2010, מחשבות נוגות
המדינה שלנו מתקרבת בצעדי ענק לשנת 2010. מוקדם משחשבתי. לאלה שאינם מבינים על מה אני מדבר, שיקראו את סיפורי. אחדים מקוראי סיפורי 2010 טענו כי אני אופטימי מידי. לאחר יום אתמול נראה לי שצריך לעדכן את השנה לתאריך קרוב הרבה יותר. - התמוטטות בית החתונות בירושלים גררה מאמץ עצום מצד כוחות ההצלה, עשרות מתים ומאות פצועים. כל זה כאשר מבנה אחד קורס. מה יקרה כאן במדינה אם עשרות או מאות בתים יקרסו? מי יגיע להציל את אלה שנקברו מתחת? האפשרות שמאות דירות יקרסו על יושביהן קיימת בשתי אפשרויות: א. רעידת אדמה, ב. הפגזות מסיביות על יישובים בישראל. אתמול פונתה התחנה המרכזית בתל אביב עקב ``ידיעה מודיעינית חמה`` על מחבלים לבושי חגורות נפץ שרק מחפשים היכן להתפוצץ. סופרי המתח בעולם צריכים לבוא לישראל ללמוד כיצד לכתוב סיפורים. הדבר שהכי מטריד אותי בכל הפרשה הינה העובדה שהוטל איפול כבד על החקירה. כנראה שיש משהו שלאזרחי ישראל אסור לדעת?! אתמול אמר שרון לתושבי גילה: הירי עלול להימשך. אני חושב ששרון מגלה סימני חולשה קשים. אולי הוא נדבק בקדחת ``קרציות אוסלו``? הנה שמעון פרס מבשר לנו בעתון השבת ``ישראל מקיימת שיחות עם הפלשתינאים``. השיחות הפכו למטרה, החיים תחת הפגזות בירושלים, עיר בירתה של ישראל, הפכו לשיגרה שיש להסתגל אליה. מה ששוטי אוסלו לא מבינים הוא שמשא ומתן עם הפלשתינאים אינה מטרה כלל. המטרה היא להגיע למשא ומתן מעמדת כוח, כדי שההחלטות במשא ומתן יהיו לטובת ישראל. צר לי לומר כי המדינה קורסת, בדיוק כמו תקרות אולם ורסאי. הפוליטיקאים שלנו ``מדברים שלום`` אולם מחפשים כניעה, האנרכיה במדינה מתפשטת, חברי כנסת ערבים קוראים כמעט בגלוי לאויבי המדינה לקום ולעשות מעשה, חברי כנסת מן השמאל המטורף מנהלים משאים ומתנים עם הפלשתינאים באופן פירטי ומצפצפים על שלטון החוק, כל הצפון יושב תחת כוונות החיזבאללה, שרון מגלה סבלנות בלתי נסבלת ופחד משתק מפני ``מה ארה``ב תגיד`` ואנו? אנו סופרים את מתינו, אנו מתכווצים בלכתנו ברחוב ומחפשים להיכן להיעלם. האם אתם חושבים שבמרוקו ובתוניס יקבלו בחזרה את יהודי ארץ ישראל? Thats all folks
המדינה שלנו מתקרבת בצעדי ענק לשנת 2010. מוקדם משחשבתי. לאלה שאינם מבינים על מה אני מדבר, שיקראו את סיפורי. אחדים מקוראי סיפורי 2010 טענו כי אני אופטימי מידי. לאחר יום אתמול נראה לי שצריך לעדכן את השנה לתאריך קרוב הרבה יותר. - התמוטטות בית החתונות בירושלים גררה מאמץ עצום מצד כוחות ההצלה, עשרות מתים ומאות פצועים. כל זה כאשר מבנה אחד קורס. מה יקרה כאן במדינה אם עשרות או מאות בתים יקרסו? מי יגיע להציל את אלה שנקברו מתחת? האפשרות שמאות דירות יקרסו על יושביהן קיימת בשתי אפשרויות: א. רעידת אדמה, ב. הפגזות מסיביות על יישובים בישראל. אתמול פונתה התחנה המרכזית בתל אביב עקב ``ידיעה מודיעינית חמה`` על מחבלים לבושי חגורות נפץ שרק מחפשים היכן להתפוצץ. סופרי המתח בעולם צריכים לבוא לישראל ללמוד כיצד לכתוב סיפורים. הדבר שהכי מטריד אותי בכל הפרשה הינה העובדה שהוטל איפול כבד על החקירה. כנראה שיש משהו שלאזרחי ישראל אסור לדעת?! אתמול אמר שרון לתושבי גילה: הירי עלול להימשך. אני חושב ששרון מגלה סימני חולשה קשים. אולי הוא נדבק בקדחת ``קרציות אוסלו``? הנה שמעון פרס מבשר לנו בעתון השבת ``ישראל מקיימת שיחות עם הפלשתינאים``. השיחות הפכו למטרה, החיים תחת הפגזות בירושלים, עיר בירתה של ישראל, הפכו לשיגרה שיש להסתגל אליה. מה ששוטי אוסלו לא מבינים הוא שמשא ומתן עם הפלשתינאים אינה מטרה כלל. המטרה היא להגיע למשא ומתן מעמדת כוח, כדי שההחלטות במשא ומתן יהיו לטובת ישראל. צר לי לומר כי המדינה קורסת, בדיוק כמו תקרות אולם ורסאי. הפוליטיקאים שלנו ``מדברים שלום`` אולם מחפשים כניעה, האנרכיה במדינה מתפשטת, חברי כנסת ערבים קוראים כמעט בגלוי לאויבי המדינה לקום ולעשות מעשה, חברי כנסת מן השמאל המטורף מנהלים משאים ומתנים עם הפלשתינאים באופן פירטי ומצפצפים על שלטון החוק, כל הצפון יושב תחת כוונות החיזבאללה, שרון מגלה סבלנות בלתי נסבלת ופחד משתק מפני ``מה ארה``ב תגיד`` ואנו? אנו סופרים את מתינו, אנו מתכווצים בלכתנו ברחוב ומחפשים להיכן להיעלם. האם אתם חושבים שבמרוקו ובתוניס יקבלו בחזרה את יהודי ארץ ישראל? Thats all folks