התרסק על כל 250 נוסעיו בשדה שליד חיריה. לא נותרו ניצולים ושברי המטוס התפזרו על כל השטח מחיריה ועד בואכה שכונת התקווה. במטוס האחרון היו פוליטיקאים, אנשי עסקים, סלבריטיז ואף חרדים עשירים רבים. Thats all folks
דף מס` 6 מדינת ישראל נכבשה בסערת קרב ע``י מדינות האיסלם, סוריה, עירק ואירן ומדינת פלשתין ובסיוע מבפנים של ערביי א``י. דומה שהערבים לא האמינו בעצמם כי מדינת ישראל, שנואת נפשם, התפוררה לפתע למול הלחץ הגובר בחזיתותיה. כאשר החלה נסיגת צה``ל למול מכבש הכוחות הערביים חלה התרופפות בקרב שורות מקבלי ההחלטה הישראליים. המונים צבאו על פתחי נמלי התעופה בהיסטריה מוחלטת. המגע הראשון של צבאות ערב עם אזרחי ישראל הסתיים בטבח קשה של מאות אזרחים ישראליים. בימים לאחר מכן התרחב מעגל הטבח ואלפי ישראלים נורו, הוכו למוות, נגררו קשורים מאחורי ג`יפים ונגמש``ים ואף נקשרו לטנקים להוות מעין מגן חי לתוקפים. בתוך מעגל ההתפוררות החיצונית, נבע פתאום מעגל התפוררות חדש, פנימי ובתוכו חדרו מחבלים פלשתינאים לערי ישראל וזרעו באמצע המלחמה טרור ופחד. אוכלוסיית הגברים שהיתה רובה ככולה עסוקה בייצוב קווי הגנה חדשים למדינת ישראל לא יכלה להתפנות תחת לחץ המאורעות לטפל בחוליות המחבלים שפגעו במרכזי קניות, בזזו, אנסו ורצחו. בעוד משטרת ישראל היתה עסוקה במרדף חם אחריהם, החלו ערביי ישראל להתפרע ולחסום כבישים ראשיים בצפון, דבר שקירב עוד יותר את התמוטטותה של מדינת ישראל. בצומת פאראדיס ליד זכרון יעקב הותקפה שיירת תגבורת צה``לית בבקבוקי תבערה ובמטולי אר.פי.ג`י והכביש נחסם ליום שלם, יום שהיה קריטי להבאת תגבורות לכוחות צה``ל בבקעה וברמת הגולן. כביש ואדי ערה היה חסום כבר שבוע שני ברציפות למעבר תחבורה. הפעם, חיכו ערביי ישראל מלכתחילה עם נשק חם ולא עם אבנים ורוגטקות והתוצאה היתה, עשרות הרוגים מאזרחי ישראל שניסו לעבור בכביש. גם השוטרים התקבלו במטר יריות ובקבוקי תבערה ומלחמה של ממש התפתחה לאורך יישובי הערבים בואדי ערה. נשק כבד יותר כמו מטולי רימונים וטילי לאו הובל בלילות מהרשות הפלשתינאית לערביי אום אל פאחם והמלחמה שתחילתה היתה יריות נגררה מהר למלחמה כוללת באזור בנוי שדרשה כוחות צבא מאומנים שהיו, כמובן, עסוקים מעל הראש בחזיתות השונות. אי לכך, ציר התנועה העיקרי שנשאר לצפון היה דרך פאראדיס לכיוון יקנעם. משטרת ישראל עוד ניסתה לפרוץ את ציר ואדי ערה אולם הונסה בעקבות שימוש מסיבי של מקלעים וטילי לאו שהופעלו על שיירת המשטרה מהגבעות הצופות על ואדי ערה. בשלב זה הפסיקה משטרת ישראל את נסיונות ההשתלטות על כביש ואדי ערה ומאחר וכולם היו עסוקים בבלימת הצבאות הערביים לא היה כוח צבא שיבוא ויחזיר לעצמו את השליטה בשטח. עם ההשתלטות על כביש ואדי ערה, חדרו כוחות צבא פלשתינאים לאזור ועזרו לערביי ישראל בגלוי בהקמת מחסומים ולמעשה בכיבוש השטח ובהפיכתו לפלשתינאי. דגלי אש``פ התנוססו בגלוי על כל בית ביישובים לאורך הכביש ועל עמודים בצמתי ואדי ערה. משטרת ישראל בנתה מחסומים מאולתרים על יד קיבוץ ברקאי כדי לחסום כל אפשרות של פריצת כוח לוחם לכיוון חדרה או דרומה לכיוון נתניה והישובים הערבים. נמל בן גוריון היה נתון להפגזה ארטילרית כאשר המריא ממנו המטוס האחרון. קודם לכן, נפגע מטוס בואינג אזרחי של אל על בעת המראתו והוא התרסק על כל 250 נוסעיו בשדה שליד חיריה. לא נותרו ניצולים ושברי המטוס התפזרו על כל השטח מחיריה ועד בואכה שכונת התקווה. במטוס האחרון היו פוליטיקאים, אנשי עסקים, סלבריטיז ואף חרדים עשירים רבים. Thats all folks